זו כתבה כמעט אינטימית המספרת על הקשר בין מנטורים לבין התלמידים, על משימה משותפת של ילדים ומבוגרים, על מספר אנשים טובים שעדיין מאמינים בחינוך ועל האמונה שעשייה מתוך אהבה יכולה להציל מעט ממערכת החינוך הציבורית. מיזם ייחודי לקראת תחרות רובוטיקה ארצית שתתקיים בהיכל נוקיה בחודש מרץ
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
זה נראה כמו כתבה מקומית על פרויקט רובוטיקה בבית ספר בתל אביב, אבל בעצם מדובר בנושא גדול יותר. מדובר במה שעומד בבסיס הדבר שאנו מכנים חינוך.
הפרויקט מתרחש בתיכון חדש בתל אביב ובעוד עשרות בתי ספר ברחבי הארץ, אולם יכול לרקום עור וגידים בכל מקום. הוא מצריך הבנה שאנו בעיצומו של עידן טכנולוגי, שכדי לשגשג ולהצליח בו, האדם המודרני חייב שיהיה יצירתי, בעל מוח חריף, עיניים לומדות ואמונה במטרה והכי חשוב – שאינו חושש מעבודה קשה וכשלונות במהלך המסע. אני גאה לומר שהתלמידים שלי בכיוון להיות אנשים שכאלה, אולם מצפה לנו עוד עבודה קשה.
זו כתבה כמעט אינטימית המספרת על הקשר בין מנטורים לבין התלמידים, על משימה משותפת של ילדים ומבוגרים, של תלמידים חדשים וותיקים, על מספר אנשים טובים שעדיין מאמינים בחינוך ועל האמונה שעשייה מתוך אהבה יכולה להציל מעט ממערכת החינוך הציבורית. לשם כך אתאר את העשייה שלנו לקראת תחרות רובוטיקה ארצית שתתקיים בהיכל נוקיה בחודש מרץ.
קבוצת הרובוטיקה היא חלק מארגון FIRST הבינלאומי. ארגון זה נוסד על ידי היזם האמריקני דין קיימן, ממציא ה-segway, המבקש "ליצור עולם שבו טכנולוגיה ומדע נחגגים… עולם שבו צעירים חולמים להיות גיבורי מדע וטכנולוגיה". כמעריץ של טכנולוגיה הוא רצה שיהיה לה חלק משמעותי יותר בחינוך הנוער בארה"ב, ולאפשר לה מקום של כבוד בתרבות הנוער האמריקני – לצד הספורט. קיימן הגה משחק שנתי, שהמתמודדים בו יהיו רובוטים הנבנים בידי התלמידים בבית הספר. התחרות יוצרת אתגר לימודי, הקניית ערכי חינוך, העצמה של התלמידים הלוקחים חלק במשחק ויצירת התלהבות סביב היצירה.
הארגון הוקם בשנת 1989 וכיום משתתפות חמישים מדינות ברחבי העולם במשחק בינלאומי אחד בכללים זהים. כל חלק בעולם קיבל איזור (Regional) והמנצח בתחרות האיזורית משתתף בתחרות העולמית בארה"ב.
זו השנה העשירית בה פועל הארגון בישראל. לכבוד השנה העשירית יגיע דין קיימן לארץ לקחת חלק בתחרות FRC – First Robotics Competition יחד עם חמישים קבוצות ישראליות, ושתיים מחו"ל. את האזור הישראלי של הארגון מנהלות כיום יערית לוי ואלישה מקנטייר.
בכל שנה ביום הראשון של השבוע הראשון בחודש ינואר נחשף משחק שונה, ועל הקבוצות לבנות רובוט שמסוגל לבצע את המשימות הנדרשות במהלך המשחק. לכל קבוצה ניתן פרק זמן של שישה וחצי שבועות כדי לבנות את הרובוט ולהכין אותו לתחרות על פי חוקים קבועים. לכל קבוצה ניתנת ערכת כלים בסיסית, והיא מהווה את הבסיס לבנייה. על כל קבוצה להתחלק למספר תת-קבוצות, העוסקות כל אחת בפן אחר של המיזם. המנצחים בתחרויות מעפילים לגמר שיתקיים בסנט לואיס, מיזורי.
נתקלתי בארגון לפני כשנתיים. חיפשתי עבודה כסטודנט שנה רביעית להנדסת תעשייה וניהול בבן גוריון. כזאת שתאפשר לי ליישם את שלמדתי בתואר, ובה אוכל לעסוק באחת האהבות הגדולות שלי – חינוך. מצאתי עבודה שכזו בקבוצה מיישוב מיתר בדרום. לאחר סיום התואר עברתי לתל אביב והתחלתי לעבוד בהיי טק. הספקתי להתפטר מההיי טק, לעבוד כמשלב לילד עם אספרגר ולאחר שיחה קצרה עם מנהלת תיכון חדש בתל אביב, לימור מרקנזון, היא החליטה באומץ לשלב אותי כמנטור בפרויקט הרובוטיקה בבית הספר. התחלתי לעבוד בצמוד למנטור הוותיק של הקבוצה, אור וייסמן.
מסגרת העבודה היא בתחומי בית הספר. אנו מנסים ליצור חוויה לימודית שתפתח את הילדים תוך עיסוק בתחומים שמעניינים אותם. עבודה קשה, כך מתברר, לא מתסכלת את התלמידים אלא מאתגרת אותם והם נשארים כל יום לעבוד עד השעה עשר בלילה בתקופה של המיזם ולעיתים קרובות אפילו יותר מכך. במיזם הזה שותפים תלמידים מכל הכיתות, מכיתה ט' עד י"ב, ואל הפגישות של הקבוצה מגיעים גם תלמידי בית הספר שכבר התגייסו, אבל מתקשים להיפרד מהעשייה הזאת.
ביום שישי האחרון ננעלו התלמידים שלי בבית ספר. עזבתי אותם בשעה 12:00 וההנחיה הייתה לעבוד עד שעה 14:00. הם היו כל כך ממוקדים בעשייה עד שאיבדו את תחושת זמן ורק לאחר מבצע חילוץ נועז (השרת נקרא לפתוח להם את השער) יצאו לחופשי בשעות אחר הצהריים המאוחרות. חשוב לי לספר דווקא על המקרה הזה. הילדים אולי לא הקשיבו לי ונקלעו למצב לא נעים אבל זה היה בגלל שרצו להישאר ולבנות את הרובוט. הם פשוט שכחו ללכת. הרי אפשר להציג מקרה שיציג אותנו באור ורוד יותר. אני רוצה להציג את המציאות כמו שהיא, או לפחות איך שאני רואה אותה.
במציאות הזו הלמידה והעשייה מתבצעת יחד עם הילדים. התלמידים נושמים וחיים את העידן הטכנולוגי. ככאלה הם מדהימים אותנו ביכולות הגלויות והחבויות שלהם. גם לנו, המנטורים, אין את כל התשובות, אבל אנו לומדים איתם, ובדרך כלל הם מגיעים לתשובה לפנינו.
מה נדרש מהתלמידים כדי לבנות רובוט? בסדנת העבודה אנו מדברים שרטוט, תכנות, מכניקה, אלקטרוניקה, בניית אתרים ושיווק על בסיס יום יומי. התלמידים מתנסים בהתחלה בעבודה בצוותים שונים ותוך כדי כך מבינים שכדי להצליח בבניית הרובוט עליהם לעבוד יחד. זה לא מופע של אדם אלא עבודת צוות, תוך הגעה אישית לרמת מומחיות בתחום המעניין אותם – רמה העולה בהיבטים מסוימים על הרמה הנלמדת במוסדות אקדמאיים נכבדים בארץ.
אחת מהמטרות של FIRST הוא ליצור קהילה בינלאומית של אוהבי טכנלוגיה. אנשים שמבינים כי יש לאמץ את הטכנולוגיה ולעודד את דור העתיד להתייחס אליה בצורה מכבדת, בוטחת, מושכלת ובמהלך התנסות מעשית. את המטרה הזו סימן כבר לפני שנים רבות סטף ורטהיימר בספרו האוטוביוגרפי "איש ליד מכונה". ורטהיימר הבין ש"הוא זקוק למהנדסים תעשייתיים שהוכשרו בסגנון הכשרה הדורש מהמהנדס ניסיון מעשי, ליד המכונות, לעומת המוסדות האקדמיים המכשירים את חניכיהם באופן שהוא כמעט רק תאורטי".
להעמקה נוספת ויצירת קשר אפשר להיכנס לאתרים הבאים:
אתר קבוצת וולקן 3835 רובוטיקה תיכון חדש