מחאה? לא ברור. קבוצת ישראלים צעירים, חלקם הגדול סטודנטים, ארגנו בעזרת הפייסבוק יתברך את המפגש הישראלי הראשון של "אלתר בכל מקום. אנחנו גורמים סצנות". הם טוענים שהמטרה היא הנאה לשמה, שום פרובוקציה, שום מסר חברתי מפוצץ, אקט של חופש ביטוי כדי לשבור את השגרה. היה קר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אלתר בכל מקום, והפעם אלתר בארץ ישראל, בירושלים, ברכבת הקלה. למה? כדי לעשות "היסטוריה מטופשת שאף אחד לא יזכור".
אתמול בשעה שש התקבצו להם בעזרת הפייסבוק עשרות צעירים במטרה לפשוט בנונשלאנטיות על הרכבת הקלה וזאת, כמובן, ללא מכנסיים. וכן, עם תחתונים. וכן, זה לא רעיון שלהם, אלא רעיון אמריקני של חבורה בשם: "אלתר בכל מקום. אנחנו גורמים סצנות" או improve everywhere, we cause scenes. הם טוענים ששליחותם היא לעורר כאוס והנאה, לרענן את מצב הרוח ולתת לאנשים קצת אוויר מהשגרה.
אז בארץ, קבוצת ישראלים צעירים, חלקם הגדול סטודנטים, ארגנו בעזרת הפייסבוק יתברך את המפגש הישראלי הראשון. כאמור, הם טוענים שהמטרה היא הנאה לשמה, שום פרובוקציה, שום מסר חברתי מפוצץ, חופש הביטוי לשבור את השגרה.
והנה, בסביבות השעה שש וחצי, מצאתי את עצמי נדחס יחד איתם, ומצלמתי הקטנה והשקטה אל תוך קרונות הרכבת הקלה. מחכה לראות מי יהיה הראשון שיפשיל. בשעת האפס הם כולם התחילו להתפשט, בוקסרים צבעוניים לגברים ומני לבני נשים, חלק על רגלים חשופות וחלק על גבי גרביונים בצבעים מזעזעים, סליחה, ססגוניים.
הסיטואציה מוזרה. לא מאוד מביכה כי בכל זאת אנחנו חשופים ללבוש הרבה יותר חושפני מגבר במכנסון, אשה במיני מכנסון או נערות בלגניס. אבל בכל זאת, הנוסעים ברכבת חלקם ערביים, חלקם דתיים, חלקם חרדים, חלקם אמנם חילוניים. ובכל זאת, היתה תחושת פרובוקציה באוויר.
אחד טען שלא ייתכן שאנשי הדת שומרים ומסתירים מעיניהם, בעמל וסבל רב, מחזות עירום כאלו, ופתאום מחליט משהו לדחוף לו תחת או רגלים חשופות היישר אל תוך הפרצוף. צילמתי. חייכתי. הייתי דרוך למקרה שתתפתח תגרה בין המופשלים למשפילי המבטים.
ולא. לא קרתה שום תקרית. המופשלים לא חוו חוויה קוסמית, אחד המארגנים אף הביע את אכזבתו מחוסר בדיחות הדעת שבעניין. משפילי המבט המשיכו בדרכם תוך מלמול שמע ישראל. מספר נערים יבקרו באתרי פורנו הלילה.
המאבטח של הרכבת, החמוד מכולם, היה אולי הכי מופתע. כי הוא קלט שמישהו התפשט, חשב שיש לו עניין עם בחור שחטף תסמונת ישו בירושלים והולך גם לשפוך וללכת על המים, ואז גילה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, ואז ירדנו מהרכבת והוא מצא עצמו מוקף בעשרות משוגעים.
ואני חושב, שזה לא היה חכם במיוחד. כי ירושלים היא לא ניו יורק. היא לא תל אביב. וזה לא באמת כל כך כיף ללכת בתחתונים בקור הזה. עוד גימיק אמריקני, שעובד על האמריקנים, ועוד קבוצת ישראלים, נקצין ונאמר מתייוונים, שחשבה שהמנהג הזר יסב להם אושר. ולא.
בעידן בו המהלכים החברתיים כלכך קשורים למחאה, יכול להיות נהדר להתארגן סתם כך לשם ההנאה, אך ההתארגנות חסרת המסר שעוררה פרובוקציה רגעית ונשכחת בקלות סתם כך בגלל שבא להם להיות כמו באמריקה, הפעם, לא באמת הצליחה. באירוע לא היו נפגעים (בגוף).
אפי
13 בינואר 2014 @ 19:13
טל אתה כותב בצורה נורא מגמתית ומנסה להציג את האנשים באור שלילי של מעתיקנים ומטומטמים
אם תואיל לעשות לעצמך טובה ולצאת מהקופסא הקטנה שלך אולי תראה עולם שבו עושים דברים לשם הנאה וללא מטרות פרובוקטיביות או מחאתיות
טלים
13 בינואר 2014 @ 15:47
בקצרה.
ללא מסר, הסטוריה טיפשית ונשכחת- זה הכל מדף הפייסבוק שלכם. למטרת הנאה בלבד וכו׳ גם כן.
כולכם באמת נחמדים, לא חשתי הנאה מרובה, לא מבוכה מרובה ולא פרובוקציה ראוותנית. בסך הכל יצא אירוע פרווה. למה מתייוונים? כי מי שחושב שחיובי מאוד לאמץ מנהגים זרים, בוא נקרא לזה אמריקניזציה. או הדחף להיות מערבי כשאנחנו בעצם בתוך מובלעת ערבית.. אני מביע את דעתי כלפי כל המדינה. ובקשר לציניות, אני עיתונאי, לא כתב שלכם. האירוע היה כיפי לחלק, רע מאוד לאחרים ולא נגרם נזק לאף אחד, תארתי את שבעייני קרה אתמול ברכבת הקלה. בהצלחה לכולם.
יואב
13 בינואר 2014 @ 14:42
אהלן, זה ההוא שנראה לו בעייתי שאתה מצלם בלי רשות.
אני מודה שלאחר שקראתי את הכתבה שלך אני מאוכזב קלות. הכתבה שלך קלילה, בעלת ניחוח ציני ומרגישה מגמתית ביותר. בתור אחד שהשתתף באירוע וגם בקודם אני חושב שקצת החמצת את הפואנטה- היה לנו כיף.
חבל שלא לקחת חלק, והעדפת לצפות ולתעד כי למעשה יצאת תייר, ובכך אתה מטעה אנשים שיקראו את הכתבה כי אין המחשה של חוויה נוכחת מהאירוע- כולה ביקורת, ואפילו לא מדוייקת- אני ממליץ לך לשקול מילים ולבחון את צידי הסיפור בצורה מעט יותר מדודה ורגישה להבא.
תודה שלא פירסמת תמונות שלי.. לא הייתי רוצה להקשר לכתבה זו.
עמית מנדלזון
13 בינואר 2014 @ 14:45
יואב, טל ים הוא עיתונאי לא מהפכן ולא איש שמחפש חוויות ביזאריות, הרצון שלך שלא יפרסמו את תמונתך נובע מפחדנות ואפילו מהסכמה עם תוכן הכתבה, הרי גם אתה בעצם לא מספר מה מטרת האירוע פרט ל"חוויה" יתר על כן מדובר באירוע חדשותי, מוזר אמנם, אבל בגדר חדשות והצלם לא צריך את רשותך לצלם
יואב
13 בינואר 2014 @ 17:27
עמית, אתה לא מכיר אותי ולכן אני ממליץ לך כמו לעמיתך (אני מניח) להמנע ממתן ביקורת מוטעית ואף פוגענית.
אין מה לתאר "פרט לחוויה". לו טל היה כותב ממקור יותר קצת יותר מעורה בסובב אותו אולי זה גם היה מומחש לך.
אני מאמין כי אותם אנשים שהשתתפו במיזם לא בהכרח רוצים להראות בכליי התקשורת לבושים בתחתונים, ויכול להיות נאות לבקש רשות ולו מתוך נימוס וכבוד בסיסי, אין שום רע בכבוד גם מצד עיתונאים.
מלבד זאת- הכתבה הייתה סובייקטיבית, מסוקרת בצורה לא מקיפה, ומעט מעליבה. לכן אני בהחלט שמח שפניי אינן בה.
עם כל זה, אומרים שכל פרובוקציה תורמת, אז בהחלט תודה על הפצת הבשורה.. בוא רק נקווה שכל הוואנאבי אמריקאים, סטודנטים הללו רק יתפחו במספרם עד עוד כמה שנים שנהיה גדולים ממש כמו בניו יורק.
בר
13 בינואר 2014 @ 13:47
תודה טל על הפצת הבשורה.
חבל שלא הבנת את מה שהיה. חבל שאתה מבקר בלי לדעת את מה.
– זו כבר השנה השנייה שזה קורה.
-לא כל המשתתפים הם סטודנטים. לא בדקתי אחד אחד, אבל לדעתי הרוב הם לא.
-זה לא עניין של להיות ,כמו באמריקה. זה קרה במקביל ב-60 ערים בעולם.
– מתיוונים? באמת?, כנראה שיש עוד דברים שאתה לא מבין, ובכל זאת מרשה לעצמך לכתוב עליהם.
– פרובוקציה רגעית ונשכחת? חסרת מסר?
אין מסר אחד, כל אדם שהשתתף עשה זו בשם עצמו בלבד.. tם לנסות בכל זאת להבין מה מחבר את האנשים האלה לפעול, מה הם אומרים לעולם.. הם אומרים לאנשים, מותר לכם להיות חופשיים, זה המעט שעוד נותר פה.
אני אישית אומר, שהמסר הוא, שכל אלו שחושבים שיש להם מסר רק עושים רע לחברה. וזה שכאן אין שלט עם מסר מובהק שצועק עליך את דעתו.. זה בדיוק המסר
זה אירוע שזכור היטב לכל מי שלקח בו חלק, גם אם רק כצופה.
אם בשנה הבאה באותו תאריך, תעלה לרכבת, ולא תזכור למה זה יש שם אנשים בתחתונים, אז אני יאמין לך שזה באמת אירוע נשכח ומיותר.
עד אז, כעיתנאי, אני מציע לך לדעת קצת יותר על הדברים שאתה כותב עליהם. אחרת אתה סתם מפיץ טעיות, בורות וטעם רע.
סליחה על הטון התוקפני על הבוקר.
תודה שבאת, ועזרת לנו להפיץ שמחה (C:=
אה, וגם יופי של צילומים..
נפגש שוב בשנה הבאה.