Skip to content

דנקנר מבקש לבטל ההחלטה להעביר את השליטה באי.די.בי

בבקשה מבקשים דנקנר וגנדן, שבשליטתו, מבית המשפט להורות להעביר לידי הנושים של אי.די.בי את הדו"ח המלא של קבוצת הבדיקה על עסקיו של בן משה, לבטל את פסק הדין ולבצע דיון מחדש בהסדר החוב של אי.די.בי. בין הנימוקים נטען, כי "לכאורה, מקור הכספים בהם מתכוונת קבוצת אקסטרא לממן את הסדר הנושים, אינו חוקי והינו תוצר של […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נוחי דנקנר לא מרים ידיים. הבוקר הוא וחברת גנדן, שבשליטתו, הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לביטול החלטה להעביר את השליטה באי.די.בי לידי מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין ולבצע עיון חוזר בהסדר החוב של חברת אי.די.בי.

נוחי דנקנר
נוחי דנקנר. לא מרים ידיים

בבקשה נאמר, כי בית המשפט מתבקש לעשות שימוש בסמכותו לבטל את פסק הדין המשלים שניתן ביום 5.1.2014 ולחלופין לעיין מחדש בהחלטה זו, ולתת את ההוראות הבאות:

לקבל את הדו"ח המלא

להורות על העברת הדו"ח המלא שבוצע על ידי צוות הבדיקה, בעסקיו של בן משה, ללא כל השמטות ו/או מחיקות, לכל הצדדים בתיק ובכלל זה לידי קבוצת דנקנר, על מנת לאפשר לצדדים ללמוד את דו"ח הבדיקה ולהתייחס אליו ולהביא בפני בית המשפט הנכבד ראיות הסותרות את ממצאי הדו"ח. "בין כאלה שנמסרו לצוות הבדיקה ובין ראיות שהתקבלו מאז, ואשר מטילים עננה כבדה ומדאיגה בכל הנוגע לבעלי קבוצת אקסטרא של בן משה.

לחקור את עורכי הדו"ח

להתיר למבקשים ו/או לכל צד אחד מעוניין לחקור את עורכי דו"ח הבדיקה בבית המשפט, וזאת על מנת לעמת אותם עם עובדות ומסמכים אשר נמסרו מבעוד מועד לעורכי הדו"ח, על ידי רו"ח ברלב ונציגי חברת בלק קיוב, שמלמדים לכאורה, כי מקור הכספים בהם מתכוונת קבוצת אקסטרא לממן את הסדר הנושים, אינו חוקי, והינו תוצר של מספר אלמנטים פליליים, לכאורה, ובהם: הונאת מע"מ; הלבנת הון; שליחת יד בכספי הפקדונות של הציבור הגרמני ושימוש שלא כדין בהם (ובכלל זאת לצורך ביצוע הסדר הנושים); רישומים כוזבים במסמכי התאגיד (הדו"חות הכספיים) – ממצאים אשר סותרים לחלוטין את תוצאות הדו"ח (כפי שתוצאות אלה משתקפות בפסק הדין המשלים – שהרי זה לא נמסר עד לרגע זה לעיון שאר הצדדים בתיק דנן).

לכנס אסיפת נושים

לאחר מסירת דו"ח הבדיקה לצדדים, להורות על כינוס אסיפות נושים וזאת על מנת שיקיימו הצבעה נוספת בשאלה אם הם מעוניינים לקבל את הסדר הנושים אשר הוצע בראשות קבוצת אקסטרא, וזאת לאחר שיהיה מצוי בפניהם מלוא המידע הרלוונטי בנוגע לקבוצת אקסטרא.

לתת כל הוראה אחרת שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון על מנת להבטיח את יישום הסדר הנושים, את טובת החברה, את טובת הציבור במדינת ישראל ואת זכויות המבקשים.

בנימוקי הבקשה מביאים דנקנר וגנדן שלוש עובדות יסוד שעליהן מסתמכת הבקשה:

העובדה הראשונה – הראיות שלא ניתן להתעלם מהן

עניינה של בקשה זו בחשש הכבד, כי הדו"ח שנערך על ידי צוות הבדיקה ונמסר לבית המשפט ואשר עליו ביסס בית המשפט הנכבד את פסק הדין המשלים, הינו דו"ח שגוי, רצוף טעויות וכשלים מהותיים שנעשו אם בתום לב כנראה עקב מסמכים והסברים כוזבים שניתנו לצוות הבדיקה על ידי קבוצת אקסטרא; ו/או אם ברשלנות חמורה של צוות הבדיקה.

בפני צוות הבדיקה אשר מונה בפסק דינו החלקי של בית המשפט מיום 17.12.2013, הציג רו"ח ברלב (בין היתר מטעם המבקשים) עיקרי ראיות כבדות משקל המצביעות כולן על המסקנה הבלתי נמנעת ולפיה קיים חשש כבד מאוד כי מקור הכספים בהם מתכוונת קבוצת אקסטרא לממן את הסדר הנושים, אינו חוקי, והינו תוצר של מספר אלמנטים פליליים, לכאורה, ובהם: הונאת מע"מ; והלבנת הון; ושימוש שלא כדין בכספי פיקדונות של הציבור הגרמני.

על ראיות וממצאי חקירה האמורים שנמסרו לצוות הבדיקה, באים גם המסמכים המצורפים בזאת לבקשה זו והמחדדים כעת את העובדה ולפיה אותות האזהרה המטרידים עליהם הצביע רו"ח ברלב בפני צוות הבדיקה – הופכים כעת לאזעקה של ממש.

לא ניתן להקל ראש במשמעות הממצאים ולא ניתן להעלים מהם עין. אם צודקים המבקשים ואם יש חשש, ולו הקל שבקלים, שאמנם איזה מהראיות (ואפילו אחת מהן!) היא נכונה – הרי שפירושו של דבר הוא שהשליטה באי די בי נמסרת לקבוצת אקסטרא אשר יש סיכוי ניכר (ולטענת המבקשים וודאות גבוהה בצורה מטרידה ביותר), כי היא בעצמה צפויה לקרוס בנסיבות חמורות.

בשים לב לכך שקבוצת אקסטרא, שואבת, לכאורה, את הונה וכספה מכספי הציבור הגרמני ורשויות המס בגרמניה, הרי שהתמוטטותה תביא לכך שהציבור הגרמני ורשויות המס הגרמניות (שהם הנושים של קבוצת אקסטרא), הם שיהיו, שלא מרצונם ושלא בטובתם בעלי השליטה בקונצרן הגדול במדינת ישראל.

לא ניתן להעלות על הדעת כי ממצאים חמורים אלה לא ייבדקו לעומקם ובאופן יסודי בטרם מועברת השליטה בקונצרן, ולא ייחשפו בפני ציבור הנושים ויובאו בפני הנושים בבואם להכריע בזהות הקבוצה אשר תשלוט בקבוצה. במובן זה, יתכן בהחלט שהנרטיב השולט בעת הזו באווירה הציבורית הוא להעביר את השליטה מידי קבוצת דנקנר למישהו אחר ויהי מה תהא זהותו אשר תהא (בין אם הצעתו טובה משל מי שקשור בדנקנר ובין אם לאו) – ואולם, לא יעלה על הדעת שציבור הנושים לא יידע למי הוא מעביר את השליטה ומה ההשלכות של העברה זו ומה אחריתו של מהלך שכזה. במובן זה, ברור כי יהא הדבר משול לשפיכת ה"תינוק עם המים", ויהא זה בבחינת בכי לדורות אם כדי להשביע את האווירה הפופוליסטית הכללית ואת רגש ה"נקמנות" בדנקנר נמצא עצמנו עם בעלי שליטה גרועים יותר, תוך עצימת עיניים חמורה מההשלכות. משול הדבר למי שמבקש לטפל בכאב ראש באמצעות עריפת הראש.

העובדה השנייה – הנושים (והמבקשים) לא זכו לקבל את דו"ח הבדיקה ולא להפריכו

ביטול פסק הדין המשלים, מתבקש אף לנוכח השגגה אשר נפלה בפני בית המשפט הנכבד, משנתן את פסק הדין המשלים, על בסיס ראיות שהובאו בפני בית המשפט הנכבד בלבד (דו"ח הבדיקה), באופן חסר תקדים המנוגד לחלוטין לשיטת המשפט הישראלית, לפיה אין חורצים גורלות ואין מנהלים משפט על סמך ראיות שאינן מצויות בפני הצדדים כולם, באופן המאפשר לכל הצדדים הרלוונטיים (ובעניינו המבקשים והנושים) לעיין בראיות (ובעניינו: בדו"ח הבדיקה), להתייחס לראיות שהובאו בפני בית המשפט, להפריך את אותן ראיות שהביא אחד הצדדים, להצביע על כשלים חמורים שנפלו בהן – ובכך לאפשר לבית המשפט הנכבד להגיע לחקר האמת, ולמנוע תקלות.

כעניין שבעובדה, אין מחלוקת כי נמצאים אנו במצב שבו עד לרגע כתיבת שורות אלה, דו"ח צוות הבדיקה לא נחשף ולא הונח לא בפני המבקשים ולא בפני הנושים.

בפסק הדין החלקי (מיום 17.12.2013) נכתבו הדברים הברורים הבאים: "לעת הזו, לא ניתן גילוי מספק לטעמי, ולמצער של קבוצת אקסטרא… שעה שההסדר המוצע זכה לרוב הדרוש על ידי הנושים, ובעלי השליטה של קבוצת אלשטיין-אקסטרא אמורים להיות בעלי השליטה בחברה, נכון יהיה לחייבם בגילוי לאלתר ועוד בטרם אושר ההסדר, ועל מנת לקבל החלטה מושכלת בדבר היותם כשירים לשלוט בחברה מהסוג שלפנינו… נכון יהיה לדעת כבר עתה את המידע הדרוש, ועל מנת שניתן יהיה לשלול במידת האפשר את הסיכון של אי יכולת לגייס את ההון בעתיד. הרי ניתן להעלות על הדעת מצב, שבעוד כשנה, לאחר שההסדר יאושר, ולאחר שקבוצת אלשטיין-אקסטרא תקבל את השליטה בחברה, היא תפעל לגיוס הון, ואז יתברר לראשונה שאינה עומדת בתנאי פרסום תשקיף. בהינתן תרחיש כאמור, עלול הדבר לגרום לכאוס שיהיה קשה לתקנו, וזאת בצד נזק לנושים, שספק אם יוכלו לקבל את יתרת המגיע להם, ולא ניתן לשלול גם נזק לציבור בכללותו, ובמיוחד שכספי הציבור גם מושקעים באג"ח של החברה. משכך, סבורני, כי ראוי לבצע את הבדיקה עוד בטרם כניסת ההסדר לתוקף …".

כעניין שבעובדה, מנושי החברה נמנעה האפשרות לקבל החלטה מושכלת בשאלת זהותו של בעל השליטה העתידי בחברה, בהעדר המידע שנמסר לצוות הבדיקה ודו"ח הבדיקה. במובן זה, נמצאים אנו במצב שבו ניתן פסק דינו של בית המשפט, הלכה למעשה, במעמד צד אחד וכאשר מהצד הנפגע מפסק הדין המשלים – הן המבקשים והן ציבור הנושים – נמנעה הגישה למידע האלמנטארי עליו מתבסס פסק הדין המשלים. הדבר אינו מתיישב כמובן גם עם גישתו של בית המשפט אשר האדיר (ובצדק) בפסק דינו את זכות הנושים לקבל את החלטותיהם על יסוד מידע מלא, כפי שכתב: "לשיטתי, השיקול החשוב הינו זכות הנושים לשקלל את הדברים ולכלכל את צעדיהם בהתאם".

בהקשר זה יודגש, כי הסתרת דו"ח הבדיקה מהמבקשים והנושים מפלה אותם לרעה (ביחס לקבוצת אקסטרא) וזאת בניגוד מוחלט להוראות התקנות המחייבות בעל תפקיד לגלות את המידע שבידיו באופן שוויוני לכל הצדדים לרבות הנושים ובעלי המניות.

יתרה מכך, הסתרת הדו"ח מהמבקשים שוללת למעשה, שלא כדין, את זכותם החוקתית של המבקשים, להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין כולו (הן הראשון והן המשלים), והדברים ברורים: שהרי כל עוד דו"ח הבדיקה מוסתר מהמבקשים אין הם יודעים על בסיס מה פסק בית משפט נכבד זה את שפסק ביום 5.1.2014, מקל וחומר בשים לב לעובדה שבית המשפט הנכבד ציין בפסק הדין המשלים (סע' 5) כי מדובר בדו"ח בדיקה הכולל מאות עמודים.

"אשר על כן, מצויים אנו במצב שבו מוסמך בית המשפט ואף חייב, לטעמנו, לבטל את פסק הדין המשלים. כפי שעוד נפרט ונרחיב ונוכיח בבקשה זו – לבית משפט נכבד זה יש סמכות מלאה על פי דין, הנשענת על מספר אדנים משפטיים מבוססים כמו גם הוראות חוק ותקנות, לבטל את פסק דינו המשלים כמו גם לעיין בו מחדש", מודגש בבקשה.

העובדה השלישית – ההיענות לבקשה לא תגרום שום נזק

היעתרות לבקשה דנן, לא תגרום נזק כלשהו לנושים או לציבור, ולא תמנע במאומה את קידום הסדר הנושים, שהרי אם הכל חוקי (כנטען, לכאורה בדו"ח הבדיקה ועל ידי אקסטרא), ממילא ברור, כי הנושים ישמחו לגלות זאת ולהסיר מליבם את החשש שנוצר עקב העננה המרחפת מעל לקבוצת אקסטרא, וממילא ישובו ויצביעו בהמוניהם בעד קבלת הצעת הסדר הנושים, שהציעה הקבוצה שבראשות אקסטרא.

בבקשה לא מבוקש לעכב, אפילו לרגע קל, את קידום קבלת האישורים הרגולטוריים הדרושים לצורך השלמת הסדר הנושים שאושר. בנסיבות אלה אין שום מניעה, כי הנאמנים ימשיכו לבצע את כל הפעולות הדרושות לצורך השלמת הסדר הנושים שאושר, כאשר ברור שאין כל מניעה שפעולות השלמה אלה יבוצעו במקביל לביצוע ההוראות המבוקשות בבקשה זו לרבות ההצבעות החדשות.

דנקנר וגנדן טוענים בבקשה, כי כאשר מזקקים את הדברים שהובאו לעיל, מתקבלת התוצאה הברורה הבאה ולפיה: הדיון בבקשה זו, כמו גם, היעתרות בית המשפט הנכבד למבוקש בה לא גורמת נזק לאף גורם ואולי החשוב מכל – היא בוודאי אינה גורמת נזק כלשהו לנושים – ההיפך הוא הנכון, היא עשויה להציל את ציבור הנושים כולו (ולא יהא זה מוגזם גם להגיד כי במידה רבה גם אינטרס חשוב של מדינת ישראל) מתקלה חמורה אשר סופה מי ישורנו.

"המבקשים כמו גם כותבי בקשה זו, מודעים היטב לעצמת הדברים הנכתבים כמו גם משקל הטענות המועלות בבקשה זו. דווקא מתוך מודעות זו, מועלות הטענות מתוך תחושת אחריות כבדה ומתוך דאגה כנה. אין המדובר בטעות משפטית סתמית. ואין המדובר בעוד תיק אזרחי המתנהל בבית המשפט הנכבד. מדובר בתיק גורלי – לא רק עבור המבקשים אלא שמדובר בתיק בעל משמעויות הרות גורל לציבור הישראלי בכללותו. משום כך, נאמרים הדברים בכובד ראש ובמלוא העוצמה המתבקשת", מודגש בבקשה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן