אושר: פרטים על מותקפת מינית לא ייחשפו בפני מי שתקף אותה

עפ"י תיקון לחוק של יו"ר הועדה לזכויות הילד ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו), וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) יימנע מצב שבו חוות דעת, הכוללת פרטים אינטימיים של הנפגעת ומשפחתה – תיחשף בפני התוקף. במקום זאת יועבר החומר הרגיש לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך

אושר: פרטים על מותקפת מינית לא ייחשפו בפני מי שתקף אותה

עפ"י תיקון לחוק של יו"ר הועדה לזכויות הילד ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו), וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) יימנע מצב שבו חוות דעת, הכוללת פרטים אינטימיים של הנפגעת ומשפחתה – תיחשף בפני התוקף. במקום זאת יועבר החומר הרגיש לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)

ועדת השרים לחקיקה, אישרה ביום ב' תיקון לחוק של יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו), וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), המונעת חשיפת פרטים על מותקפת מינית בפני מי שתקף אותה – ומבקש להשתחרר.

לדברי לוי-אבקסיס, נשים שעברו פגיעה מינית מתמודדות יומיום עם הכאב והטראומה, חלקן פונות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לקבל עזרה, חלקן מבקשות ליווי בהליך הפלילי, ורק חמישית מהן מעזות להתלונן במשטרה, כאשר במרבית המקרים התיק נסגר מחוסר ראיות.

המעטות שבחרו להתלונן ואף זכו לאמון מערכת המשפט, נאלצות להתמודד עם קשיים נוספים מלבד המאמצים לשקם את חייהן בעקבות הפגיעה שעברו. החשש מהיום בו האדם שפגע בהן ירצה את עונשו וייצא לחופשי, הפחד מפני המפגש עימו והחרדה מפני נקמה או התנכלות – הן מנת חלקן של נפגעות רבות, והם עלולים להקשות ולעכב את הליך השיקום הקשה ממילא.

ח"כ שולי מועלם רפאלי (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ שולי מועלם רפאלי (צילום: אתר הכנסת)

חוק שנחקק בשנת 2004 מאפשר לבית המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה. על מנת לקבוע מגבלות כאלה רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו שיחווה דעה על מצבו של הנפגעת, כולל הערכת הנזק הנפשי שעלול להיגרם לה במידה ולא יוטלו מגבלות על העבריין. אך מאז שנחקק החוק כמעט ולא נעשה בו שימוש ומעטות הנפגעות שביקשו לאסור על עבריין המין לחזור להתגורר בקרבת מקום מגוריהן.

הצעת החוק החדשה שיזמו חברות הכנסת בשיתוף עם איגוד מרכזי הסיוע, מבקשת למנוע מצב שחוות הדעת אשר כוללת פרטים אינטימיים של הנפגעת ומשפחתה – תיחשף בפני התוקף. במקום זאת יועבר החומר הרגיש לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך.

לוי אבקסיס מדגישה כי "הצעת החוק באה לתקן מצב אבסורדי ולא סביר בו פרטים אינטימיים ורגישים של נפגע עבירה, מועברים לרשותו של הפוגע ללא כל חיסיון המתבקש בנושאים כה רגישים מעין אלו. מטרת הצעת החוק הינה להגן על נפגע העבירה ולמנוע פגיעה נוספת ומיותרת בנפשו. יש לתת את הדעת על הנזק הנוסף העלול להיגרם לנפגע/ת העבירה  מהעברת חומר רגיש בעניינה/ו, הצעת חוק זו תפתור את הקושי הכרוך בהליך הפלילי מסוג זה".

עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית טוענת כי "פעמים רבות הנפגעות כלל אינן מכירות את החוק והמדינה שאמורה להגן עליהן כושלת בתפקידה בשעה שאינה מיידעת אותן בדבר האפשרות להפחית את הסיכוי למפגש עם התוקף. הצעת החוק תקל על ההתמודדות של נפגעות תקיפה מינית לאחר שחרורו של העבריין לחופשי ותאפשר להן לממש את זכויותיהן כפי שמעניק החוק".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)

ועדת השרים לחקיקה, אישרה ביום ב' תיקון לחוק של יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו), וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), המונעת חשיפת פרטים על מותקפת מינית בפני מי שתקף אותה – ומבקש להשתחרר.

לדברי לוי-אבקסיס, נשים שעברו פגיעה מינית מתמודדות יומיום עם הכאב והטראומה, חלקן פונות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לקבל עזרה, חלקן מבקשות ליווי בהליך הפלילי, ורק חמישית מהן מעזות להתלונן במשטרה, כאשר במרבית המקרים התיק נסגר מחוסר ראיות.

המעטות שבחרו להתלונן ואף זכו לאמון מערכת המשפט, נאלצות להתמודד עם קשיים נוספים מלבד המאמצים לשקם את חייהן בעקבות הפגיעה שעברו. החשש מהיום בו האדם שפגע בהן ירצה את עונשו וייצא לחופשי, הפחד מפני המפגש עימו והחרדה מפני נקמה או התנכלות – הן מנת חלקן של נפגעות רבות, והם עלולים להקשות ולעכב את הליך השיקום הקשה ממילא.

ח"כ שולי מועלם רפאלי (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ שולי מועלם רפאלי (צילום: אתר הכנסת)

חוק שנחקק בשנת 2004 מאפשר לבית המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה. על מנת לקבוע מגבלות כאלה רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו שיחווה דעה על מצבו של הנפגעת, כולל הערכת הנזק הנפשי שעלול להיגרם לה במידה ולא יוטלו מגבלות על העבריין. אך מאז שנחקק החוק כמעט ולא נעשה בו שימוש ומעטות הנפגעות שביקשו לאסור על עבריין המין לחזור להתגורר בקרבת מקום מגוריהן.

הצעת החוק החדשה שיזמו חברות הכנסת בשיתוף עם איגוד מרכזי הסיוע, מבקשת למנוע מצב שחוות הדעת אשר כוללת פרטים אינטימיים של הנפגעת ומשפחתה – תיחשף בפני התוקף. במקום זאת יועבר החומר הרגיש לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך.

לוי אבקסיס מדגישה כי "הצעת החוק באה לתקן מצב אבסורדי ולא סביר בו פרטים אינטימיים ורגישים של נפגע עבירה, מועברים לרשותו של הפוגע ללא כל חיסיון המתבקש בנושאים כה רגישים מעין אלו. מטרת הצעת החוק הינה להגן על נפגע העבירה ולמנוע פגיעה נוספת ומיותרת בנפשו. יש לתת את הדעת על הנזק הנוסף העלול להיגרם לנפגע/ת העבירה  מהעברת חומר רגיש בעניינה/ו, הצעת חוק זו תפתור את הקושי הכרוך בהליך הפלילי מסוג זה".

עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית טוענת כי "פעמים רבות הנפגעות כלל אינן מכירות את החוק והמדינה שאמורה להגן עליהן כושלת בתפקידה בשעה שאינה מיידעת אותן בדבר האפשרות להפחית את הסיכוי למפגש עם התוקף. הצעת החוק תקל על ההתמודדות של נפגעות תקיפה מינית לאחר שחרורו של העבריין לחופשי ותאפשר להן לממש את זכויותיהן כפי שמעניק החוק".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן