כ-300 אלף בניינים צפויים להיפגע ברעידת אדמה קשה

כך אומר פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. מנכ"ל ביטוח חקלאי: אירוע הכרמל חשף את המדינה במערומיה, ללא יכולת להתמודד עם דליקה מקומית. פרופ' אבי דגני מציע לפתוח קרן ממשלתית למקרי חירום

כ-300 אלף בניינים צפויים להיפגע ברעידת אדמה קשה

כך אומר פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. מנכ"ל ביטוח חקלאי: אירוע הכרמל חשף את המדינה במערומיה, ללא יכולת להתמודד עם דליקה מקומית. פרופ' אבי דגני מציע לפתוח קרן ממשלתית למקרי חירום

כ-28 אלף בניינים צפויים להיפגע בצורה קשה, וכ-290 אלף בניינים צפויים להינזק בצורה קלה עד בינונית במקרה של רעידת אדמה קשה שתתרחש בישראל – כך אמר היום (ג') פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בכנס אלמנטר השנתי של עדיף בפאנל שדן בסכנה הקיימת ליציבות חברות הביטוח במקרה של קטסטרופה בהנחיית פרופ' נאוה חרובי מהמכללה האקדמית נתניה.

נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011 (צילום: אפי אליאן GFDL, ויקימדיה)
נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011 (צילום: אפי אליאן GFDL, ויקימדיה)

במקרה זה, צפויים להיות כ-7,000 פגיעות בנפש, כ-8,600 פצועים קשה, כ-37 אלף פצועים קל, כ-9,500 לכודים, וכ-170 אלף עקורים. "זהו תרחיש הייחוס אליו המדינה נערכת", אמר שחר. זאת, בניגוד לתרחיש אותו צפה האוצר ב-2004, לפיו רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר תביא לכ-16 אלף הרוגים, כ-90 אלף פצועים וכ-400 אלף עקורים.

בתמונה מימין: תמונה, מימין: פרופ' נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן. צילום: סטודיו
בתמונה מימין: פרופ' נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן (צילום: סטודיו עדיף)

במקרה זה, צפויים להיות כ-7,000 פגיעות בנפש, כ-8,600 פצועים קשה, כ-37 אלף פצועים קל, כ-9,500 לכודים, וכ-170 אלף עקורים. "זהו תרחיש הייחוס אליו המדינה נערכת", אמר שחר. זאת, בניגוד לתרחיש אותו צפה האוצר ב-2004, לפיו רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר תביא לכ-16 אלף הרוגים, כ-90 אלף פצועים וכ-400 אלף עקורים.

פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הציג את ממצאי המחקר שערך לפיהם רעידת אדמה חזקה בישראל עלולה לגרום לקריסה כלכלית של חברות הביטוח שלא יוכלו לעמוד בתשלומים למבוטחים בגין הנזקים. במסגרת המחקר נבחן היקף הנזק שעלול להיגרם לנכסי נדל"ן, בחלקים השונים של המדינה, במקרה של רעש אדמה חזק. מהמחקר עולה כי הנזק שייגרם ברדיוס של 25 ק"מ ממוקד הרעש צפוי להיות כה גדול, ובבחינת אסון לאומי, שאף אחת מחברות הביטוח לא תוכלנה לעמוד בתשלום הפיצויים בעקבותיו, בעיקר באזור גוש דן. בכל המקרים חישב המחקר רק נזקים למבני נדל"ן, עליהם יש להוסיף נזקים אחרים, בלתי נמנעים – לתכולת דירות, מרכזי מסחר, בתי עסק וכדומה.

מפת נזקי הנדל"ן

מפת נזקי הנדל"ן הפוטנציאליים הארצית שהפיק פרופ' דגני במסגרת המחקר מסמנת 5 רמות של היקפי נזק מהרס נדל"ן, שעלול לקרות ברדיוס של 25 ק"מ סביב כל נקודה בכל אזור, אם מוקד הרעש יהיה בה. מהמפה מתברר שבכל גוש דן – חולון, בת ים, לוד, רמלה, ראשון ציון, הרצליה, רעננה והוד השרון, ערך הנדל"ן המצוי בסכנה נאמד ביותר מ-1.25 מיליארד שקל. בעיר תל אביב בלבד תעמוד למבחן שרידותם הפיזית של נכסי נדל"ן ששווים המצרפי מסתכם בכ-426 מיליארד שקל.

שווי נכסי מגורים 3.5 טריליון דקלים

"שווי נכסי מגורים של מדינת ישראל עומד על כ-3.5 טריליון שקלים, וביטוח משני עולה יותר מ-2 מיליארד שקלים בשנה, רק עבור נכסי מגורים", אמר דגני.

"אני פחות מוטרד ממצב חברות הביטוח, כיוון שכיום – בעידן הטכנולוגי והיקף הרגולציה – אנו מפוקחים היטב ויודעים לעשות שימוש במודלים להרצת סימולציות של תרחישים", אמר אריה הרמן, מנכ"ל חברת ביטוח חקלאי, "באוצר מזכירים מספרים רצים, אבל המציאות תהיה קשה הרבה יותר. הסטטיסטיקות לא תעמודנה, אבל חברות הביטוח תעמודנה. עם זאת, יש סיכוי שהעניינים יצאו מכלל שליטה, ואז נהיה חשופים לוויכוחים בין משרד הביטחון להגנת העורף בנוגע לשאלה מי אשם".

ריתוק הון נוסף

לדברי הרמן, חברות הביטוח מגנות על עצמן היטב מפני קטסטרופות, בשל ריתוק ההון נוסף על כך שחלק ניכר מהסיכון מועבר למבטחי משנה. "מבטחי המשנה הצליחו לצלוח את 3 השנים האחרונות – שריפות, שיטפונות ונזקי הענק בעקבות הצונאמי ביפן עדיין היו בבחינת מכה קלה בכנף עבורן", אמר הרמן, "החברות היחידות שקרסו או נסגרו הן בשוליים, ואינן עובדות עם מדינת ישראל. כבר נעלמו ההפסדים של התקופה הקשה, וכל מבטחות המשנה שבו להיות רווחיות".

הרמן הוסיף ואמר כי במקרה של קטסטרופה גדולת מימדים – הכסף שיספקו חברות הביטוח למבוטחים לא ייתן מענה לכל הקשיים והכשלים שיצופו. "אני פחות חושש לחוסן ולחסינות חברות הביטוח בגלל המודלים, הפיקוח, והרגולציה שתרגלה אותן למקרי חירום כאלה", אמר, "אבל מה יעשו המבוטחים עם הכסף כאשר אין נמלי ים ואין שדה תעופה מתפקד?".

מודל Aon למקרה של קטסטרופה

דיאנה לבן, מנהלת חטיבת החוזים ב-Aon, הציגה את המודל שבנתה החברה למקרה של קטסטרופה, שבא לשמש כחלופה למודלים הבינ"ל הקיימים – MRS, AIR ו-RQE, שאינם נותנים לדבריה פתרון שלם לקטסטרופה בהיקף רחב בשל היעדר גמישות. "המודלים הם כלי תומך החלטה, ובכולם בודקים רכיב של סיכון פגיעות, מודל פיננסי, ניתוח תרחישים ומדדים שקשה להעריכם. אנו משקיעים כ-130 מיליון דולר בשנה לפיתוח הכלים הללו", אמרה לבן. המודל שפיתחה Aon אושר ב-2012 בישראל, ומאז עובר עדכון מתמיד.

קרן ממשלתית

פרופ' דגני ביקש להציג מתווה פתרון לקטסטרופות עתידיות. "רעידות אדמה אינן מתרחשות בתדירות גבוהה, אבל כאשר הן מתרחשות – הן מגיעות בעוצמה גדולה, ולכן על המדינה לפתוח קרן לטובת העניין, ולהפקיד את כספי ביטוחי המשנה או חלק מהם בידי בנק ישראל או ממסד ישראלי אחר, והסכומים ישמשו בעת הצורך כביטחונות".

יעילות במגזר הפרטי

מוטי מור, סמנכ"ל וראש מטה עסקי ביטוח כללי בהפניקס, הסכים עם דגני שאכן יש מקום להקמת קרן למטרה זו, והציג את מקרה צ'ילה בו הצליחו לשקם את השוק מהר בזכות קרן ממשלתית, אך ציין כי אינו תומך דווקא בקרן ממשלתית, כיוון שלדבריו הגופים הפרטיים עובדים בצורה יעילה יותר. "אחת הבעיות היא התלות הגדולה במבטחי המשנה", אמר. "הם הרי גובים פרמיה שלא קשורה למדינת ישראל. עליית פרמיה יכולה להיות על רקע תרחישים בחו"ל. הקמת קרן בחברות הביטוח המקומיות תהיה יעילה יותר. הכספים שיופקדו שם מדי שנה יכולים לשמש את המשק בצורה מושכלת, והמהלך יקטין את התלות בביטוח משנה. השפעת הקרן לא תהיה מיידית, כך שחבל שלא פתחנו אותה לפני 50 שנה".

הערכות נכונה מעבר לעניין הכספי

"חוכמת הקרן נכונה, אך לא שם מצוי הפתרון", אמר הרמן. "הרי אירוע הכרמל חשף את המדינה במערומיה ללא יכולת להתמודד עם דליקה מקומית. גם 3 ימי שלג בפרוזדור ירושלים הביאו לשיתוק הכביש הראשי המוביל אל העיר בגלל רכבים שנתקעו – מה היו מועילים כמה מיליארדי שקלים שהיו מספקות חברות הביטוח? הרי הן לא היו מזיזים את הרכבים מהכביש. לכן צריך קודם כל להיערך נכון מעבר לעניין הכספי".

נאיבי וציני

"פרופ' דגני הרשה לעצמו להיות נאיבי, ואני מרשה לעצמי להיות ציני", אמר שחר בתגובה לפתרון הקרן שהציג דגני. "הרי לשיטתו צריך להקים קרן לשפעת עופות ולנזקי סביבה, וזה לא יעלה על הדעת. חברות הביטוח אינן מדאיגות מבחינת יציבות, שכן הן נערכות בפועל לנזקים שעלולים להתרחש אחת ל-1,000 שנה. עם זאת, מבחינה תפעולית יש מקום לשיפור".

מור התייחס להיעדר הביטוח שקיים בקרב הציבור. "שיעור גבוה בקרב אזרחים לא מבוטח נגד רעידות אדמה", אמר. "הביטוח הקיים בנדל"ן למגורים נובע בעיקר ממשכנתאות, ועדיין למעלה ממחצית האוכלוסייה לא מבוטח".

לדבריו, גם בעסקים קטנים ובינוניים שיעורי רכישה אינם גבוהים. "ניתן לעשות הרבה יותר כדי לעודד את הציבור לרכוש ביטוח רעידת אדמה. אני מציע להקים ועדה בהשתתפות נציגי חברות הביטוח והאוצר כדי לעודד את הציבור בדמות הטבות מס ודומיהן על מנת ליצור תמריץ לביטוח זה".

בתמונה מימין: תמונה, מימין: נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן. צילום: סטודיו

כ-28 אלף בניינים צפויים להיפגע בצורה קשה, וכ-290 אלף בניינים צפויים להינזק בצורה קלה עד בינונית במקרה של רעידת אדמה קשה שתתרחש בישראל – כך אמר היום (ג') פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בכנס אלמנטר השנתי של עדיף בפאנל שדן בסכנה הקיימת ליציבות חברות הביטוח במקרה של קטסטרופה בהנחיית פרופ' נאוה חרובי מהמכללה האקדמית נתניה.

נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011 (צילום: אפי אליאן GFDL, ויקימדיה)
נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011 (צילום: אפי אליאן GFDL, ויקימדיה)

במקרה זה, צפויים להיות כ-7,000 פגיעות בנפש, כ-8,600 פצועים קשה, כ-37 אלף פצועים קל, כ-9,500 לכודים, וכ-170 אלף עקורים. "זהו תרחיש הייחוס אליו המדינה נערכת", אמר שחר. זאת, בניגוד לתרחיש אותו צפה האוצר ב-2004, לפיו רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר תביא לכ-16 אלף הרוגים, כ-90 אלף פצועים וכ-400 אלף עקורים.

בתמונה מימין: תמונה, מימין: פרופ' נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן. צילום: סטודיו
בתמונה מימין: פרופ' נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן (צילום: סטודיו עדיף)

במקרה זה, צפויים להיות כ-7,000 פגיעות בנפש, כ-8,600 פצועים קשה, כ-37 אלף פצועים קל, כ-9,500 לכודים, וכ-170 אלף עקורים. "זהו תרחיש הייחוס אליו המדינה נערכת", אמר שחר. זאת, בניגוד לתרחיש אותו צפה האוצר ב-2004, לפיו רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר תביא לכ-16 אלף הרוגים, כ-90 אלף פצועים וכ-400 אלף עקורים.

פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הציג את ממצאי המחקר שערך לפיהם רעידת אדמה חזקה בישראל עלולה לגרום לקריסה כלכלית של חברות הביטוח שלא יוכלו לעמוד בתשלומים למבוטחים בגין הנזקים. במסגרת המחקר נבחן היקף הנזק שעלול להיגרם לנכסי נדל"ן, בחלקים השונים של המדינה, במקרה של רעש אדמה חזק. מהמחקר עולה כי הנזק שייגרם ברדיוס של 25 ק"מ ממוקד הרעש צפוי להיות כה גדול, ובבחינת אסון לאומי, שאף אחת מחברות הביטוח לא תוכלנה לעמוד בתשלום הפיצויים בעקבותיו, בעיקר באזור גוש דן. בכל המקרים חישב המחקר רק נזקים למבני נדל"ן, עליהם יש להוסיף נזקים אחרים, בלתי נמנעים – לתכולת דירות, מרכזי מסחר, בתי עסק וכדומה.

מפת נזקי הנדל"ן

מפת נזקי הנדל"ן הפוטנציאליים הארצית שהפיק פרופ' דגני במסגרת המחקר מסמנת 5 רמות של היקפי נזק מהרס נדל"ן, שעלול לקרות ברדיוס של 25 ק"מ סביב כל נקודה בכל אזור, אם מוקד הרעש יהיה בה. מהמפה מתברר שבכל גוש דן – חולון, בת ים, לוד, רמלה, ראשון ציון, הרצליה, רעננה והוד השרון, ערך הנדל"ן המצוי בסכנה נאמד ביותר מ-1.25 מיליארד שקל. בעיר תל אביב בלבד תעמוד למבחן שרידותם הפיזית של נכסי נדל"ן ששווים המצרפי מסתכם בכ-426 מיליארד שקל.

שווי נכסי מגורים 3.5 טריליון דקלים

"שווי נכסי מגורים של מדינת ישראל עומד על כ-3.5 טריליון שקלים, וביטוח משני עולה יותר מ-2 מיליארד שקלים בשנה, רק עבור נכסי מגורים", אמר דגני.

"אני פחות מוטרד ממצב חברות הביטוח, כיוון שכיום – בעידן הטכנולוגי והיקף הרגולציה – אנו מפוקחים היטב ויודעים לעשות שימוש במודלים להרצת סימולציות של תרחישים", אמר אריה הרמן, מנכ"ל חברת ביטוח חקלאי, "באוצר מזכירים מספרים רצים, אבל המציאות תהיה קשה הרבה יותר. הסטטיסטיקות לא תעמודנה, אבל חברות הביטוח תעמודנה. עם זאת, יש סיכוי שהעניינים יצאו מכלל שליטה, ואז נהיה חשופים לוויכוחים בין משרד הביטחון להגנת העורף בנוגע לשאלה מי אשם".

ריתוק הון נוסף

לדברי הרמן, חברות הביטוח מגנות על עצמן היטב מפני קטסטרופות, בשל ריתוק ההון נוסף על כך שחלק ניכר מהסיכון מועבר למבטחי משנה. "מבטחי המשנה הצליחו לצלוח את 3 השנים האחרונות – שריפות, שיטפונות ונזקי הענק בעקבות הצונאמי ביפן עדיין היו בבחינת מכה קלה בכנף עבורן", אמר הרמן, "החברות היחידות שקרסו או נסגרו הן בשוליים, ואינן עובדות עם מדינת ישראל. כבר נעלמו ההפסדים של התקופה הקשה, וכל מבטחות המשנה שבו להיות רווחיות".

הרמן הוסיף ואמר כי במקרה של קטסטרופה גדולת מימדים – הכסף שיספקו חברות הביטוח למבוטחים לא ייתן מענה לכל הקשיים והכשלים שיצופו. "אני פחות חושש לחוסן ולחסינות חברות הביטוח בגלל המודלים, הפיקוח, והרגולציה שתרגלה אותן למקרי חירום כאלה", אמר, "אבל מה יעשו המבוטחים עם הכסף כאשר אין נמלי ים ואין שדה תעופה מתפקד?".

מודל Aon למקרה של קטסטרופה

דיאנה לבן, מנהלת חטיבת החוזים ב-Aon, הציגה את המודל שבנתה החברה למקרה של קטסטרופה, שבא לשמש כחלופה למודלים הבינ"ל הקיימים – MRS, AIR ו-RQE, שאינם נותנים לדבריה פתרון שלם לקטסטרופה בהיקף רחב בשל היעדר גמישות. "המודלים הם כלי תומך החלטה, ובכולם בודקים רכיב של סיכון פגיעות, מודל פיננסי, ניתוח תרחישים ומדדים שקשה להעריכם. אנו משקיעים כ-130 מיליון דולר בשנה לפיתוח הכלים הללו", אמרה לבן. המודל שפיתחה Aon אושר ב-2012 בישראל, ומאז עובר עדכון מתמיד.

קרן ממשלתית

פרופ' דגני ביקש להציג מתווה פתרון לקטסטרופות עתידיות. "רעידות אדמה אינן מתרחשות בתדירות גבוהה, אבל כאשר הן מתרחשות – הן מגיעות בעוצמה גדולה, ולכן על המדינה לפתוח קרן לטובת העניין, ולהפקיד את כספי ביטוחי המשנה או חלק מהם בידי בנק ישראל או ממסד ישראלי אחר, והסכומים ישמשו בעת הצורך כביטחונות".

יעילות במגזר הפרטי

מוטי מור, סמנכ"ל וראש מטה עסקי ביטוח כללי בהפניקס, הסכים עם דגני שאכן יש מקום להקמת קרן למטרה זו, והציג את מקרה צ'ילה בו הצליחו לשקם את השוק מהר בזכות קרן ממשלתית, אך ציין כי אינו תומך דווקא בקרן ממשלתית, כיוון שלדבריו הגופים הפרטיים עובדים בצורה יעילה יותר. "אחת הבעיות היא התלות הגדולה במבטחי המשנה", אמר. "הם הרי גובים פרמיה שלא קשורה למדינת ישראל. עליית פרמיה יכולה להיות על רקע תרחישים בחו"ל. הקמת קרן בחברות הביטוח המקומיות תהיה יעילה יותר. הכספים שיופקדו שם מדי שנה יכולים לשמש את המשק בצורה מושכלת, והמהלך יקטין את התלות בביטוח משנה. השפעת הקרן לא תהיה מיידית, כך שחבל שלא פתחנו אותה לפני 50 שנה".

הערכות נכונה מעבר לעניין הכספי

"חוכמת הקרן נכונה, אך לא שם מצוי הפתרון", אמר הרמן. "הרי אירוע הכרמל חשף את המדינה במערומיה ללא יכולת להתמודד עם דליקה מקומית. גם 3 ימי שלג בפרוזדור ירושלים הביאו לשיתוק הכביש הראשי המוביל אל העיר בגלל רכבים שנתקעו – מה היו מועילים כמה מיליארדי שקלים שהיו מספקות חברות הביטוח? הרי הן לא היו מזיזים את הרכבים מהכביש. לכן צריך קודם כל להיערך נכון מעבר לעניין הכספי".

נאיבי וציני

"פרופ' דגני הרשה לעצמו להיות נאיבי, ואני מרשה לעצמי להיות ציני", אמר שחר בתגובה לפתרון הקרן שהציג דגני. "הרי לשיטתו צריך להקים קרן לשפעת עופות ולנזקי סביבה, וזה לא יעלה על הדעת. חברות הביטוח אינן מדאיגות מבחינת יציבות, שכן הן נערכות בפועל לנזקים שעלולים להתרחש אחת ל-1,000 שנה. עם זאת, מבחינה תפעולית יש מקום לשיפור".

מור התייחס להיעדר הביטוח שקיים בקרב הציבור. "שיעור גבוה בקרב אזרחים לא מבוטח נגד רעידות אדמה", אמר. "הביטוח הקיים בנדל"ן למגורים נובע בעיקר ממשכנתאות, ועדיין למעלה ממחצית האוכלוסייה לא מבוטח".

לדבריו, גם בעסקים קטנים ובינוניים שיעורי רכישה אינם גבוהים. "ניתן לעשות הרבה יותר כדי לעודד את הציבור לרכוש ביטוח רעידת אדמה. אני מציע להקים ועדה בהשתתפות נציגי חברות הביטוח והאוצר כדי לעודד את הציבור בדמות הטבות מס ודומיהן על מנת ליצור תמריץ לביטוח זה".

בתמונה מימין: תמונה, מימין: נאוה חרובי, פרופ' אבי דגני, פיני שחר, דיאנה לבן, מוטי מור ואריה הרמן. צילום: סטודיו

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן