כ-4000 איש ביקרו היום בכנסת, במסגרת "הבית הפתוח" לרגל יום הולדתה. בין האירועים:  "שעת סיפור" מפי החכי"ם, תערוכת המתנות שקיבל הבית ותצוגת כלבים שערך משמר הכנסת. יו"ר הכנסת הציג גם את אורחו המיוחד, ג'רמי אטייה, העולה מאתיופיה, שסיפורו פורסם בהרחבה ב"מגפון"

מאת צבי זינגר

למעלה מ-4000 איש הגיעו לכנסת במסגרת אירועי "הבית הפתוח" שהוכרז לרגל יום ההולדת ה-63 לבית המחוקקים. כבר בשעות הבוקר הגיעו אלפי איש למשכן הכנסת. עם בואם כוונו האנשים לחדרי הוועדות השונות וכן לספריית הכנסת ולאולמות. מרכז המבקרים גייס את כל המדריכים העומדים לרשותו, ובנוסף מלווים את המבקרים עובדי כנסת מן המניין.

בין האירועים שהיו: "שעת סיפור" מפי חברי כנסת, עימותים בין חברי כנסת בנושאי אקטואליה, וגם ויכוחים פומביים בין קבוצות של בני נוער מרחבי הארץ, שאותם הינחו הח"כים. יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, העביר באודיטוריום, הכנסת שיעור אזרחות בפני מאות אנשים. המבקרים יכלו לצפות גם בתערוכת המתנות שקיבלה הכנסת לאורך השנים ובתצוגת כלבים שערך משמר הכנסת.

בשיעור האזרחות שהעביר יו"ר הכנסת הוא נוכח לדעת כי רובם המוחלט של בני הנוער מתנגדים ל"חוק טל". יו"ר הכנסת הציג גם את אורחו המיוחד, ג'רמי אטייה, העולה מאתיופיה שסיפורו פורסם בהרחבה ב"מגפון", לאחר שמאבטחים במועדונים סירבו להכניסו בגלל מוצאו. "שמעתי בתדהמה שג'רמי אטייה, עולה מאתיופיה, ביקש להיכנס למועדון וסירבו לו בגלל מוצאו", אמר ח"כ ריבלין. "הבחור הזה יהיה היום אורח ביציע הכבוד של הכנסת, בכנסת אין סלקציה הכנסת היא של כולם."

נשיא המדינה, שמעון פרס, קרא לחדש את המו"מ עם הפלסטינים והזהיר מפני היווצרותה של מדינה דו לאומית. הנשיא פרס הזהיר גם מפני משטר האייתוללות באיראן – אך פונה לעם האיראני ואומר: "לא נולדנו כאויבים ואין צורך שנחייה כאויבים". את הדברים האלה אמר היום הנשיא פרס בישיבת מליאה חגיגית בכנסת, לרגל יום הולדתה ה-63 שחל בט"ו בשבט.

"עלינו להשיב לעצמנו איזו מדינה אנו רוצים?", אמר פרס. "האם אנו רוצים מדינה יהודית בגבולות בטוחים ומוכרים, לצד מדינה פלסטינית עצמאית ומפורזת, או ארץ ללא גבולות שתתגלגל למדינה דו לאומית? פתרון שתי מדינות לשני העמים מחייב ליזום את חידוש המשא ומתן.  אתמול היה קל יותר,  ואין ערבות לגבי המחר", אמר הנשיא. "על הפלסטינים לבחור בין דרכו של חמאס השואף לטרור, לבין דרכו של פת"ח המוכן להידברות".

בנושא האיראני אמר הנשיא: "איראן אינה איום רק על ישראל. היא מהווה סכנה ממשית לאנושות כולה. ובעתיד הקרוב. לשלטון האיראני הנוכחי תאווה אימפריאליסטית, להיות ההגמון של האזור. עם זאת הדגיש: "על העם האיראני לדעת כי לא יישאר לבדו אם יבחר בחופש ובשלום. אני מבקש לנצל במה חשובה זו לפנות לעם האיראני: לא נולדנו כאויבים ואין צורך שנחייה כאויבים. אל תיתנו לדגלי האיבה להַאֲפִיל על מורשתכם ההיסטורית".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי הדמוקרטיה הישראלית אינה עומדת בפני סכנה. "אין הוכחה טובה יותר לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית מהוויכוחים ומההכרעות סביבה. כשאנחנו מביטים במתרחש סביבנו, או בדמוקרטיות נערצות כמו ארצות הברית ובריטניה, שהגבילו בעתות מלחמה את זכויות הפרט וחופש הפרט – דברים שאנחנו מעולם לא עשינו – יש לנו במה להתגאות".

נתניהו גם תקף בדבריו את הרשות הפלסטינית. "למרבה הצער בין שכנינו יש אלו שבוחרים לדאוג אחרת. הרשות הפלסטינית צריכה לבחור בין דרך החמאס לדרך השלום. הרשות בחרה להימנע מלפעול נגד גורמים קיצוניים. היא בחרה להתחבק איתם – הם מעודדים הסתה נגד יהודים ומאפשרים קריאות אנטישמיות וקוראים להשמדת ישראל. אנחנו יכולים רק לקוות שיבחרו ללכת בדרך אחרת".

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, אמר שפתרון סוגית גיוס החרדים לצה"ל אינו ביציאה לבחירות: "אם הכנסת הזאת תתפזר בגלל חוק טל, גם הכנסת הבאה תתפזר בגללו", אמר. ריבלין קרא להגיע לפתרון, בסוגית חוק טל, עוד בכנסת הנוכחית.

"אומר זאת ישירות", אמר ריבלין. "מי שטוען שניתן לפתור את סוגיית גיוס החרדים לצה"ל באמצעות כפייה, זורה חול בעיני הציבור. במדינה דמוקרטית, במדינת ישראל, כפייה קטגורית, מגזרית, תסתכם לכול היותר באלפי חרדים בבתי הסוהר, לא באלפים שרצים על הג'בלאות. מנגד, מי שחושב שישנו מגזר בישראל שרשאי לפטור את עצמו קטגורית מלשאת בנטל הכלכלי, הביטחוני והחברתי, או שישנו איזה סקטור בישראל הנהנה מזכויות יתר – גם הוא זורה חול בעיני הציבור שלו".

ריבלין, קרא גם לכונן חוקה לישראל. "לא בחירות, לא לפידים, ולא זרקורים, יפתרו את שאלות היסוד שלנו", אמר. "הפתרון הוא ביכולת לחוקק במשותף חוקי יסוד, בגיבושה של חוקה – זוהי התשובה לשאלות היסוד שלנו. זהו המזור והמרפא, לפחות לחלק מהפצעים המדממים שלנו".