פא / (מתוך שתיקות, 2013, הוצאת אחוזה חיפה)

אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מִלִּים
שֶׁמַּתְחִילוֹת בָּאוֹת פֵּא
פֶּשַׁע
פְּגִיעָה
פּוֹרְנוֹ
פֶּתַח
אֲנִי אוֹהֶבֶת מִלִּים שֶׁמַּתְחִילוֹת בָּאוֹת חֵית
חֹפֶשׁ
חַלּוֹן
חֵרוּת
חַיִּים

אַךְ יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁרוֹדְפוֹת אַחֲרַי
פּוֹלְשׁוֹת
פְּנִימָה

וְזֶה מַקְשֶׁה עַל הַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה
וְזֶה מַקְשֶׁה עַל הַנְּשִׁימָה בַּיּוֹם
הַכֹּל בִּגְלַל אוֹת קְטַנָּה

בְּסַךְ הַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת  שֶׁקֶט בַּנֶּפֶשׁ
וְשֶׁהָאוֹת הַזּוֹ תַּפְסִיק לִרְדֹּף אַחֲרַי
כְּמוֹ עַיִן שֶׁמַּבִּיטָה
אֶל תּוֹךְ הַפֶּה

אהבה מטורפת (מתוך "שד ופיה" 2005, גוונים)

אחת מטורפת
שתי כורסאות
שלש קושיות
ארבעה כתלים
חמשה רגשות
ששה חושים
שבעה ימי אפלה
שמונה לילות עזובים
תשע נשמות קמות לתחייה
עשר – אתה.
אחת עשה מילים (אני אוהבת אותך אתה לא אוהב אותי אנחנו לא שווים לעזאזל)
שני עשה חודשים בדיוק
שלש עשרה מילים שרציתי  לשמוע משפתיך (אני לא שונא אותך אני מלטף אותך פה בחדר)
ארבע עשרה מחשבות מטורפות
לשכב איתך
להתנשק איתך
למה?
כי
אני אישה
עם דם בשמלה
החלון פתוח
צריך רק לקפוץ.
לבבות לאכילה
קורקבנים לשתיה
יין תרעלה
מי זאת במראה?
חמשה עשר שברי זכוכית על הרצפה
שש עשרה פעמים שחשבתי לקפוץ היום
שבע עשרה עדיף לא לדעת
שמונה  עשרה אנשים שלא מבינים אותי
תשע עשרה חלומות שחלמתי עליך
עשרים פחות עשרים שחלמת עלי.
אפס רגשותיך
מינוס אחד אהבתך
מינוס שתיים החדר קפא
מינוס שלש קושיות פתורות
מינוס ארבע כותלי חדר עומדים
מינוס חמשה רגשות נטושים
מינוס ששה חושים מתים
סך הכל
עשרת אלפים ימי אהבה אמיתית
מחולקים בשלש פעמים קבוצתית.

סיכום:
אהבה מטורפת אחת.

עדינות אסורה (מתוך שתיקות, 2013, הוצאת אחוזה)

לְנָשִׁים עֲדִינוֹת אָסוּר לִבְכּוֹת            (בּוֹכָה בַּסֵּתֶר)
הֵן צְרִיכוֹת לְחַיֵּךְ                           (מְצַיֶּתֶת)
רַק לְנָשִׁים אַלִּימוֹת
מֻתָּר – הַכֹּל                                (לָךְ לֹא)
לִבְכּוֹת לְהַכּוֹת
לִחְיוֹת
בְּקוֹל רָם                                   (אַתְּ תִּהְיִי בְּשֶׁקֶט!)
לְנָשִׁים עֲדִינוֹת
אָסוּר לִצְעֹק                                 (לוֹחֶשֶׁת)
גַּם כַּאֲשֶׁר מְצַחְקְקִים לָהֶן

עֲלֵיהֶן לִשְׁתֹּק                              (   )

**

עדינות  (בשני חלקים) (מתוך שתיקות, 2013, הוצאת אחוזה)

חלק א'
יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה פָּחוֹת עֲדִינָה
יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה פָּחוֹת אוֹסְטִינִית
יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה פָּחוֹת חֲלוֹמִית
יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה פָּחוֹת חַלּוֹנִית
בִּגְלַל הָאֶבֶן

חלק ב'
עֲדִינוּת זוֹ מִלָּה מְיֻשֶּׁנֶת
מְקוֹרָהּ בַּגֶּזַע הַקָּדוּם
בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה לְיַד הַמִּלָּה עֲדִינוּת בַּמִּלּוֹן תִּהְיֶה הַפְנָיָה לַמִּלָּה אַלִּימוּת:
אַלִּימוּת: ז( הָעֲדִינוּת )נ( הַחֲדָשָׁה). צוּרַת הִתְנַהֲגוּת שֶׁאִפְיְנָה אֶת הָאָדָם הַמְתֻרְבָּת, הָיְתָה בְּשִׁמּוּשׁ עַד הַמֵּאָה הַ-18, לִפְנֵי הַמַּהְפֵּכוֹת הַגְּדוֹלוֹת.  לְאַחַר הִתְפָּרְקוּת הַמְּלוּכָה פָּג תָּקְפָּהּ.
כַּיּוֹם הַתְּכוּנָה מְנֻוֶּנֶת, יָצְאָה מִכְלַל שִׁמּוּשׁ. אֵלּוּ שֶׁיִּמְצְאוּ לְנָכוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ  בָּהּ צְפוּיִים לָעֳנָשִׁים קַלִּים.

**

 סברינה דה-ריטה, אמנית רב תחומית תושבת העיר חיפה. נולדה בקנדה. גדלה בקיבוץ עמיעד.