בתום דיון שקיימה ועדת הכספים הבוקר (ד') על מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי, נתן מנכ"ל הביטוח הלאומי ומנכ"ל הדסה לשעבר, פרופ' שלמה מור-יוסף, הצהרה, כי לא לקח את הבונוסים שהוקצו לו מבית החולים. עוד האשים את נשות הדסה ואת האוצר על שהיו מודעים להידרדרות המתמשכת של בית החולים ולא עשו דבר ואף מנעו פתרונות בזמן אמת.

זו הפעם הראשונה שבה מור-יוסף נתן הצהרה פומבית כתגובה לפרסומים, מהם עלה כי מאז סיים את תפקידו בהדסה קיבל כספים רבים מבית החולים. בדיון שעסק רובו במצב האקטוארי של הביטוח הלאומי, קרא שר הרווחה להפריד את קופתו של הביטוח הלאומי מקופת האוצר. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שאתמול קיים דיון ראשון על משבר הדסה, קרא למור-יוסף לתת הצהרה בעניין, כדי שוועדת הכספים תשמע גם את הצד של הנהלת בית החולים בתקופות שונות, כמי שמייצגת בין השאר גם את העובדים והרופאים. 

מור-יוסף: "עושים פרסונליזציה מהבעיה. ארבע שנים הייתי מנכ"ל מצטיין של סורוקה, 11 שנים מנכ"ל מצטיין של הדסה ועכשיו שנתיים בביטוח הלאומי. הובלתי את הדסה לפסגות; רפואית, פיזית בתשתיות ובמחקר. גייסתי תרומות מעל 1.5 מיליארד שקל והובלתי את בניית מגדל האשפוז; התשתית לרפואת החירום ל-50 השנים הבאות. מערכת הבריאות בנויה על גירעון כשיטה. המקורות הציבוריים צריכים לגדול. המצג שנשות הדסה והאוצר מציגים מגמתי – במסווה של מסמך אובייקטיבי.

מציגים את ההנהלות, את הרופאים והעובדים כבעייה. האוצר ונשות הדסה מעורבים בכל דבר ועניין. מנהל הכספים שלהם משתתף בכל הפורומים בהנהלה. הבעלים צמצמו דרסטית את תרומותיהם ורוצים שהתספורת תהיה משכר העובדים. בית החולים לא יכול להתקיים ללא תרומת בעלים, רק מתשלומי קופות החולים".

עוד האשים: "מצבו של הדסה היה ידוע ונתנו לו להידרדר. נשות הדסה התנגדו לניסיון שלי לגייס כספים ישירות לבית החולים ואף להקמת ארגון ידידים בארץ. בית החולים מנוצל בצורה צינית לגיוס כספים לנשות הדסה. האוצר בכל הרמות היה מודע למצב. ב-2008 נפגשנו עם רה"מ ויו"ר הדסה והוצע פיתרון קצר טווח. ירושלים קיבלה מערכת רפואית בחינם. מחובת האוצר לתמוך ברגעי משבר בשותפות כולם. המחליף שלי נבחר ב- 2011, עכשיו מחפשים את רב החובל מלפני שלוש שנים. אם התמיכה היתה ניתנת לפני שלוש שנים לא היינו מגיעים למצב הנוכחי, אך האוצר נכנס לפעולה רק כשהגוף גוסס. עד היום אין תכנית הבראה מוסכמת. כדי להסיט את האש מהאמת מפנים אותה אליי, אל העובדים והרופאים והם לא הבעיה. היצמדות להסכמי שכר מקובלת בישראל ואינה הבעיה. הניסיון להפוך את העניין לאישי ולא ללאומי לא יצלח. שייפתחו את הסכם הפרישה שלי ואקבל על עצמי כל מה שיוחלט. שכחו לציין שאת הבונוסים שהגיעו לי כלל לא לקחתי". 

התנועה לאיכות השלטון: לעצור את הפנסיה למור יוסף

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (יום ד') לנאמני המרכז הרפואי הדסה בקריאה לבחון האם הסדר הפרישה והמענקים שהוענקו לפרופ' מור יוסף הנם חוקיים, סבירים ועומדים בתקנת הציבור: "יש לבחון את האפשרות להשבתם והפסקת תשלומי הפנסיה החודשית".

עו"ד דניאל דושניצקי מהתנועה לאיכות השלטון: "נוכח העובדה כי המדובר בגוף הזוכה לתקציב באופן ישיר ועקיף מקופת המדינה ולאור העובדה כי ככל הנראה ציבור משלמי המיסים יישא באופן זה או אחר בעלות הבראתו של המרכז הרפואי, ראוי כי עד סיום הבחינה האמורה ועד שתתקבל החלטה מושכלת בנושא, ייעצר תשלום הפנסיה החודשית לפרופ' מור-יוסף".

המשבר בביטוח הלאומי

סלומינסקי הודה לפרופ' מור יוסף על ההצהרה. בסיכום הדיון הוא הודיע כי בכוונתו להמשיך את הדיון בביטוח הלאומי, בהשתתפות מור-יוסף: "ביטוח לאומי הוא אחד המקורות העיקריים שממנו מקצצים בכל פעם שהדבר נדרש לצורך מטרות שונות. בטווח הארוך מ-2030 הביטוח הלאומי צפוי להגיע לאיזון ומאז והלאה ייכנס לגירעון אקטוארי ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו וזה הדבר שצריך לעמוד לנגד עינינו כעת, על-מנת שנתחיל לפעול כדי למנוע משבר דוגמת הדסה גם בביטוח הלאומי".

סלומינסקי החל את סדרת הדיונים בעניין הביטוח הלאומי לאחר שלאחרונה נדרשה הוועדה להסיט תקציבים ממנו למטרות שונות, בעיקר לביטחון.

ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי הוא מחדל שאף אחד לא לוקח עליו אחריות ובני הדור שלי הולכים להיפגע קשה. לנו כבר לא יהיה את הביטוח הזה. הוא פשוט לא יתקיים ולכן צריך לדון בזה כבר עכשיו. לפני שבועות אחדים ועדת הכספים אישרה העברת 1.4 מיליארד שקל מהביטוח הלאומי לביטחון. חודש לאחר מכן, ראש הממשלה החליט להפחית את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי. גם אנחנו רוצים להיטיב עם המעסיקים, אך תקציב הביטוח הלאומי לא אמור לשמש כקופה קטנה. יש להבטיח את עצמאות הביטוח הלאומי". 

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ביקשה לתקן את הדברים ואמרה, כי "ה- 1.4 מיליארד שקלים היו עודף רישומי והועברו לאוצר, כי לא היתה דרך להעביר את זה לביטוח לאומי. צריך לדון בטיפול המעמיק שנדרש לטווח הארוך בביטוח הלאומי. אין דיון אמיתי. לא פופולרי להעלות את גיל הפרישה אך צריך לעשות זאת. יש להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ולהעביר אנשים מקצבה לעבודה". 

שר הרווחה, מאיר כהן (יש עתיד): "יש להפריד בין קופת הביטוח הלאומי לקופת האוצר. ב-2025 נתחיל להשתמש בכספי הקרן של הביטוח הלאומי. ב- 2042 נגיע לשבר גדול אם לא נקצץ קצבאות ועוד צעדים דרסטיים. כדי לא להגיע לכך, יש לבצע את ההפרדה מקופת האוצר. עדיין אין מדובר עדיין במצב קשה, מדי חודש הבט"ל משלם 2.7 מיליון תשלומים. יש להרחיב את התשתית של הדו"חות האקטואריים, לא פעם בחמש-שבע שנים, אלא כל הזמן. הביטוח הלאומי הרבה מעבר לחילוקי הדעות הפוליטי, זה קופה של אזרחי ישראל ואסור לגעת בה ואם הדבר נדרש שיתחייבו בחקיקה שהכסף חוזר לאחר זמן ושיודיעו מראש מאיזה מקורות הכסף יוחזר". 

מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף: "עד 2010 היה עודף תפעולי בביטוח הלאומי שהושקע בקרן לדורות הבאים. אך גם שינוי דמוגרפי לרעה וגם  הכנסת החליטה להגדיל את זכויות האזרחים, את הקצבאות. יש לבחון את הקשר בין קופת הביטוח הלאומי למדינה. לכאורה כל שנה לא משלמים 3 מיליארד שקל אז הקופה היתה צריכה לגדול, אלא שהכסף שלא מוציאים מהביטוח הלאומי לא נשאר אצלו אלא עובר לאוצר, לאיזון תקציב המדינה. הקרן לדורות הבאים הזאת היא תקציבית רישומית, זה לא כסף פיזי. שלפחות מול אחת הקצבאות ארוכות הטווח יעמוד כסף אמיתי. חשבון בנק עם כסף לטובת הציבור ולא תקציב רישומי. ב-2014 ישולמו 72 מיליארד שקל לחשבונות הבנק של האזרחים, זה כסף אמיתי".  

סגן ראש אגף התקציבים, משה בר-סימן-טוב: יש לדאוג לאיזון מבנה ההוצאה של הביטוח הלאומי ולקחת בחשבון שינוי דמוגרפי עמו מתמודד כל העולם המערבי; עלייה בתוחלת החיים ובישראל גם שיעור גדל של אי השתתפות בשוק העבודה. הפתרון יהיה בהגדלת גיל הפרישה והגדל השתתפות גברים חרדים ונשים ערביות. עוד בישראל, עלייה ממדינות חבר העמים ועוד מקומות והצורך להקצות קצבאות".