הוועדה המוניטרית בראשותה של הנגידה קרנית פלוג החליטה להפחית את הריבית לחודש מרץ 2014 ב-0.25% לרמה של 0.75%. ההחלטה הזאת עקבית עם מדיניות מוניטארית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הגורמים שהשפיעו על ההחלטה

מדד המחירים לצרכן – לחודש ינואר הפתיע כלפי מטה בירידה של 0.6%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% – בחלקו התחתון של היעד. לאחר פרסום המדד הפחיתו החזאים את תחזיותיהם ל-12 המדדים הבאים, והציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה בשנה הקרובה נמצאות כולן מתחת למרכז היעד.

התוצר המקומי גולמי – על פי האומדן הראשון לרביע הרביעי, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2.3%, והתוצר העסקי צמח ב-1.6% בלבד. התפנית שנרשמה לטובה ביצוא ברביע הרביעי מתבססת בעיקרה על יצוא התרופות המתאפיין בתנודתיות, ויצוא התעשיות עתירות העבודה עדיין מצוי בקיפאון. אינדיקטורים שונים לפעילות בינואר הצביעו על התאוששות מסוימת, אולם מדדי אמון הצרכנים ממשיכים להצביע על פסימיות, והנתונים ממשיכים להצביע על היעדר גידול בתעסוקה ובשכר במגזר העסקי.

השקל – בחודש האחרון נחלש השקל ב-1% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי; מתחילת 2013 נרשם ייסוף מצטבר של 7.3%. מאז הדיון המוניטארי שהתקיים ב–26/1/14, ועד ל-21/2/14, השקל נחלש מול הדולר ב-0.8% ומול האירו ב-0.9%, בשעה שבעולם הדולר והאירו נחלשו מול מרבית המטבעות העיקריים.

ארה"ב – לאחר שני רביעים של צמיחה מהירה, הנתונים האחרונים על כלכלת ארה"ב היו מאכזבים, אולם מוקדם לקבוע אם מדובר בהאטה זמנית או בתפנית לרעה. באירופה נמשכת צמיחה נמוכה ומתגברים החששות מדפלציה. תהליך צמצום רכישות האג"ח על ידי ה-FED צפוי להימשך בהדרגה, והמדיניות המוניטרית המרחיבה במשקים העיקריים האחרים צפויה להימשך עוד זמן רב.

דירות – מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-8.1%, ונמשכים הגידול במספר העסקאות והיקף גבוה של נטילת משכנתאות. במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות נמשכת מגמת השיפור.

שוק העבודה: בסקר כוח האדם לדצמבר נרשמה ירידה של 0.6 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים, לאחר שלושה חודשים של עלייה, ושיעור האבטלה בגילים אלו עלה קלות, מ-5% ל-5.2%. שיעור האבטלה הכללי עלה מ-5.6% ל-5.8%. עיקר הגידול המתון שחל בשנתיים האחרונות במספר משרות השכיר במגזר העסקי נובע מגידול במספר המשרות של עובדים לא-ישראלים; מספר משרות השכיר של ישראלים לא גדל בתקופה זו.

התייחסותו של עוזי לוי, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של קבוצת אינפיניטי, להורדת הריבית:
"בבחינת הגורמים להחלטה, ציינו בבנק ישראל את: מדד המחירים לחודש ינואר עם ירידה חדה של 0.6%, את התוצר המקומי הגולמי שצמח ב-2.3% והתוצר העסקי שצמח ב-1.6% בלבד.

"כמו כן, לאחר שני רביעים של צמיחה מהירה, הנתונים האחרונים על כלכלת ארה"ב היו מאכזבים, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בהאטה זמנית או בשינוי מגמה. בנושא זה צריך לציין, כי חלק מהכלכלנים בעולם סבורים כי החולשה ברמת המאקרו בארה"ב מאז חודש ינואר מקורה בחורף הקשה שפקד את ארה"ב במספר מוקדים.

"להערכתנו, החלטת הריבית לחודש מרץ נכונה ועולה בקנה אחד עם הציפיות המוקדמות שלנו. ציפיות אלו לקחו בחשבון את האינפלציה הנמוכה, ההאטה ברמת הצמיחה של המשק הישראלי והתיסוף של השקל שבא לידי ביטוי בפגיעה בהיקף הייצוא. הורדה זו עשויה לצמצם את התחזקות השקל ולסייע לבנק ישראל "במלחמה" בתיסוף.

"לסיכום, ניתן לומר כי בהתאם לתחזיותינו אנו סבורים, כי היה מקום להורדה נוספת ללא חשש לעליית מחירים נוספת בשוק הדיור".