גיציה קוחנה, הפולניה הכי בלונדינית בתיאטרון

לקראת יום האישה הבינלאומי יש שחקניות שמדברות על העצמת נשים ויש כאלה שגם עושות: דורית פלד-הרפז התאכזבה מהתיאטרון הממוסד, שליהק אותה לתפקידי הבלונדינית המטומטמת, והקימה תיאטרון משלה. בהצגה החדשה "גיציה קוחנה" היא מגלמת את הכוהנת לחשיבה שלילית, שיושבת תמיד בחושך – "אבל אני חושבת מאוד חיובי", היא אומרת לענת מנדל. ראיון אופטימי

גיציה קוחנה, הפולניה הכי בלונדינית בתיאטרון

לקראת יום האישה הבינלאומי יש שחקניות שמדברות על העצמת נשים ויש כאלה שגם עושות: דורית פלד-הרפז התאכזבה מהתיאטרון הממוסד, שליהק אותה לתפקידי הבלונדינית המטומטמת, והקימה תיאטרון משלה. בהצגה החדשה "גיציה קוחנה" היא מגלמת את הכוהנת לחשיבה שלילית, שיושבת תמיד בחושך – "אבל אני חושבת מאוד חיובי", היא אומרת לענת מנדל. ראיון אופטימי

דורית פלד-הרפז החלה את קריירת המשחק שלה בבית צבי והספיקה לשחק בתיאטרון הבימה ובבית לסין, שם ליהקו אותה במיוחד לתפקידי הבלונדית היפה והמטומטמת. בשנת 2006 החליטה שמספיק לה (אולי בעקבות משבר גיל ה-40), היא רצתה תפקיד ראשי, תפקיד אופי, ומצאה את עצמה מחכה לתפקיד משמעותי שלא מגיע. פלד החליטה לעשות מעשה ולפעול במסגרת עצמאית. "החלטתי לכתוב בעצמי כי חשוב לי מעמדן של הנשים בחברה ושל הנשים בתיאטרון, ועצוב שאין הרבה תפקידים ראשיים לנשים".

יצאה מהארון. פלד-הרפז בהצגה. צילום: רוני שטרן

בשמונה השנים האחרונות עוסקת דורית בכתיבת מחזות ובהפקתם, היא ככל הידוע השחקנית היחידה שגם מחזיקה בבעלותה משרד הפקות פרטי ללא תמיכה של אף גוף ציבורי. "מדובר בסוג של תיאטרון משפחתי, שבו שתי הבנות שלי ובעלי לוקחים חלק פעיל ונותנים לי תמיכה מלאה. כמו כן אני עובדת באופן צמוד עם ענת סגל, חברת ילדות שלי מגיל שנתיים".

המחזה "גיציה קוחנה", שהיא מעלה בימים אלה, החל את דרכו כפינה ברדיו בתוכניתו של ירון אנוש "קול שישי" ברשת ב'. הקטע של הפולנייה הפסימית הושמע שם במשך כשנתיים, מבלי שהמאזינים יידעו שמדובר בשחקנית. "גיציה" הרדיופונית אספה מעריצים רבים, ולבסוף הוחלט לצאת מהארון – דורית פלד הזדהתה והחליטה להעלות הצגה על בימת התיאטרון. גם הצלחתו של קליפ שהעלתה פלד-הרפז ליוטיוב וזכה ל -160,000 צפיות תרם להחלטה זו.

גיציה קוחנה היא הכוהנת לחשיבה שלילית, בדיוק כמו הפולנייה מהבדיחות המוכרות: היא יושבת לבד בחושך, מנסה לחבק חיבוק דוב את הבן ואת המשפחה, לובשת את האופנה האחרונה  מוורשה (או אולי זו הזכורה לה משנת 1952 בגדנסק) ובעיקר היא יודעת שיהיה רק רע, ואם רע לכם עכשיו אל תדאגו – "יהיה יותר רע. ולמה? כי חשיבה שלילית אומרת – כול רגע יכול לקרות לך אסון ואת לא רוצה להגיע לבית חולים כשאת נראית זוועה".

"ההצגות שלי מציגות נשים מזוית נשית ולא גברית, כפי שמקובל". פלד-הרפז. צילום: רוני שטרן

דורית פלד-הרפז נמצאת בגיציה, אבל בדיוק הפוך: "אני מאוד חיובית", היא אומרת. "המוטו של ההצגה הוא 'אל תגיד שיהיה טוב, תעשה שיהיה טוב'". על הבמה מלווה את גיציה אמן האקורדיון הווירטואוז הרוסי והשקט איליה מגלניק, שהתוודע לדורית לפני שנים בשיתוף פעולה פורה.

דורית מגלמת בהצגה דמות נוספת, המופיעה למספר דקות, של חברתה ממוצא מזרחי, כניגוד חריף לדמותה של גיציה הפולנייה. הדמות לא בשלה, אך נראה כי היא מעוררת פרצי צחוק אצל קהל הצופים. אם להודות על האמת, אותי היא לא באמת הצחיקה. עם זאת אני מאוד מעריכה את העשייה, את העצמאות ואת האג'נדה המרשימה של פלד-הרפז. "תיאטרון הוא הרבה יותר מכלי בידורי. הוא עוזר לקהל לבצע שיקוף של עצמו בעזרת המחזה. ההצגות שאני מעלה מדברות על נשים מזוית נשית ולא גברית, כפי שמקובל בתיאטרון". בכך, לטענתה, היא תורמת להעצמה נשית ולבידור איכותי, אפרופו טרנד ההעצמה הנשית שיגיעו לשיאו ביום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ. "הנשים הן כ-50% מהאוכלוסיה, ואחראיות להולדת 50% הנותרים. נשים מורכבות ועמוקות, נשים חושבות מעגלית, מנהלות טובות יותר, יוצרות מסוג אחר, הן מכילות, סלחניות ובעלות יכולת החלמה רחבה יותר".

הצגות נוספות של פלד-הרפז, כולן קומדיות, רצות בימים אלה במקביל: "נשים מדברות נשים", "נישואים וחיות אחרות" (עם דן תורן) ו"אלוהים משאיר סימנים" (עם תומר אופנר) – על ספרית שלוקה בהתקף לב ונלכדת בפרוזדור בין החיים והמוות עד שתבין את מהות החיים. ובימים אלה ממש האופטימיות של דורית פלד השתלמה לה, ובהפתעה מוחלטת היא זכתה לקבל "אות יקירת הרצליה". אז מה יותר אופטימי מזה? רק לא לשבת לבד בחושך.

דורית פלד-הרפז החלה את קריירת המשחק שלה בבית צבי והספיקה לשחק בתיאטרון הבימה ובבית לסין, שם ליהקו אותה במיוחד לתפקידי הבלונדית היפה והמטומטמת. בשנת 2006 החליטה שמספיק לה (אולי בעקבות משבר גיל ה-40), היא רצתה תפקיד ראשי, תפקיד אופי, ומצאה את עצמה מחכה לתפקיד משמעותי שלא מגיע. פלד החליטה לעשות מעשה ולפעול במסגרת עצמאית. "החלטתי לכתוב בעצמי כי חשוב לי מעמדן של הנשים בחברה ושל הנשים בתיאטרון, ועצוב שאין הרבה תפקידים ראשיים לנשים".

יצאה מהארון. פלד-הרפז בהצגה. צילום: רוני שטרן

בשמונה השנים האחרונות עוסקת דורית בכתיבת מחזות ובהפקתם, היא ככל הידוע השחקנית היחידה שגם מחזיקה בבעלותה משרד הפקות פרטי ללא תמיכה של אף גוף ציבורי. "מדובר בסוג של תיאטרון משפחתי, שבו שתי הבנות שלי ובעלי לוקחים חלק פעיל ונותנים לי תמיכה מלאה. כמו כן אני עובדת באופן צמוד עם ענת סגל, חברת ילדות שלי מגיל שנתיים".

המחזה "גיציה קוחנה", שהיא מעלה בימים אלה, החל את דרכו כפינה ברדיו בתוכניתו של ירון אנוש "קול שישי" ברשת ב'. הקטע של הפולנייה הפסימית הושמע שם במשך כשנתיים, מבלי שהמאזינים יידעו שמדובר בשחקנית. "גיציה" הרדיופונית אספה מעריצים רבים, ולבסוף הוחלט לצאת מהארון – דורית פלד הזדהתה והחליטה להעלות הצגה על בימת התיאטרון. גם הצלחתו של קליפ שהעלתה פלד-הרפז ליוטיוב וזכה ל -160,000 צפיות תרם להחלטה זו.

גיציה קוחנה היא הכוהנת לחשיבה שלילית, בדיוק כמו הפולנייה מהבדיחות המוכרות: היא יושבת לבד בחושך, מנסה לחבק חיבוק דוב את הבן ואת המשפחה, לובשת את האופנה האחרונה  מוורשה (או אולי זו הזכורה לה משנת 1952 בגדנסק) ובעיקר היא יודעת שיהיה רק רע, ואם רע לכם עכשיו אל תדאגו – "יהיה יותר רע. ולמה? כי חשיבה שלילית אומרת – כול רגע יכול לקרות לך אסון ואת לא רוצה להגיע לבית חולים כשאת נראית זוועה".

"ההצגות שלי מציגות נשים מזוית נשית ולא גברית, כפי שמקובל". פלד-הרפז. צילום: רוני שטרן

דורית פלד-הרפז נמצאת בגיציה, אבל בדיוק הפוך: "אני מאוד חיובית", היא אומרת. "המוטו של ההצגה הוא 'אל תגיד שיהיה טוב, תעשה שיהיה טוב'". על הבמה מלווה את גיציה אמן האקורדיון הווירטואוז הרוסי והשקט איליה מגלניק, שהתוודע לדורית לפני שנים בשיתוף פעולה פורה.

דורית מגלמת בהצגה דמות נוספת, המופיעה למספר דקות, של חברתה ממוצא מזרחי, כניגוד חריף לדמותה של גיציה הפולנייה. הדמות לא בשלה, אך נראה כי היא מעוררת פרצי צחוק אצל קהל הצופים. אם להודות על האמת, אותי היא לא באמת הצחיקה. עם זאת אני מאוד מעריכה את העשייה, את העצמאות ואת האג'נדה המרשימה של פלד-הרפז. "תיאטרון הוא הרבה יותר מכלי בידורי. הוא עוזר לקהל לבצע שיקוף של עצמו בעזרת המחזה. ההצגות שאני מעלה מדברות על נשים מזוית נשית ולא גברית, כפי שמקובל בתיאטרון". בכך, לטענתה, היא תורמת להעצמה נשית ולבידור איכותי, אפרופו טרנד ההעצמה הנשית שיגיעו לשיאו ביום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ. "הנשים הן כ-50% מהאוכלוסיה, ואחראיות להולדת 50% הנותרים. נשים מורכבות ועמוקות, נשים חושבות מעגלית, מנהלות טובות יותר, יוצרות מסוג אחר, הן מכילות, סלחניות ובעלות יכולת החלמה רחבה יותר".

הצגות נוספות של פלד-הרפז, כולן קומדיות, רצות בימים אלה במקביל: "נשים מדברות נשים", "נישואים וחיות אחרות" (עם דן תורן) ו"אלוהים משאיר סימנים" (עם תומר אופנר) – על ספרית שלוקה בהתקף לב ונלכדת בפרוזדור בין החיים והמוות עד שתבין את מהות החיים. ובימים אלה ממש האופטימיות של דורית פלד השתלמה לה, ובהפתעה מוחלטת היא זכתה לקבל "אות יקירת הרצליה". אז מה יותר אופטימי מזה? רק לא לשבת לבד בחושך.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן