כפפות הן פריט לבוש עתיק ביותר. הומרוס תיאר ב"אודיסיאה" את לארטס, אביו של אודיסאוס, כלובש כפפות כדי להימנע מדקירות שיח הפטל בשעה שהוא מטייל בגנו. בעוד שלארטס עשה שימוש פונקציונלי בכפפות, הרי שבתחילת המאה ה-13 החלו גבירות אירופה לעשות בהן שימוש אופנתי גרידא. בעקבות דרישה הולכת וגוברת לאביזר אופנתי, עוצבו כפפות מסוגים שונים: קצרות, ארוכות עד למרפק, משובצות אבני חן ומעוטרות ברקמה. הכפפות אף נלבשו בטקסי דת נוצריים ועל ידיהם של מלכים המובאים לקבורה.

כיום ניתן למצוא סוגים רבים של כפפות, החל בכפפות חד-פעמיות וכלה בכפפות רב-תכליתיות. זולות או יקרות, מרופדות או חתוכות, לרכיבה על אופנוע או על סוס, לערבוב מזון או תרופות.

בעבר, זריקת כפפה לעבר מישהו או לרגליו, היוותה הזמנה לדו קרב. אם הצד השני היה מרים את הכפפה, סימן שהוא נענה לדו-קרב. עם הזמן דו-קרב הוצא מחוץ לחוק, אך הביטוי נשאר ופירושו היום זה הצבת אתגר והיענות לו.

אז אני זורקת לכם כפפה, ומקווה שתרימו אותה ותסרגו זוג כפפות צבעוניות שמשאירות את האצבעות בחוץ, משוחררות למלאכות השונות. לשם כך תצטרכו כמה עשרות גרמים של שאריות צמר בשלושה צבעים וזוג מסרגות. קלי קלות.

המתכון:
דרגת קושי: 2
זמן הכנה: כשעתיים

כלי עבודה:
זוג מסרגות בעובי 5-7 (תלוי בעובי הצמר)
מסרגה אחת
מחט עם קוף רחב
מספריים

החומרים הדרושים:
כ- 50 גרם צמר בשלושה צבעים: 25 גרם צבע ראשון, 20 גרם מהצבע השני וחמישה מהצבע השלישי.

אופן ההכנה:

• יוצרים 22-26 עיניים. תלוי בגודל היד ובעובי הצמר. אם מדובר בצמר למסרגות מספר 6 אז 24 עיניים ליד בינונית;
• סורגים 20 שורות בדוגמת עין ימין עין שמאל מהצבע הראשון (20 ס"מ בסך הכל);
• סורגים 14 שורות באותה דוגמה עם הצבע השני;
• תופרים לאורך תשעה ס"מ מלמטה וארבעה מלמעלה כך שיישאר חור לאגודל;
• סורגים במסרגה אחת סביב חור האצבע שיצרנו בצבע השלישי שורה אחת עד שלוש לגובה, כך שיהיו סביב האגודל;
• מסתירים בעזרת המחט את שאריות החוטים איתם תפרנו ומגישים.

בתיאבון!