חברי קונגרס רפובליקנים השתלחו ברון דרמר, שגריר ישראל בארה"ב, במהלך שיחה דיסקרטית שדלפה לאמצעי התקשורת. אנשי הסנאט, שהקליטו את הדיון בחשאי, זעמו על התנהלות ישראל במשא ומתן המדיני והטיחו בשגריר הישראלי: "אל תמכור לנו טיעונים לא אינטיליגנטיים"!

התרחיש הנ"ל לא קרה מעולם, אבל אין צורך ביכולת נבואית מיוחדת כדי לדמיין את התגובות בישראל אילו היה מתממש. חברי "הבית היהודי" היו מוחים בתוקף כנגד השפלת השגריר, הכותרת של ישראל היום הייתה מדווחת בזעף על "זובור אמריקני", ואפילו אביגדור ליברמן, שמשמיע לאחרונה ציוצים של יונת שלום, היה מגנה במתינות את הזובור שנעשה לשגריר.

אלא שהאירוע הדמיוני, שרמס את כללי הדיפלומטיה, התרחש השבוע דווקא בכיוון ההפוך. חברי כנסת מהימין, שרובם משתייכים לשדולת ארץ ישראל, זומנו למפגש מאוד לא-פורמאלי עם שגריר ארה"ב, ולא הפסיקו לנזוף בו. דן שפירו, השגריר היהודי שנחשב לאוהד ישראל, דיבר במפגש על חשיבות תהליך השלום והדגיש את הברית ההדוקה בין שתי המדינות. "אנחנו רואים בישראל שותפה מספר אחת של ארצות הברית", אמר בחמימות, "זה אינטרס יסודי שלנו שישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה". אם מישהו הטיל ספק באמפטיה של השגריר האמריקני, הוא אפילו טרח להבהיר: "הסיוע הביטחוני לצה"ל הוא דבר שאנו גאים בו ורואים בו ביטוי למחויבות כלפי ישראל".

האמירות החמות, שכל ישראלי שפוי היה מאמץ בשמחה, לא השביעו את רצונם של חברי הכנסת הימנים. "אנחנו כאן בגלל זכותנו על הארץ", הטיפה בחרדת קודש הח"כית אורית סטרוק ממפלגת הבית היהודי. "איך אפשר לסמוך עליכם"?, תהה בקול רם הח"כ דוד רותם מסיעת הליכוד-ביתנו. אחרי שגער בשגריר, כאילו היה ילד סורר בכיתה. רותם חזר והטיח: "מתי עמדתם לצדנו"? צודק כבוד הח"כ. למעט סיוע ביטחוני, שנאמד במיליארדי דולרים, ארצות הברית מעולם לא סייעה לישראל. חבר הכנסת סלומיאנסקי, גם הוא מהבית היהודי, הצטרף למקהלת הנוזפים: "זה הבית שלנו… יש כאן הפעלת לחץ שלא מתאים לידידה. זו לא ידידות לאנוס אותנו לבצע דברים שאנחנו לא רוצים". "אונס", זאת המילה שבה בחר סלומיאנסקי כדי להגדיר את מאמצי השלום מצד הממשל האמריקני.

לשיא השפל הגיע זבולון כלפה, מספר 7 ברשימת הבית היהודי, שהעביר לשגריר שיעור במזרח התיכון: "במושגים של בית ספר, אומר לכם שלא הבנתם את החומר. המציאות בישראל שונה מאיך שאתם מבינים אותה". אם המפגש היה מתארך בעוד מספר דקות, ייתכן שאנשי הימין היו שולחים את אובמה להשתלמות אצל אורית סטרוק. אותה סטרוק התעלתה מעל כולם כשחדרה לשיחה סוגיית ג'ונתן פולארד.

שפירו, שעדיין לא התאושש מדבריו של זבולון כלפה (חבר כנסת ששמו הולך לפניו), ניסה להסביר כי "מדובר בנושא רגיש שכרוך בקשיים משפטיים", אך ספג נזיפה מתנשאת מצד הח"כית העדינה: "אל תמכור לנו טיעונים לא אינטיליגנטיים"! הגברת סטרוק, שהודתה לקדוש ברוך הוא על פטירתו של אריאל שרון ("בטרם המיט אסון על מתיישבי גוש-קטיף"), היא בהחלט אוטוריטה בענייני רגישות ואינטיליגנציה. העובדה ששגריר עובד בשירות מדינה, ולא קובע מדיניות, לא בדיוק עניינה את חברי הכנסת הפופוליסטיים.

לאחר שהאמירות הבוטות דלפו לאמצעי התקשורת (מסתבר שאחד הנוכחים הקליט את השיחה הדיסקרטית), שניים מאנשי הימין התנצלו על העובדה שהפגישה הוקלטה ללא רשות, אך לא טרחו להביע ולו שמץ של חרטה על שלל ההשתלחויות המביכות.

מילא הח"כים הימנים – מהם קשה לצפות לבגרות ולראייה ממלכתית – אבל גם בנימין נתניהו, שחלק ממתקיפי השגריר באים מתוך סיעתו, מילא פיו מים. ראש ממשלה אחראי, שמבין את חשיבות היחסים עם בעלת בריתנו העיקרית, היה נוזף בנוזפים מימין, ומתחייב בפני האמריקנים שהדברים לא יחזרו. אבל ראש ממשלת ישראל חרד הרבה יותר לשלמות הקואליציה מאשר להתדרדרות היחסים עם מנהיגת העולם החופשי. אבל כמו שאמר בנט בהקשר לסכסוך עם הפלסטינים, אולי גם ארצות הברית היא רק רסיס בישבן.