[rating=2]

הסרט "פומפיי" הוא בלגן גדול, עמוס ומעייף ויזואלית. העלילה נכתבה כממסך בין "גלדיאטור" ל-"פסגת דנטה", אך קשה להבין אם זה סרט פעולה המתמקד בלוחמי הקולוסאום או שמא סרט אסונות. אולם כשמנסים לחבר שתי סוגות שונות אלו יחד, הסרט הופך לאסון על חשבון קטעי הפעולה. "פומפיי" מזכיר חלק מהאפוסים ההיסטוריים הנפוחים שנוצרו בעבר בהוליווד, כמו "קליאופטרה", "בן חור" או "ספרטקוס". למעשה, יש להגדיר את "פומפיי" כהנאה אסורה ומיושנת, להוציא את התלת מימד המשתדל להוסיף נפח ויזואלי חשוב.

הסרט מתרחש בשנת 79 לספירה. לכל מי שאינו בקי בהיסטוריה, זו השנה שהר וזוב התפרץ והשמיד את פומפיי, והבמאי פול ו.ס. אנדרסון מוודא כי ניתן יהיה לראות את הר הגעש בכמעט כל שוט. הוא מאכלס את העיר עם שורה של אנשים דקי אופי. יש גלדיאטור חתיך, מילו (קיט הרינגטון), שמונע מצמא לנקמה. לוחם נוסף הוא אטיקוס (אדוול אקינו-אגבז', "ת'ור"), שחולם להיות עבד חופשי. מולם יש גם אצילה, קאסיה (אמילי בראונינג, "אחוזת דאונטון"), שדוחה את חיזוריו של הסנטור הקשוח, קורבוס (קיפר סאת'רלנד, "24 שעות" במבטא בריטי מגוחך).

מסתבר שהסנטור הוא הנבל בסיפור, כיוון שהוא הרג את הוריו של מילו. במובן מסוים, זה נראה חסר טעם עבור הצופים להבין מי נגד מי ולמה הם נלחמים אחד עם השני, כשאנו יודעים שבעוד דקות כולם נידונים למוות. מי שמאפיל מעל כולם בענף ייצור המוות, הוא כמובן הר הגעש המתפרץ.

נראה כי הבמאי, שתיק העבודות שלו כולל קלאסיקות כ"מורטל קומבט", "האויב שבפנים" ו"הנוסע השמיני נגד הטורף", רואה את עצמו כג'יימס קמרון הבא (הבמאי שיצר את "טיטניק"), וגם הוא בונה עלילה סביב אהבה אסורה בין נער ממעמד נמוך לנערה עשירה, נבל נאלח ונטול צדדים חיוביים, ואסון גדול משופע אפקטים חזותיים – שכנראה יש לו איפשהו שורשים היסטוריים. בעוד שהאלמנטים הרומנטיים של פומפיי לא ממש מתחממים – בעיקר בשל מיעוט הסצנות המשותפות בין שתי הדמויות הראשיות, בהחלט כיף לראות כיצד הר וזוב מתחמם וטורח להעיף סלעי געש ענקיים תוך שהוא מפוצץ לרסיסים את העיר המכובדת. בהתאם לאגדה הרומית, האל וולקן, לא היה מרוצה מהעיר פומפיי (ליהודים זה מוכר מסיפור סדום ועמורה).

בעוד שמרבית תקציב הסרט הושקע באפקטים מיוחדים, כנראה לא נותר כסף לשכור שחקנים גדולים. קיט הרינגטון מוכר לצופים מהסדרה "משחקי הכס", שם הוא מגלם את ג'ון סנואו. תפקידו גם בסדרה וגם בסרט הוא בעיקר להיות יפה, ולא נדרשות ממנו יותר מדי תכונות משחק. אדוול אקינו-אגבז' מגלם את הגלדיאטור הוותיק והחסון, ויש לו בדיוק כמות הנכונה של הומור שחור וציניות. אמילי בראונינג לא מותירה הרבה רושם, ואילו קיפר סאת'רלנד – אחרי שמתגברים על המבטא המשפיל, מרחיק לכת וגודש את הסאה כדי להדגיש את האופי המרושע של הטיפוס שהוא מגלם.

מבחינה ויזואלית, התכונה השלילית הבולטת שהונחה לרגלי הר וזוב הוא הטיפול בתלת מימד של העיר פומפיי. לא רק שה-D3 אינו מוסיף עומק, אלא מחשיך ומכהה את המסך, וגורם לכל להיראות חום ועכור.

"פומפיי" מציע, פחות או יותר, כל מה שהייתם מצפים משובר קופות קייצי, שנזרק ללא טקס או יחסי ציבור לבתי הקולנוע – רק שהפעם זה בסוף פברואר. למרות פתיחה עם ציטוטים אמיתיים של פליניוס הצעיר, כל שאר האמיתות ההיסטוריות אודות פומפיי בדויות לחלוטין. פול ו.ס. אנדרסון לא מגיע לקרסוליים של אמני סרטי אסונות, דוגמת מייקל ביי ("ארמגדון") או רולנד אמריך ("היום השלישי"). על זאת, יש להוסיף כי התסריט המורכב מקלישאות מנוקב מפרצי געש ענקיים, ובעצם קשה להחליט מה נחשב לאסון גדול יותר – העיר פומפיי או הסרט "פומפיי".