206 חברות הזנק חדשות ו-860 פטנטים נרשמו בננו-טכנולוגיה

תוצאות אלה הושגו הודות ל-107 מיליון דולר שהושקעו בשש השנים שחלפו בענף הננו-טכנולוגיה הישראלי ו-27 מיליון דולר שהושקעו במתקנים. החודש יתקיים כנס "ננו-ישראל 2014"

206 חברות הזנק חדשות ו-860 פטנטים נרשמו בננו-טכנולוגיה

תוצאות אלה הושגו הודות ל-107 מיליון דולר שהושקעו בשש השנים שחלפו בענף הננו-טכנולוגיה הישראלי ו-27 מיליון דולר שהושקעו במתקנים. החודש יתקיים כנס "ננו-ישראל 2014"

בשש השנים שחלפו מאז הוכרזה הננו-טכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו 206 חברות סטארט-אפ חדשות, עד סוף 2012 הוגשו 860 פטנטים, שמתוכם אושרו 270 ובוצעו 830 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה – מקומית וזרה. כך על פי על פי נתוני הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI – Israel National Nanotechnology Initiative), המתפרסמים לקראת כנס "ננו-ישראל 2014", שיתקיים החודש.

תוצאות אלה הושגו הודות ל-107 מיליון דולר שהושקעו בשש השנים שחלפו בענף הננו-טכנולוגיה הישראלי ו-27 מיליון דולר שהושקעו במתקנים.

הננו-פרח הזה עשוי מעלי כותרת רבים של אבץ חמצני שגודלם 50 עד 300 ננומטר. שטח הפנים של מבני הננו האלה גדול יחסית לנפחם. מגדלים אותם כדי להגדיל את כמות החלבונים הפוטוסינתטים הנקשרים לאבץ החמצני (ZnO). מקווים שהם ישפרו את פעולתם של תאים סולריים. צילום: אתר רשת אורט, באדיבות סווי צינג טאן, המרכז למדעי ננו, אוניברסיטת קיימברידג'
הננו-פרח הזה עשוי מעלי כותרת רבים של אבץ חמצני שגודלם 50 עד 300 ננומטר. שטח הפנים של מבני הננו האלה גדול יחסית לנפחם. מגדלים אותם כדי להגדיל את כמות החלבונים הפוטוסינתטים הנקשרים לאבץ החמצני (ZnO). מקווים שהם ישפרו את פעולתם של תאים סולריים. צילום: אתר רשת אורט, באדיבות סווי צינג טאן, המרכז למדעי ננו, אוניברסיטת קיימברידג'

הישגים אקדמיים

בשנים הללו רשם התחום גם הישגים אקדמיים לא מבוטלים: 101 מדענים בעלי שם עולמי עלו לישראל והתקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות, מספר המדענים הזוטרים בתחום (כולל פוסט דוקטורט) הוא 220, מספר הסטודנטים לדוקטורט הוא כ-750 ומספר הסטודנטים לתואר השני הוא כ-850 איש. בשש השנים פורסמו יותר מ-7,500 מאמרים מדעיים ומתוכם כ-1500 מאמרים נבעו משיתוף פעולה בין אוניברסיטאי.

הצלחה בתחום היישומי

דן וילנסקי
דן וילנסקי

אומר דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של הכנס: "גם תחום היישומי-טכנולוגי זוכה להצלחה רבה. ישנן 120 חברות ננו רשומות כיום ב- INNI, כשהן פועלות בתחומים מגוונים ומנצלות את התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצריהן הקיימים ולכניסה לתחומים חדשים. ישנן כ-15 – 20 חברות, יחסית גדולות, הפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תעשייה אווירית, אפלייד, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, הממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (חברות הזנק) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו".

טריליון דולר של מוצרים מבוססי ננו

לדבריו, בתוך חמש שנים, היקף התעשייה העולמית צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר של מוצרים ושירותים מבוססי ננו."מהסקר השנתי שלנו מתברר, כי ישראל תהיה שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה שישולבו בתעשיות עולמיות מובילות וחלק מכך ייוצר בארץ על בסיס המידע והטכנולוגיה שפותחה כאן ובעיקרה ע"י מוסדות המחקר שהם מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח".

ננו-טכנולוגיה, או בקיצור ננוטק, הוא שם כולל לתחום המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים (ננומטר – מיליארדית מטר). מחקרים וטכנולוגיות אלו משתייכים למגוון שטחי המדעים וההנדסה החל ממחקרים בפיזיקה והנדסת חשמל כגון התקנים מוליכים למחצה, ומחקרים ופיתוחים הקשורים לביולוגיה.

בשנת 2007 הוחלט על קביעת תחום הננו בישראל כפרויקט בעדיפות לאומית שמשימתו הקמת התשתית המחקרית והפיסית בשש אוניברסיטאות בהן יתבצע המחקר עליו תשען התעשייה המבוססת על ננו-טכנולוגיה בישראל. התוכנית הלאומית הראשונה הסתיימה בסוף שנת 2011. לאור הצלחתה הרבה החליטו מנהלי התוכנית לקיים תוכנית לאומית 5 שנתית שנייה בשנים 2012-2016.

"ננו-ישראל 2014"

כנס "ננו-ישראל 2014" והתערוכה הנלוות אליו, יתקיימו השנה בין ה-24 ל-25 במרץ במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ויתמקדו בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע מיועד לחוקרים באקדמיה, לאנשי תעשייה ועסקים מרחבי העולם, וישמש נקודת מפגש לגורמי אקדמיה מדענים וחוקרים, חברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, ומקבלי החלטות בממשל,. הכנס נערך בשיתוף הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה INNI ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ובארגון חברת כנס תערוכות.

בשש השנים שחלפו מאז הוכרזה הננו-טכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו 206 חברות סטארט-אפ חדשות, עד סוף 2012 הוגשו 860 פטנטים, שמתוכם אושרו 270 ובוצעו 830 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה – מקומית וזרה. כך על פי על פי נתוני הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI – Israel National Nanotechnology Initiative), המתפרסמים לקראת כנס "ננו-ישראל 2014", שיתקיים החודש.

תוצאות אלה הושגו הודות ל-107 מיליון דולר שהושקעו בשש השנים שחלפו בענף הננו-טכנולוגיה הישראלי ו-27 מיליון דולר שהושקעו במתקנים.

הננו-פרח הזה עשוי מעלי כותרת רבים של אבץ חמצני שגודלם 50 עד 300 ננומטר. שטח הפנים של מבני הננו האלה גדול יחסית לנפחם. מגדלים אותם כדי להגדיל את כמות החלבונים הפוטוסינתטים הנקשרים לאבץ החמצני (ZnO). מקווים שהם ישפרו את פעולתם של תאים סולריים. צילום: אתר רשת אורט, באדיבות סווי צינג טאן, המרכז למדעי ננו, אוניברסיטת קיימברידג'
הננו-פרח הזה עשוי מעלי כותרת רבים של אבץ חמצני שגודלם 50 עד 300 ננומטר. שטח הפנים של מבני הננו האלה גדול יחסית לנפחם. מגדלים אותם כדי להגדיל את כמות החלבונים הפוטוסינתטים הנקשרים לאבץ החמצני (ZnO). מקווים שהם ישפרו את פעולתם של תאים סולריים. צילום: אתר רשת אורט, באדיבות סווי צינג טאן, המרכז למדעי ננו, אוניברסיטת קיימברידג'

הישגים אקדמיים

בשנים הללו רשם התחום גם הישגים אקדמיים לא מבוטלים: 101 מדענים בעלי שם עולמי עלו לישראל והתקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות, מספר המדענים הזוטרים בתחום (כולל פוסט דוקטורט) הוא 220, מספר הסטודנטים לדוקטורט הוא כ-750 ומספר הסטודנטים לתואר השני הוא כ-850 איש. בשש השנים פורסמו יותר מ-7,500 מאמרים מדעיים ומתוכם כ-1500 מאמרים נבעו משיתוף פעולה בין אוניברסיטאי.

הצלחה בתחום היישומי

דן וילנסקי
דן וילנסקי

אומר דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של הכנס: "גם תחום היישומי-טכנולוגי זוכה להצלחה רבה. ישנן 120 חברות ננו רשומות כיום ב- INNI, כשהן פועלות בתחומים מגוונים ומנצלות את התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצריהן הקיימים ולכניסה לתחומים חדשים. ישנן כ-15 – 20 חברות, יחסית גדולות, הפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תעשייה אווירית, אפלייד, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, הממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (חברות הזנק) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו".

טריליון דולר של מוצרים מבוססי ננו

לדבריו, בתוך חמש שנים, היקף התעשייה העולמית צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר של מוצרים ושירותים מבוססי ננו."מהסקר השנתי שלנו מתברר, כי ישראל תהיה שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה שישולבו בתעשיות עולמיות מובילות וחלק מכך ייוצר בארץ על בסיס המידע והטכנולוגיה שפותחה כאן ובעיקרה ע"י מוסדות המחקר שהם מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח".

ננו-טכנולוגיה, או בקיצור ננוטק, הוא שם כולל לתחום המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים (ננומטר – מיליארדית מטר). מחקרים וטכנולוגיות אלו משתייכים למגוון שטחי המדעים וההנדסה החל ממחקרים בפיזיקה והנדסת חשמל כגון התקנים מוליכים למחצה, ומחקרים ופיתוחים הקשורים לביולוגיה.

בשנת 2007 הוחלט על קביעת תחום הננו בישראל כפרויקט בעדיפות לאומית שמשימתו הקמת התשתית המחקרית והפיסית בשש אוניברסיטאות בהן יתבצע המחקר עליו תשען התעשייה המבוססת על ננו-טכנולוגיה בישראל. התוכנית הלאומית הראשונה הסתיימה בסוף שנת 2011. לאור הצלחתה הרבה החליטו מנהלי התוכנית לקיים תוכנית לאומית 5 שנתית שנייה בשנים 2012-2016.

"ננו-ישראל 2014"

כנס "ננו-ישראל 2014" והתערוכה הנלוות אליו, יתקיימו השנה בין ה-24 ל-25 במרץ במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ויתמקדו בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע מיועד לחוקרים באקדמיה, לאנשי תעשייה ועסקים מרחבי העולם, וישמש נקודת מפגש לגורמי אקדמיה מדענים וחוקרים, חברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, ומקבלי החלטות בממשל,. הכנס נערך בשיתוף הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה INNI ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ובארגון חברת כנס תערוכות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן