"בכל מקרה האירופים יפילו את האשמה על ישראל"

כך סבורים גורמים מדיניים ישראליים שאומרים כי "יש בבריסל כל הזמן ייצור של ניירות בלתי ידידותיים לישראל וברגע שאתה מייצר נייר, אי אפשר לעצור את גלגולו". באיחוד האירופי טוענים, לעומת זאת, כי האיחוד אינו תומך בחרם על ישראל ואינו מעודד או תומך בשום צורה בבידודה של ישראל. באיחוד טוענים עוד כי משטר הסנקציות על איראן יישאר בתוקף

"בכל מקרה האירופים יפילו את האשמה על ישראל"

כך סבורים גורמים מדיניים ישראליים שאומרים כי "יש בבריסל כל הזמן ייצור של ניירות בלתי ידידותיים לישראל וברגע שאתה מייצר נייר, אי אפשר לעצור את גלגולו". באיחוד האירופי טוענים, לעומת זאת, כי האיחוד אינו תומך בחרם על ישראל ואינו מעודד או תומך בשום צורה בבידודה של ישראל. באיחוד טוענים עוד כי משטר הסנקציות על איראן יישאר בתוקף

"גם אם המו"מ עם הפלסטינים ייכשל בגלל עמדתם של הפלסטינים – האירופים יפילו את האשמה על ישראל. חד משמעית". זאת התחושה השוררת אצל גורמים מדיניים ישראליים, הסבורים כי כלה ונחרצה מבחינת האיחוד האירופי להטיל את האשמה על ישראל. כאשר ניסו לקבל הסברים, תירצו האירופים את גישתם, בכך ש"ישראל היא החזקה ועליה לעשות את הוויתורים".

מוסדות האיחוד האירופי בבריסל - מפעל לייצור ניירות בלתי ידידותיים לישראל? (צילום: צבי זינגר)
מוסדות האיחוד האירופי בבריסל - מפעל לייצור ניירות בלתי ידידותיים לישראל? (צילום: צבי זינגר)

התחושה היא כי הטענה, לפיה האיחוד האירופי אינו תומך בחרמות על ישראל, נכונה רק בחלקה. הגורמים המדיניים הישראליים יודעים לספר כי "אישים בכירים מאוד באיחוד האירופי מוכנים לשבת בפאנלים עם אנשי ארגוני ה-BDS (ארגוני החרם על ישראל – צ.ז.), שחלקם נתמכים בכספי האיחוד. נכון שבפאנלים אלה לא אומרים בכירי האיחוד כי הם תומכים בחרם – אך לעצם נכונותם להשתתף בפאנלים אלה יש משמעות. איש מהם, כמובן, לא היה משתתף בפאנל של ארגון 'כהנא חי'".

"כמות אינסופית" של ניירות שליליים

גורם מדיני אומר כי ישראל שוגה בכך שאינה נותנת את המשקל הראוי למוסדות האיחוד האירופי בבריסל – ומנסה, במקום זאת, להשפיע על החלטות האיחוד רק באמצעות המדינות החברות בו. "הנושא היחיד במדיניות החוץ של האיחוד האירופי, שיש עליו הסכמה בין כל חברות האיחוד – זה הנושא הישראלי. המדינות החברות באיחוד משאירות את הדברים ה'לא נחמדים', מבחינת ישראל, לבריסל – ובמוסדות האיחוד בבריסל מייצרים כל הזמן רעיונות איך להפעיל לחצים על ישראל.

"יש בבריסל כל הזמן ייצור של ניירות בלתי ידידותיים לישראל וברגע שאתה מייצר נייר, אי אפשר לעצור את גלגולו. לכך יש להוסיף את כמות הניירות השליליים שמועברים למוסדות האיחוד האירופי מהנציגות של האיחוד האירופי במזרח ירושלים – וזו כמות אינסופית במשקלה. כל זאת, בשעה שראש הממשלה האחרון שביקר במוסדות האיחוד האירופי היה יצחק רבין ב-1995. מאז לא ביקר אף ראש ממשלה במוסדות האיחוד".

הכניסה לפרלמנט האירופי בבריסל (צילום: צבי זינגר)
הכניסה לפרלמנט האירופי בבריסל. מחלוקת בפרלמנט בין תומכי ישראל ואוהדי הפלסטינים (צילום: צבי זינגר)

לעומת אותם גורמים ישראליים מדגישים פקידים בכירים בבריסל כי "האיחוד האירופי מעולם לא תמך בחרם, לא יזם חרם על ישראל ומתנגד גם ליוזמות לבידודה של ישראל". בכיר באיחוד האירופי טוען בתשובה לשאלה כי האיחוד אינו מרוצה גם מפעילותן של קבוצות ה-BDS. "אנחנו עוקבים אחר קבוצות אלה ואחר יוזמות חרם עצמאיות על ישראל – ואיננו מרוצים מהן". מעבר לכך סירב אותו בכיר להתייחס ליוזמות החרם העצמאיות.

אותו בכיר אומר כי בנושא ההתנחלויות אירופה וישראל אינם רואים את הסוגיה עין בעין וכי בעיני האיחוד האירופי ההתנחלויות הן מכשול לשלום. גם על "גושי ההתנחלויות" אמר אותו בכיר כי מבחינתה של אירופה – כל ההתנחלויות הן אותו דבר. אבל הוא מדגיש: "המטרה שלנו אינה להטיל את האשמה על צד מן הצדדים ואינה למצוא אשמים – אלא לנסות ולהעלות את תהליך השלום על הפסים".

כאשר נשאל אותו בכיר כיצד הוא מתייחס לדרישתה של ישראל לקבל את הכרת הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית – סירב לענות, בהסבירו כי יש לתת למזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, למצות את מאמציו במו"מ.

דאגה מהשתתפות אזרחים אירופיים בלחימה בסוריה

בכיר אחד במוסדות האיחוד האירופי בבריסל מדגיש דווקא את הצד החיובי ביחסי ישראל והאיחוד האירופי. "אין אף מדינה באזור המזרח התיכון, שאתה יש לנו קשרים טובים כל כך, לכל טווח של זמן.  אנחנו מקווים לשמוע באפריל חדשות טובות בנוגע למו"מ ולעקרונות היסוד שג'ון קרי עובד עליהן. ברגע שיושגו הישגים – זה ישפיע לטובה על האזור כולו". אותו בכיר חוזר על ההבטחה של האיחוד האירופי כי אם, בסופו של דבר, יושג הסכם שלום – יציע האיחוד האירופי לישראל ולפלסטינים שותפות עם פריבילגיות חסרת תקדים.

לשאלה, כיצד תתייחס אירופה לכישלון המו"מ אומר אותו בכיר: "מוקדם מדי אפילו לחשוב על כישלון בשיחות השלום".

אותו בכיר אומר כי האיחוד האירופי מעודד את מדינות הליגה הערבית לאשרר מחדש את יוזמת השלום הערבית (הסעודית), כדי לסייע לשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. לדבריו, פעל האיחוד האירופי באופן דומה כאשר נבחר מוחמד מורסי לנשיא מצריים – והפעיל עליו לחץ כדי שיאשרר את הסכם השלום עם ישראל.

אחד הדברים שמטרידים במיוחד את האיחוד האירופי, לדברי אותו בכיר, הוא השתתפותם של אזרחים ממדינות אירופה בלחימה בסוריה, לצד כוחות הג'יהאד העולמי. מספרם של אותם אירופים מוערך בין 1000 ל-5000. אותו בכיר מגלה בתדרוך לעיתונאים ישראליים בבריסל כי אחר אותם אזרחים אירופיים מתנהל מעקב, בשיתוף פעולה עם מדינות כמו ירדן וטורקיה. לדבריו, חלק מאותם לוחמי ג'יהאד אירופיים אף צפויים לאבד את אזרחותם האירופית ברגע שישובו למדינותיהם.

באשר למשטר הסנקציות על איראן, נוכח גל ההתעניינות של חברות אירופיות, בחידוש הקשרים העסקיים עם איראן, טוען אותו בכיר: "משטר הסנקציות על איראן יישאר בתוקף למרות כל המגעים והביקורים של משלחות אנשי עסקים באיראן".

האנו תקולה, מתומכי ישראל בפרלמנט האירופי: הפלסטינים ושיטת הסלאמי (צילום: ויקיפדיה)
האנו תקולה, מתומכי ישראל בפרלמנט האירופי: הפלסטינים ושיטת הסלאמי (צילום: ויקיפדיה)

בפרלמנט האירופי לא מסתתרים מאחורי מונחים מעורפלים וראשי השדולות למען ישראל והפלסטינים מתייצבים בשמם המלא ובזהויותיהם מול קבוצת העיתונאים הישראליים שביקרה השבוע במוסדות האיחוד האירופי בבריסל. ראש השדולה הפרו ישראלית בפרלמנט האירופי הוא בסטיאן (בס) בלדר, חבר פרלמנט מטעם המפלגה ההולנדית SGP. הוא אחד מהתומכים החזקים ביותר של ישראל ושל הקהילות היהודיות באירופה. בניגוד לדעה הרווחת, גם בישראל, כי השפעת קבוצות ה-BDS היא שולית חרף רעשנותה – הוא קורא שלא לזלזל בהשפעת הקבוצות האלה. "במרכול שבו אני עורך את קניותי", סיפר חבר הפרלמנט בלדר, "סיפר לי בעלי המקום כי יותר ויותר אנשים מתעניינים לדעת היכן ישנם מוצרים מתוצרת ישראל – משום שהחליטו לא לקנות אותה בהשפעת התעמולה של קבוצות אלה. לקבוצות האלה ישנה השפעה מצטברת שאין לזלזל בה", אומר בלדר.

"הדיפלומטיה הישראלית יוצרת אויבים"

בלדר קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר כלפי ישראל. "אני מתנגד באופן טוטאלי להנחיות שהוציא האיחוד האירופי להחרגת ההתנחלויות. זה לא תורם למו"מ עם הפלסטינים. זה לא קונסטרוקטיבי. זה רק גורם נזק".

חבר הפרלמנט, בסטיאן בלדר. קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר (צילום: שמעון ארן)
חבר הפרלמנט, בסטיאן בלדר. קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר (צילום: שמעון ארן)

בלדר – פרוטסטנט בעל סנטימנט עמוק לעם היהודי – טוען כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות, "אבל זה הולך ונהיה מסובך יותר ויותר".

האנו תקולה מפינלנד, גם הוא חבר פרלמנט תומך ישראל, ביקר בישראל יותר מ-70 פעם. הוא טוען שמקורה של חלק מהעוינות לישראל הוא במחסור במידע ובבורות לגביה. "אני לא יודע מה הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני", הוא אומר. "אבל אני לא כל כך נאיבי לחשוב שפתרון שתי המדינות הוא מציאותי. זה יהיה סיפור בלתי נגמר. אחרי שיקבלו את מה שהם חתמו עליו בהסכם – הפלסטינים ירצו עוד ועוד. לא יהיה לזה סוף".

מרגרט אאוקן, תומכת הפלסטינים: מסבירה את ירי הרקטות ב"זכות ההתנגדות" (צילום: ויקיפדיה)
מרגרט אאוקן, תומכת הפלסטינים: מסבירה את ירי הרקטות ב"זכות ההתנגדות" (צילום: ויקיפדיה)

מי שייצגה את הדעה ההפוכה היא חברת הפרלמנט מרגרט אאוקן מדנמארק, ממפלגת הירוקים. "הדיפלומטים הישראלים הם הפחות מקצועיים שנתקלתי בחיי", אמרה. "הדיפלומטיה הישראלית יוצרת אויבים בכל מקום – וזו אחת הבעיות שלכם". היא טוענת כי היא מתנגדת לחרם על ישראל אבל תומכת ב"צעדים חוקיים" נגדה – דוגמת ההנחיות המחריגות את ההתנחלויות בישראל מכל סיוע אירופי.

אאוקן רואה את עצמה כפרו ישראלית ומזהירה כי הזמן פועל לרעת ישראל "ואם לא תיקחו את זה עכשיו – מי יודע איך זה ייגמר". היא ממליצה לפלסטינים שלא לקבל נוכחות צבאית ישראלית על הירדן וטוענת בעקשנות כי רצועת עזה כבושה למרות שאין אף רגל של חייל ישראלי על אדמתה. "עזה היא במצור", אמרה אאוקן. "האנשים הופכים מיואשים". את ירי הרקטות על אוכלוסייה אזרחית בישראל תירצה אאוקן ב"זכות ההתנגדות" ולעומת זאת טענה כי ישראל "יורה לתוך אוכלוסייה אזרחית" ברצועת עזה.

להערכת אאוקן גם אם השיחות יעלו על שרטון, לא תהיה אינתיפאדה אלימה. "הפלסטינים ילכו לאו"ם ולמוסדות הבינלאומיים", היא אומרת.

"גם אם המו"מ עם הפלסטינים ייכשל בגלל עמדתם של הפלסטינים – האירופים יפילו את האשמה על ישראל. חד משמעית". זאת התחושה השוררת אצל גורמים מדיניים ישראליים, הסבורים כי כלה ונחרצה מבחינת האיחוד האירופי להטיל את האשמה על ישראל. כאשר ניסו לקבל הסברים, תירצו האירופים את גישתם, בכך ש"ישראל היא החזקה ועליה לעשות את הוויתורים".

מוסדות האיחוד האירופי בבריסל - מפעל לייצור ניירות בלתי ידידותיים לישראל? (צילום: צבי זינגר)
מוסדות האיחוד האירופי בבריסל - מפעל לייצור ניירות בלתי ידידותיים לישראל? (צילום: צבי זינגר)

התחושה היא כי הטענה, לפיה האיחוד האירופי אינו תומך בחרמות על ישראל, נכונה רק בחלקה. הגורמים המדיניים הישראליים יודעים לספר כי "אישים בכירים מאוד באיחוד האירופי מוכנים לשבת בפאנלים עם אנשי ארגוני ה-BDS (ארגוני החרם על ישראל – צ.ז.), שחלקם נתמכים בכספי האיחוד. נכון שבפאנלים אלה לא אומרים בכירי האיחוד כי הם תומכים בחרם – אך לעצם נכונותם להשתתף בפאנלים אלה יש משמעות. איש מהם, כמובן, לא היה משתתף בפאנל של ארגון 'כהנא חי'".

"כמות אינסופית" של ניירות שליליים

גורם מדיני אומר כי ישראל שוגה בכך שאינה נותנת את המשקל הראוי למוסדות האיחוד האירופי בבריסל – ומנסה, במקום זאת, להשפיע על החלטות האיחוד רק באמצעות המדינות החברות בו. "הנושא היחיד במדיניות החוץ של האיחוד האירופי, שיש עליו הסכמה בין כל חברות האיחוד – זה הנושא הישראלי. המדינות החברות באיחוד משאירות את הדברים ה'לא נחמדים', מבחינת ישראל, לבריסל – ובמוסדות האיחוד בבריסל מייצרים כל הזמן רעיונות איך להפעיל לחצים על ישראל.

"יש בבריסל כל הזמן ייצור של ניירות בלתי ידידותיים לישראל וברגע שאתה מייצר נייר, אי אפשר לעצור את גלגולו. לכך יש להוסיף את כמות הניירות השליליים שמועברים למוסדות האיחוד האירופי מהנציגות של האיחוד האירופי במזרח ירושלים – וזו כמות אינסופית במשקלה. כל זאת, בשעה שראש הממשלה האחרון שביקר במוסדות האיחוד האירופי היה יצחק רבין ב-1995. מאז לא ביקר אף ראש ממשלה במוסדות האיחוד".

הכניסה לפרלמנט האירופי בבריסל (צילום: צבי זינגר)
הכניסה לפרלמנט האירופי בבריסל. מחלוקת בפרלמנט בין תומכי ישראל ואוהדי הפלסטינים (צילום: צבי זינגר)

לעומת אותם גורמים ישראליים מדגישים פקידים בכירים בבריסל כי "האיחוד האירופי מעולם לא תמך בחרם, לא יזם חרם על ישראל ומתנגד גם ליוזמות לבידודה של ישראל". בכיר באיחוד האירופי טוען בתשובה לשאלה כי האיחוד אינו מרוצה גם מפעילותן של קבוצות ה-BDS. "אנחנו עוקבים אחר קבוצות אלה ואחר יוזמות חרם עצמאיות על ישראל – ואיננו מרוצים מהן". מעבר לכך סירב אותו בכיר להתייחס ליוזמות החרם העצמאיות.

אותו בכיר אומר כי בנושא ההתנחלויות אירופה וישראל אינם רואים את הסוגיה עין בעין וכי בעיני האיחוד האירופי ההתנחלויות הן מכשול לשלום. גם על "גושי ההתנחלויות" אמר אותו בכיר כי מבחינתה של אירופה – כל ההתנחלויות הן אותו דבר. אבל הוא מדגיש: "המטרה שלנו אינה להטיל את האשמה על צד מן הצדדים ואינה למצוא אשמים – אלא לנסות ולהעלות את תהליך השלום על הפסים".

כאשר נשאל אותו בכיר כיצד הוא מתייחס לדרישתה של ישראל לקבל את הכרת הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית – סירב לענות, בהסבירו כי יש לתת למזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, למצות את מאמציו במו"מ.

דאגה מהשתתפות אזרחים אירופיים בלחימה בסוריה

בכיר אחד במוסדות האיחוד האירופי בבריסל מדגיש דווקא את הצד החיובי ביחסי ישראל והאיחוד האירופי. "אין אף מדינה באזור המזרח התיכון, שאתה יש לנו קשרים טובים כל כך, לכל טווח של זמן.  אנחנו מקווים לשמוע באפריל חדשות טובות בנוגע למו"מ ולעקרונות היסוד שג'ון קרי עובד עליהן. ברגע שיושגו הישגים – זה ישפיע לטובה על האזור כולו". אותו בכיר חוזר על ההבטחה של האיחוד האירופי כי אם, בסופו של דבר, יושג הסכם שלום – יציע האיחוד האירופי לישראל ולפלסטינים שותפות עם פריבילגיות חסרת תקדים.

לשאלה, כיצד תתייחס אירופה לכישלון המו"מ אומר אותו בכיר: "מוקדם מדי אפילו לחשוב על כישלון בשיחות השלום".

אותו בכיר אומר כי האיחוד האירופי מעודד את מדינות הליגה הערבית לאשרר מחדש את יוזמת השלום הערבית (הסעודית), כדי לסייע לשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. לדבריו, פעל האיחוד האירופי באופן דומה כאשר נבחר מוחמד מורסי לנשיא מצריים – והפעיל עליו לחץ כדי שיאשרר את הסכם השלום עם ישראל.

אחד הדברים שמטרידים במיוחד את האיחוד האירופי, לדברי אותו בכיר, הוא השתתפותם של אזרחים ממדינות אירופה בלחימה בסוריה, לצד כוחות הג'יהאד העולמי. מספרם של אותם אירופים מוערך בין 1000 ל-5000. אותו בכיר מגלה בתדרוך לעיתונאים ישראליים בבריסל כי אחר אותם אזרחים אירופיים מתנהל מעקב, בשיתוף פעולה עם מדינות כמו ירדן וטורקיה. לדבריו, חלק מאותם לוחמי ג'יהאד אירופיים אף צפויים לאבד את אזרחותם האירופית ברגע שישובו למדינותיהם.

באשר למשטר הסנקציות על איראן, נוכח גל ההתעניינות של חברות אירופיות, בחידוש הקשרים העסקיים עם איראן, טוען אותו בכיר: "משטר הסנקציות על איראן יישאר בתוקף למרות כל המגעים והביקורים של משלחות אנשי עסקים באיראן".

האנו תקולה, מתומכי ישראל בפרלמנט האירופי: הפלסטינים ושיטת הסלאמי (צילום: ויקיפדיה)
האנו תקולה, מתומכי ישראל בפרלמנט האירופי: הפלסטינים ושיטת הסלאמי (צילום: ויקיפדיה)

בפרלמנט האירופי לא מסתתרים מאחורי מונחים מעורפלים וראשי השדולות למען ישראל והפלסטינים מתייצבים בשמם המלא ובזהויותיהם מול קבוצת העיתונאים הישראליים שביקרה השבוע במוסדות האיחוד האירופי בבריסל. ראש השדולה הפרו ישראלית בפרלמנט האירופי הוא בסטיאן (בס) בלדר, חבר פרלמנט מטעם המפלגה ההולנדית SGP. הוא אחד מהתומכים החזקים ביותר של ישראל ושל הקהילות היהודיות באירופה. בניגוד לדעה הרווחת, גם בישראל, כי השפעת קבוצות ה-BDS היא שולית חרף רעשנותה – הוא קורא שלא לזלזל בהשפעת הקבוצות האלה. "במרכול שבו אני עורך את קניותי", סיפר חבר הפרלמנט בלדר, "סיפר לי בעלי המקום כי יותר ויותר אנשים מתעניינים לדעת היכן ישנם מוצרים מתוצרת ישראל – משום שהחליטו לא לקנות אותה בהשפעת התעמולה של קבוצות אלה. לקבוצות האלה ישנה השפעה מצטברת שאין לזלזל בה", אומר בלדר.

"הדיפלומטיה הישראלית יוצרת אויבים"

בלדר קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר כלפי ישראל. "אני מתנגד באופן טוטאלי להנחיות שהוציא האיחוד האירופי להחרגת ההתנחלויות. זה לא תורם למו"מ עם הפלסטינים. זה לא קונסטרוקטיבי. זה רק גורם נזק".

חבר הפרלמנט, בסטיאן בלדר. קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר (צילום: שמעון ארן)
חבר הפרלמנט, בסטיאן בלדר. קורא לאיחוד האירופי לנקוט מדיניות מאוזנת יותר (צילום: שמעון ארן)

בלדר – פרוטסטנט בעל סנטימנט עמוק לעם היהודי – טוען כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות, "אבל זה הולך ונהיה מסובך יותר ויותר".

האנו תקולה מפינלנד, גם הוא חבר פרלמנט תומך ישראל, ביקר בישראל יותר מ-70 פעם. הוא טוען שמקורה של חלק מהעוינות לישראל הוא במחסור במידע ובבורות לגביה. "אני לא יודע מה הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני", הוא אומר. "אבל אני לא כל כך נאיבי לחשוב שפתרון שתי המדינות הוא מציאותי. זה יהיה סיפור בלתי נגמר. אחרי שיקבלו את מה שהם חתמו עליו בהסכם – הפלסטינים ירצו עוד ועוד. לא יהיה לזה סוף".

מרגרט אאוקן, תומכת הפלסטינים: מסבירה את ירי הרקטות ב"זכות ההתנגדות" (צילום: ויקיפדיה)
מרגרט אאוקן, תומכת הפלסטינים: מסבירה את ירי הרקטות ב"זכות ההתנגדות" (צילום: ויקיפדיה)

מי שייצגה את הדעה ההפוכה היא חברת הפרלמנט מרגרט אאוקן מדנמארק, ממפלגת הירוקים. "הדיפלומטים הישראלים הם הפחות מקצועיים שנתקלתי בחיי", אמרה. "הדיפלומטיה הישראלית יוצרת אויבים בכל מקום – וזו אחת הבעיות שלכם". היא טוענת כי היא מתנגדת לחרם על ישראל אבל תומכת ב"צעדים חוקיים" נגדה – דוגמת ההנחיות המחריגות את ההתנחלויות בישראל מכל סיוע אירופי.

אאוקן רואה את עצמה כפרו ישראלית ומזהירה כי הזמן פועל לרעת ישראל "ואם לא תיקחו את זה עכשיו – מי יודע איך זה ייגמר". היא ממליצה לפלסטינים שלא לקבל נוכחות צבאית ישראלית על הירדן וטוענת בעקשנות כי רצועת עזה כבושה למרות שאין אף רגל של חייל ישראלי על אדמתה. "עזה היא במצור", אמרה אאוקן. "האנשים הופכים מיואשים". את ירי הרקטות על אוכלוסייה אזרחית בישראל תירצה אאוקן ב"זכות ההתנגדות" ולעומת זאת טענה כי ישראל "יורה לתוך אוכלוסייה אזרחית" ברצועת עזה.

להערכת אאוקן גם אם השיחות יעלו על שרטון, לא תהיה אינתיפאדה אלימה. "הפלסטינים ילכו לאו"ם ולמוסדות הבינלאומיים", היא אומרת.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן