כשנתיים לאחר הרצח, הרשיע היום ( ראשון) בית המשפט המחוזי בבאר שבע את עדן אוחיון (20) ברצח גדי ויכמן וגזר עליו מאסר עולם. כמו כן פסק בית המשפט כי הרוצח יפצה את משפחת הקורבן ב-200 אלף שקלים.

עם מתן גזר הדין, בתחילת ההקראה, פרצה מהומה באולם בית המשפט. בני משפחה ומקורביו של אוחיון פרצו בקריאות זעם וקללות נגד אלמנת הנרצח מיכל ויכמן וכנגד השופטים עד שאלו נאלצו לצאת מהאולם ולחזור אליו להקראת גזר הדין לאחר שהושלט סדר. הוחזר אל כנו. בני משפחה הוצאו אל מחוץ לאולם בית המשפט ושם תקפו את המאבטחים, שנאלצו לזמן למאבטחים נוספים כדי לגבור על הקרובים המשתוללים. שניים מהם נעצרו.

מכתב האישום עולה התנהגות ברוטאלית וגסת רוח של הרוצח וחבריו כלפי הנרצח ואשתו שביקשו מהם להפסיק את הרעש בשתיים לפנות בוקר. השפה בה השתמשו כלפי הנרצח תוארה על ידי סגנית נשיא בית המשפט השופטת רויטל יפה כ"ץ כ"שפת ביבים". היא דחתה את טענת סנגוריו של הרוצח כי מדובר במקרה של הריגה בלבד לא כוונה תחילה וקבעה "כי בצדק נזנחה הטענה. בענייננו, הנאשם הוא זה ש'יצא אל הקרב' בריצה לכיוונו של המנוח כדי להתעמת עמו כשסכין עמו". 

בכתב האישום שהוגש נגד אוחיון נטען כי הוא נהג להסתובב עם סכין מטבח על גופו וכך גם בלילה שבין ה-4 ל-5 במאי 2012. אוחיון וחבריו שהו בפארק ציבורי סמוך לבית משפחת ויכמן בבאר שבע ועוררו רעש רב שהעיר את בני הזוג ואת בתם הקטנה. בקשתו של גדי ויכמן מהחבורה להפסיק להרעיש נענתה בשטף קללות ונאצות מצד אוחיון. בעדותה של האלמנה, שנתמכה בעדויות שכנים, סיפרה מיכל כי לאחר שקראה לעבר הנאשם כי תכף תבוא משטרה, היא נענתה על ידי אוחיון: "שהמשטרה תמצוץ לי, בעלך ימצוץ לי, כולם ימצצו לי".  

כשויכמן ירד אל הפארק הציבורי והגיע לכיוונו של אוחיון, "הנאשם התקדם אל המנוח, כשהוא אוחז בידו בסכין אותה שלף ממכנסיו, ונעץ את הסכין בחוזקה ישירות בעומק חזהו השמאלי של המנוח. ואז – חתך עם הסכין בתוך חזהו של המנוח משמאל לימין. לאחר מכן, שלף הנאשם את הסכין מגופו של המנוח ונמלט עם חבריו מהמקום", כך עולה מגדר הדין. שופטי בית המשפט, אריאל ואגו ויורם צלקובניק, הצטרפו פה אחד לגזר הדין. 

בית המשפט: המשטרה בוששה מלהגיע וכשהגיעה – היה מאוחר מדי

בגזר דינם לא שכחו השופטים להעיר בחומרה על התנהלות המשטרה כשקבעו: "אשת המנוח התקשרה למשטרה כשהרעש היה בלתי נסבל".  לאחר שבעלה יצא אל המרפסת וביקש גם הוא מהנאשם וחבריו להיות בשקט, ובתגובה קילל הנאשם את המנוח ואת מיכל, "התקשרה מיכל שוב למשטרה; נאמר לה – שניידת נשלחת למקום". למרות זאת, קובע בית המשפט, רק "בשעה 02:10:57, כשדווח על קטטה בפארק בבר-ניסן וכי כרגע שברו שם בקבוקים, נמסר שתגיע ניידת למקום דחוף, לפני שיקרה משהו. רק בשעה 02:41:25 קיבל על עצמו ראש משמרת הסיור מוטי אוקנין את האירוע והוא הגיע מיד למקום, אלא שאז המנוח כבר שכב על הדשא, מתבוסס בדמו".

אלמנת הנרצח, מיכל ויכמן, הביעה שביעות רצון מגזר הדין וסיפרה כי היא מפחדת וחוששת לשלום ילדיה אבל על הרוצח לשבת בבית הסהר. היא הודתה לפרקליטות ולמשטרה שעשו את עבודתם ואמרה כי "רצח את גדי בלי לחשוב פעמיים.. הוא יודע שאנחנו ישבנו במרפסת, הסתכל לי בעיניים והלך לעשות את זה".

פרקליטו של אוחיון, עורך הדין אלי כהן, טען בתגובה לגזר הדין: "בית המשפט טעה טעות חמורה. המנוח קפץ מעל חומה גדולה ונגח בפניו של אוחיון. בית המשפט לא ראה במקרה זה קינטור. בית המשפט קבע כי אוחיון היה צריך לברוח מהמקום. ויכמן נדקר למוות בעקבות ויכוח שהתפתח בינו לבין חבורת צעירים שהרעישה מתחת לביתו".

מפרקליטות המדינה נמסר ש"בית המשפט קיבל היום את עמדת המדינה והרשיע את עדן אוחיון ברצח גדי ויכמן ז"ל. על הנאשם נגזר עונש מאסר עולם וכן, לבקשת הפרקליטות, הטיל בית המשפט על הנאשם לשלם פיצוי למשפחתו של המנוח בסך 200,000 ש"ח". לטענתו של הסנגור כי הנרצח התגרה בעדן אוחיון  אומרים בפרקליטות שהפרקליטות הוכיחה באמצעות עשרות עדים ש"הנאשם, שהסתובב עם סכין מטבח, הוא זה שיצא לעימות עם המנוח… בית המשפט דחה אחת אחת את כל טענות ההגנה, בין היתר גם בנוגע לטענת הגנה עצמית ולקנטור וקבע כי אין להצדיק התלהטות יצרים וזעם כה רב וברור כי אין להכיר בנגיחה כגורמת לקנטור עד כדי אבדן עשתונות".  

עוד נמסר מהפרקליטות: "לאור מקרי אלימות רבים בתקופה האחרונה והשימוש הבלתי נשלט בסכינים, בעיקר בקרב צעירים, יוצא מסר ברור גם של התביעה וגם של בית המשפט, שהתנהגות מסוג כזה לא תתקבל בסלחנות".