[rating=4]

הביצועים הקונצרטנטיים של הפילהרמונית לאופרות הם בגדר אתנחתא מרעננת מהתפלות ובעיקר מאופנת ה"להכעיס" הדווקאית המאפיינת את בימויי האופרה המודרנית. הדגש על הצד הווקאלי הופך את ההאזנה לאופרות לתענוג מוזיקלי עילאי. נקי מהתחכמויות מתישות.

מצלילי הפתיחה החרישית המצמררת של "לה טרוויאטה" בבנייני האומה בירושלים, היה ברור שהגיבורה הראשית בערב זה היא התזמורת. אם משום סדר הישיבה של הנגנים כאשר הכינורות הצ'לי והקונטרבס הם בצד שמאל של הבמה – מה שתורם לאיזון הצליל, ואם משום חיבתם של הנגנים למנצח האהוב.

הפעם לוותה התזמורת את הסולנים בלי שתכסה את השירה, וכך הבליטה את סערת יגונה של ויולטה – הקוָרטִיזוֹנַה שדינה נחרץ בצרפת של המאה ה-19. הגיבורה השנייה בערב זה הייתה המקהלה – ליתר דיוק המקהלות ע"ש גארי ברתיני בהדרכתו של רונן ברשבסקי  ומקהלת האקדמיה למוזיקה תחת שרביטו של סטנטלי ספרבר. בלכידות מופתית, דיקציה ברורה ובעיקר בצליל מלא "בשר" ועומק הפליאה לתרום לעוצמת הדרמה של הסיפור הנוגע ללב כאשר היא בעצם מביעה את "התנגדותה" למהלך העלילה.

"לה טרוויאטה" היא אופרה קאמרית הנשענת על שלושה סולנים: ויולטה, אלפרדו אהובה ואביו – ג'רמונט. התפקיד של ויולטה השרה כמעט לכל אורך האופרה ללא הפוגה, הוא חסר חמלה. ליקטרינה סדובניקובה היא סופרן קטן ונוטה לשיר מעל לרגיסטר הטבעי שלה. רק במערכה השנייה, ברדתה לפיאניסימו חרישי, ניתן היה להתענג על יפי קולה הלירי ובעיקר על כישרונה הדרמטי לגלם את תפקידה המיוסר של אישה המוותרת על אהבתה למען אהובה.

באמצעות משחק אנין, כשמדי פעם היא מערטלת את כתפה הצחורה, ניתן היה לעקוב אחר צדדיה השונים. לעתים היא  אשת סלון פריזאי מוחצנת ולעתים אישה כמהה לאהבה. מקובל להבליט את חולשתה של ויולטה בעליל: כשאלפרדו לועג לה ומשפילה לפני חבריה, היא נופלת למשכב על מיטת ענק ומדממת למוות. הפעם די היה במנצח זובין מהטה הרוכן באבירות ומושיט את ידו לוויולטה חסרת הישע כדי להרימה מאשפתות – כלומר מהרצפה.

יותר מדי ויבראטו ונטייה לאנפף אפיינה את שירתו של הטנור האמריקני גסטון ריברו בתפקיד אלפרדו – מאהבה הקנאי. אך במערכה השנייה השתחרר ובשירת הדואטים וההרכבים הוא התעלה על עצמו. מי שכבש את לב הקהל היה הבריטון הישראלי המרשים  בועז דניאל בתפקיד האב ג'רמונט. למרות גילו הצעיר הוא היטיב לגלם את תפקיד האב. קול גדול ומרשים היה  לזמרת המצו הגי'נג'ית איילה צימבלר בתפקיד פלורה – חברתה/יריבתה של ויולטה. מרשים היה אף הבס יורי קיסין בתפקידו של הברון דופול.

את תפקידה המסורתי של המשרתת אנינה  ייצגה הפעם זמרת הסופרן אלה וסילביצקי. בשמלתה הזוהרת, שהבליטה את חמוקיה החטובים, הזכירה יותר בתולת ים מאשר אומנת אימהית. עגיל נוצץ באוזן שיווה ל"רופא" – זמר הבאס-בריטון  המופלא אלכסיי קנוניקוב – נופך עדכני.

נגינת התזמורת, שירת המקהלה ובעיקר הניגודים בין הקצביות של מחול הוולס התזזיתי בנגינת התזמורת להאטות בשירת הסולנים, הפכו את הסיפור של "הגברת עם הקמליות" מסאגה מעוררת גיחוך לדרמה מלאת כאב וחיות תוססת.