אחת החידות האבולוציוניות הגדולות ביותר נוגעות לאחת התופעות הכי בולטות במיניות האנושית – האורגזמה הנשית.

מבחינה אבולוציונית, לא ברור עדיין מדוע האורגזמה הנשית קיימת ואיזו מטרה היא משרתת, למרות שיש תאוריות שונות שמנסות להסביר את קיומה. התיאוריות האלה נחלקות לשני סוגים עיקריים: אלו שסבורים שהאורגזמה הנשית היא אדפטציה, ואלו שחושבים שהיא תוצר לוואי של אדפטציה אחרת או שריד אבולוציוני לא הכרחי.

70%-80% מהנשים לא משיגות אורגזמה דרך הנרתיק

הביולוג הנודע סטיבן ג’יי גולד היה מראשי התומכים בתיאוריית תוצר הלוואי, כשטען שהאורגזמה הנשית והדגדגן אינם משמשים לשום פונקציה אבולוציונית. אחרי הכל, הדגדגן הנשי והפין הגברי נוצרו מאותו מרכיב עוברי, והטענה שאצל הנשים הדגדגן הוא כמו פין לא מפותח אינה מופרכת על פניה. אלו שמחזיקים בתיאוריה הזו מביאים את הקושי של נשים להשיג אורגזמה ואגינלית כראייה לנכונותה. הסטטיסטיקות בנושא מראות כי 70%-80% מהנשים לא משיגות אורגזמה דרך הנרתיק. עם אחוזים כאלו, טוענים אנשי “תוצר הלוואי”, קשה מאוד לתכונה להתפתח מבחינה אבולוציונית. בנוסף, לא נראה שיש קשר בין מספר האורגזמות של האישה או היכולת לחוות אורגזמה (בעיקר נרתיקית) למספר הילדים שיש לה, לסיכוי שלה להתעבר, או אפילו לזמינות שלה ליחסי מין (כלומר, כמה פעמים היא מקיימת יחסים באופן כללי).

מדידות פיזיולוגיות מראות כנראה שהאורגזמה הנשית חזקה יותר מהגברית

לעומת זאת, לרבים אחרים תיאוריית “תוצר הלוואי האבולוציוניות” נראית לא מספקת. האורגזמה הנשית חזקה ביותר, ומדידות פיזיולוגיות מראות כנראה שהיא חזקה יותר מזו הגברית. זה נראה די מוזר שאחת ההנאות הגדולות בחיי אישה, גם אם היא נדירה באופן יחסי, תהיה רק “תאונה אבולוציונית”.

כמה וכמה תיאוריות הוצאו כדי לנסות להסביר מדוע היא בכל זאת היא יכולה להיות אדפטציה אבולוציונית. תיאוריה אחת גורסת שהאורגזמה משחקת תפקיד חשוב בחיזוק הקשר הזוגי ובשמירה על בן הזוג. על פי התיאוריה הזו, אורגזמה מסמנת לבן הזוג שהוא רצוי ומספק מבחינה מינית ולכן מעלה את הסיכוי שהוא יישאר עם האישה, משהו שמבחינה אבולוציונית עוזר לה ולילדים העתידיים שלהם.

נשים החוות אורגזמה משמרות את הזרע בגופן זמן ארוך יותר

תיאוריה אחרת שמקבלת חיזוקים שונים בשנים האחרונות מתבססת על ההשערה שהתפקיד של האורגזמה הנשית הוא להגדיל את סיכויי הכניסה להריון, ובעיקר בתגובה לבן זוג עם גנים טובים. התיאוריה יוצאת מנקודת הנחה שאישה יכולה לשכב עם כמה גברים במשך תקופת הביוץ שלה, אבל היא תרצה ילד רק מהגבר בעל הגנים הטובים ביותר. אם תפקיד האורגזמה הוא אכן להגדיל את הסיכוי להריון, אז ההשערה היא שהיא תתרחש בעיקר בתגובה ליחסי מין עם הגברים השווים ביותר מבחינה אבולוציונית. זה גם מסביר למה האורגזמה הנשית  נדירה יחסית ולא נחווית עם גברים אחרים, שיש להם גנים לא רצויים. תמיכה בתיאוריה הזו אפשר למצוא במחקרים שמראים שנשים החוות אורגזמה משמרות את הזרע בגופן זמן ארוך יותר (הזרימה של הזרע היא לתוך הרחם במקום החוצה ממנו), או במחקרים שמראים שנשים נוטות לחוות יותר אורגזמות עם בן זוג בעל מערכת חיסונית שונה משלהן (מה שמגדיל את השונות הגנטית של הצאצא, ראו כאן) וכל זה קורה רק בזמן שהן פוריות.

מחקר חדש בא לבחון את התיאוריה של “אורגזמה כתגובה לגבר עם גנים טובים”. המחקר בחן את הקשר שיש בין מספר האורגזמות של האישה, העוצמות שלהן והתזמון שלהן, לבין סממנים שונים שמעידים על איכות גנטית של הגבר. הסממנים האלה כוללים אטרקטיביות חיצונית, סימטריה בפנים, מידת הדומיננטיות של הגבר, ומידת הגבריות שלו.

שני המנבאים הטובים ביותר לשכיחות האורגזמה הנשית ביחסי מין מלאים (ואגינליים) היו האטרקטיביות החיצונית של הגבר ומידת הגבריות שלו

110 זוגות הטרוסקסואליים בגיל ממוצע 21 השתתפו במחקר. הזוגות מילאו שאלונים שבו נשאלו לגבי שכיחות האורגזמות של האישה (לא במפתיע, אין מתאם מושלם בין דיווחי האורגזמות של הנשים למה שגברים חושבים שהן חוו). הנשים דירגו עד כמה דומיננטי וגברי הפרטנר שלהן, וצילומים שלהן שימשו למדידה הסימטריה בפנים, כמו גם להערכת האטרקטיביות החיצונית על ידי שופטים חיצוניים.

התוצאות הראו ששני המנבאים הטובים ביותר לשכיחות האורגזמה הנשית ביחסי מין מלאים (ואגינליים) היו האטרקטיביות החיצונית של הגבר ומידת הגבריות שלו. מידת הגבריות, גורם משוער של איכות גנטית, גם היתה במתאם חיובי עם שכיחות האורגזמה הנשית לפני השפיכה הגברית. אורגזמה כזו נמצאה במחקרים קודמים כמגדילה את הסיכויים להריון, אם בצורה ישירה או עקיפה בגלל שהיא חזקה יותר מאורגזמות שמגיעות אחרי השפיכה. הנאה גדולה יותר תורמת להריון, כי במקרה כזה משתחרר ההורמון אוקסיטוצין בשיעורים גדולים יותר, מה שמגדיל את הסיכוי לכניסה להריון.

פנים סימטריות היו גורם נוסף בניבוי האורגזמה הנשית

גם משך היחסים היה במתאם עם מספר ועוצמת האורגזמות הנשיות, כך שאצל זוגות שהיו במערכת יחסים זמן רב יותר האישה נהנתה מאורגזמות מרובות יותר. סימטריות בפנים הייתה גורם נוסף, אם כי חלש יותר מהאחרים בניבוי האורגזמות הנשיות, אם כי מחקרים שנעשו בעבר מצאו מתאמים חזקים יותר.

מה שמעניין וחשוב בהקשר הזה הוא הממצא שאטרקטיביות גברית, דומיננטיות וגבריות לא ניבאו את מספר ועוצמות האורגזמות הנשיות שהושגו על ידי אוננות או בעזרת הפרטנר שלא ביחסי מין ואגינליים מלאים. כלומר, הרווח המשוער של הגדלת הסיכוי להריון מתרחש רק בזמן אורגזמה שמגיעה כתוצאה מיחסי מין מלאים.

לסיכום, התוצאות מהוות תמיכה בתיאוריה שאורגזמה נשית היא אדפטציה ולא רק תוצר לוואי אבולוציוני, שמגיעה בתגובה לאורגזמות מגברים עם גנים טובים. מובן שמחקרים נוספים צריכים להערך לפני שאפשר יהיה להגיע למסקנות נחרצות יותר, במיוחד חסרים כאלו שנוגעים לקשר בין קיום אורגזמה והתזמון שלה בזמן יחסי המין ובין סיכויי הכניסה להריון.

• גיל גרינגרוז הוא ד"ר באנתרופולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת ניו מקסיקו ובעל הבלוג הומו סאפיינס 

קריאה נוספת: מי אומר ראשון "אני אוהב אותך"

צילום: Ambro / FreeDigitalPhotos.net | צילום: imagerymajestic / FreeDigitalPhotos.net