נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון, משה בוגי יעלון השתתפו היום בהלווייתו של מאיר הר ציון, שהובא למנוחות בחוות שושנה בבקעת הירדן.

הנשיא פרס ספד למאיר הר ציון וסיפר כי הוא שייך לדורם של הלוחמים האמיצים שידעה ישראל ובהם משה דיין, אריק שרון ומאיר הר-ציון, "כל אחד מהם קם בבוקר משלו, והחליט כי לוחם בכל קו ראשון, בכל שדה אש, בכל מקום שנשקפת סכנה לישראל – בידו האחת חרמש בידו האחרת חרב הגנה. התנדבותו הספונטנית הפכה לקריאת הקרב של צה"ל: 'אחרי'. כך עשו. כך לחמו ועמדו בראש הצלת עמם".

הנשיא הוסיף מדבריו של  אלתרמן ואמר: "אני זוכר את זה כמו היום –  הימים היו ימי חודש ספטמבר 1956. שיא המתח הביטחוני. התקפות פדאיון בלתי פוסקות. רצח ישראליים חפים מפשע. פעולות תגמול חדשות לבקרים.  כתגמול על התקפה רצחנית של פדאיון על חיילי צה"ל שבה נרצחו 6 חיילים, בוצעה ב-11 לספטמבר פשיטה על בניין המשטרה הירדנית באָ-רָהָוָוה. כסגן שר הביטחון חיכיתי לדיווחים על הפעולה. הטלפון צלצל ונמסר לנו שמאיר נפצע אנושות. לא העליתי על דעתי שמאיר יכול בכלל להיפצע, הוא נראה לי עשוי מחומר מיוחד של אומץ לב – חסין אש. נאמר לנו שד"ר מוריס אנקלביץ' ניתח אותו תחת אש וכנראה הציל את חייו. הוקל לנו מעט.  מאיר החלים, אך סבל מנכות קשה. במאבקו לשיקום  שוב נוכחתי בנחישותו, בעקשנותו. הוא נלחם בנכות כפי שלחם בשדה הקרב וגם כאן ניצח. הוא לא ידע פחד, התנדב לחנך לוחמים ולחלץ נפגעים. הוא הכיר כל אבן וכל שביל בארץ ישראל. לאחר פציעתו הקדיש זמנו לאהבתו הראשונה. רגבי ישראל. מגבלותיו לא עצרו מבעדו מלהיות חקלאי למופת. רועה צאן ועובד אדמה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "מאיר הר ציון הבין שתחיית עמנו תלויה בכינון דורות של לוחמים שיגנו בנחישות על מדינת היהודים, והוא ראה בזה צו אישי לפועלו שלו. חוט השני שזור בין  גיבורי עמנו מן העבר למאיר הר ציון. נכונותו להטיל עצמו למערכה על ביטחון העם ללא סייג, אומץ הלב העילאי שגילה ברגעי מבחן ימשיכו לשמש מופת לצה"ל ולעם כולו.

"מן הרגע שהכרתי אותו, לפני למעלה מארבעים שנה, אהבתי את מאיר והערכתי אותו עד אין קץ. תמיד ידעתי שמדובר באדם נדיר שכמותו הכרתי בחיי רק מתי מעט. היה שלום מאיר הר-ציון. הארת את דרכנו, שמרת על ציון", אמר ראש הממשלה.

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, אמר: "מעטים הם האנשים שהופכים להיות אגדה עוד בחייהם. ששמם נישא בפי כל – מתלמידי תיכון ועד מנהיגי המדינה. שכבר ביל צעיר, ובוודאי שנים לאחר מכן, מעצבים דורות של לוחמים. מניחים את היסודות לצבא ההגנה לישראל כפי שאנו מכירים אותו היום. מהווים מודל לחיקוי בגבורתם, באומץ ליבם ובנכונותם לחרף את נפשם. מוכשרים, יצירתיים וייחודיים, עד כדי כך שמוענקות להם דרגות קצונה מבלי שחצו את סף בית הספר לקצינים. כזה היה מאיר הר ציון.

"בפשיטות ובפעולות התגמול, במלחמות ובמבצעים, כשהיה ממקימי היחידות המובחרות ביותר בצה"ל והטביע בהן את חותמו. תמיד בראש הלוחמים, תמיד שאף ליזום ולהפתיע, תמיד חתר למגע והוביל את חייליו בזכות כישורי סיור ולחימה גבוהים; תמיד שאף להיות בקו החזית, בין אם מי שמוביל כוח אל היעד ובין אם כמי שנכון להקריב את חייו על מנת לחלץ פצועים בשדה הקרב.

"כפי שהגדיר אותו משה דיין: 'בעיניי, מאיר הר ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל. כוחו לא היה במתן הוראות לאחרים, אלא בהבנת המתרחש בשדה הקרב, בידיעת המעשה הנכון ובכושרו המופלא בתור לוחם. בימי שהייתי בתפקיד הרמטכ"ל, הוא היחיד שקיבל דרגות קצונה בלי שיעבור את בית הספר לקצינים. לא היה לו מה ללמוד שם. לו נשלח לקורס זה, היה צריך להורות לאחרים ולא לשמוע תורה מפיהם'. סוף ציטוט.

"היום, מאיר, אנו מלווים אותך למנוחת עולמים, כאן באחוזה שהייתה לביתך. אל מול הנופים עוצרי הנשימה שהיו לחלק בלתי נפרד משגרת יומך; על פסגת ההר למרגלותיו נפרשת ישראל שכל כך אהבת, ולמענה היית נכון למסור גם את חייך. זו העת לומר לך תודה. להודות לך בשם אזרחי ישראל, ובשם מדינת ישראל. להודות לך על שנים של תרומה ללא שיעור לביטחוננו. להודות לך על שלימדת אותנו גבורה והקרבה מה הן. להודות לך על שהיית, ותמשיך להיות, גם לאחר לכתך, מקור השראה ומופת לחיקוי ללוחמי ומפקדי צה"ל.