פורים, אחרי שהליפסטיק מתפוגג

בני נוער בפורים, ישראל 2014. לרגע מביטים למצלמה, מחייכים את החיוך היפה, המתאמץ. וברגע הבא, כאשר המצלמה לא עליהם, אפשר לראות משהו אחר, אבוד קצת, מחפש תשומת לב ואהבה

פורים, אחרי שהליפסטיק מתפוגג

בני נוער בפורים, ישראל 2014. לרגע מביטים למצלמה, מחייכים את החיוך היפה, המתאמץ. וברגע הבא, כאשר המצלמה לא עליהם, אפשר לראות משהו אחר, אבוד קצת, מחפש תשומת לב ואהבה

"צלמי אותי" זו הקריאה הנפוצה ביותר שאני שומעת כאשר אני מסתובבת ביניהם ב"יד לה" – הרחבה שלפני בניין יד לבנים ברעננה, שבה הם מתכנסים עם תחפושותיהם. בשנה שעברה היתה כאן מסיבה לנוער, מוזיקה וצפיפות. השנה הגשם בא והולך והעירייה ביטלה את המסיבה.

למרות השמש הלא יציבה המתחלפת לרגע בטפטופים, הנערים והנערות באים, מתקבצים כמו עננים ברוח – לרגע קבוצות מתחברות ושוב מתנתקות. כמעט כולם בתחפושות קבוצתיות – הבנות בסדרות של תחפושות בעלות חצאיות קצרצרות, נסיכות, חנוניות, דמויות מסיפורי ילדים, העיקר שיהיה מעט מאוד בד. נעלי העקב כבר מוחזקות ביד, יצאו לגמלאות, והבנות בגרביים או יחפות, דורכות בקצות אצבעות על הרצפה הלחה.

הבנים, הרבה בחזה חשוף וצבוע, שפנפנים, אינדיאנים ודרדסים. וגם שכבה אחת שהיגיעה בסרבלים ופנים מכוסות בצבע, תוצאת מלחמות צבע מהבוקר. בין "צלמי אותי" אחד למשנהו אני מחפשת את הרגע שלהם עם עצמם, בו החיוך עם הליפסטיק נמוג לרגע והם רק ילדים, קצת אבודים, מחפשים תשומת לב, אהבה, חברים.

הבנות מסיפורי פו הדוב (צילום: ענבל כהן-חמו)
בצד לרגע (צילום: ענבל כהן-חמו)

 

אינדיאני מודרני (צילום: ענבל כהן-חמו)
מלחמות צבע (צילום: ענבל כהן-חמו)
הנמר לכד תמונה (צילום: ענבל כהן-חמו)
מלכת הכיתה? (צילום: ענבל כהן-חמו)
חשופה (צילום: ענבל כהן-חמו)
עסוקות (צילום: ענבל כהן-חמו)

לגלריית פורים המלאה היכנסו כאן

"צלמי אותי" זו הקריאה הנפוצה ביותר שאני שומעת כאשר אני מסתובבת ביניהם ב"יד לה" – הרחבה שלפני בניין יד לבנים ברעננה, שבה הם מתכנסים עם תחפושותיהם. בשנה שעברה היתה כאן מסיבה לנוער, מוזיקה וצפיפות. השנה הגשם בא והולך והעירייה ביטלה את המסיבה.

למרות השמש הלא יציבה המתחלפת לרגע בטפטופים, הנערים והנערות באים, מתקבצים כמו עננים ברוח – לרגע קבוצות מתחברות ושוב מתנתקות. כמעט כולם בתחפושות קבוצתיות – הבנות בסדרות של תחפושות בעלות חצאיות קצרצרות, נסיכות, חנוניות, דמויות מסיפורי ילדים, העיקר שיהיה מעט מאוד בד. נעלי העקב כבר מוחזקות ביד, יצאו לגמלאות, והבנות בגרביים או יחפות, דורכות בקצות אצבעות על הרצפה הלחה.

הבנים, הרבה בחזה חשוף וצבוע, שפנפנים, אינדיאנים ודרדסים. וגם שכבה אחת שהיגיעה בסרבלים ופנים מכוסות בצבע, תוצאת מלחמות צבע מהבוקר. בין "צלמי אותי" אחד למשנהו אני מחפשת את הרגע שלהם עם עצמם, בו החיוך עם הליפסטיק נמוג לרגע והם רק ילדים, קצת אבודים, מחפשים תשומת לב, אהבה, חברים.

הבנות מסיפורי פו הדוב (צילום: ענבל כהן-חמו)
בצד לרגע (צילום: ענבל כהן-חמו)

 

אינדיאני מודרני (צילום: ענבל כהן-חמו)
מלחמות צבע (צילום: ענבל כהן-חמו)
הנמר לכד תמונה (צילום: ענבל כהן-חמו)
מלכת הכיתה? (צילום: ענבל כהן-חמו)
חשופה (צילום: ענבל כהן-חמו)
עסוקות (צילום: ענבל כהן-חמו)

לגלריית פורים המלאה היכנסו כאן

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן