Skip to content

סימני הרוח: המניע הנסתר

המטוס שנעלם אי שם באוקיינוס; שולה זקן שהחליטה להעיד נגד הבוס שלה לשעבר; והעובדה שהמדינה מרוויחה ממחירי הדירות, המסכנים את היציבות הכלכלית. מה משותף לכל אלה – ומה זה יכול ללמד אותנו על עצמנו?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

שקיפות. כבר הרבה שנים אני שומע פעם אחר פעם את המילה הזו. היא מגיעה לרוב בתור דרישה של ארגונים חברתיים כאלה ואחרים, המבקשים שהמוסדות השלטוניים יחשפו את המניעים להחלטות השונות המשפיעות על איכות חיינו.

המטוס המלזי שנעלם, כפי שצולם בשנת 2011 (ויקימדיה)המטוס המלזי שנעלם, כפי שצולם בשנת 2011 (ויקימדיה)

אני נזכר שוב במילה הזו בימים האחרונים לאור המתרחש במציאות שלנו, גם  זו בישראל וגם זו העולמית. בכל פעם שאני שומע את החדשות אני תוהה מה באמת מניע את האנשים המשפיעים על חיינו ומה באמת זה אומר עלינו.

מה הם באמת רוצים?

החדשות מספקות לכך שלוש דוגמאות מצוינות. הראשונה והבינלאומית היא כמובן פרשת המטוס הנעלם. החשדות ההגיוניים מדברים על כך שהמטוס התרסק אי שם בתוך האוקיינוס, אבל אף אחד לא יודע מה באמת קרה, לאור העובדה שהמטוס עדיין לא נמצא.

באופן טבעי, מיד עלו חשדות ביחס לטייסים. האם הם חטפו את המטוס? האם זהו בכלל פיגוע טרור? ואולי מישהו מהם רצה להתאבד בגלל מצבו הקשה בחיים? אף אחד לא ממש יודע מה עבר להם בראש באותן דקות גורליות, המשפיעות מאז על המוני אנשים ברחבי העולם, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף.

החיפושים אחר המטוס המלזי: 1) 8-20 במרץ, 2) 20-27 במרץ, 3) 28 במרץ (מקור: ויקימדיה)החיפושים אחר המטוס המלזי: 1) 8-20 במרץ, 2) 20-27 במרץ, 3) 28 במרץ (מקור: ויקימדיה)

במקביל, אפשר לראות בחדשות המקומיות עוד עדויות לאי הבהירות האנושית. שולה זקן היא דוגמא מצויינת לכך. לאחר שהיתה אשת סודו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ושמרה על סודותיה גם בזמן המשפטים המתנהלים נגדו ונגדה, היא החליטה ברגע האחרון לחשוף את מה שהיא יודעת בתמורה להסכם עם המדינה.

מה באמת גרם לה לחשוף את הדברים דווקא עכשיו? יש מי שמהלל אותה על הכנות ועורך הדין שלה אפילו אמר בהודעה הרשמית כי היא נגד שחיתות. אך אין ספק כי התזמון של החשיפה מעלה תהיות – על פניו נראה כי המניע האישי משפיע יותר מאשר מוסר או מצפון.

לבסוף יש את עניין הדירות. 50 שנה צריכים בני זוג לעבוד כדי לממן דירה שעלותה 140 משכורות, נכתב השבוע בעיתונות הכלכלית. הפרדוקס ידוע היטב לכל מי שקורא לעומק את מדורי הכלכלה – המדינה מרוויחה מהמחירים הגבוהים, בו בזמן שהמחירים מסכנים את היציבות הכלכלית במדינה, שכן עלייה בריבית עלולה למנוע מאלפי משפחות לעמוד בהחזרי המשכנתאות, מה שיערער את יציבות הבנקים במדינה.

אז מה עובר בראשם של מקבלי ההחלטות, כשהם מוכנים לסכן את העתיד הכלכלי שלנו תמורת רווח קצר מועד בהווה, בו בזמן שהם מקשים כל כך על חיי האנשים שהם אמונים על איכות חייהם?

מה באמת מניע אותי?

תשובות לשאלות הללו אין לי. בכל פעם שאני מנסה להבין מה עשוי להניע את האנשים הללו, אני מרגיש בעיקר חוסר אונים; אין לי מושג. אני כן יודע שזה מעורר בי תחושות קשות של חוסר אמון ורתיעה.

זו בדיוק הסיבה מדוע כדאי לבדוק מה הם משקפים עבורי. מה אני יכול ללמוד מאותן התנהגויות מעוררות דחייה על עצמי. היכן אני מונע מתוך אינטרסים לא ברורים, הגורמים לי לפעול באופן המסכן אותי, את שלומי ואת רווחתי?

דוגמא טובה ומוכרת לאותם אינטרסים זרים בתוכי היא הרצון שאנשים אחרים יאהבו אותי. צורך זה, המשותף לרבים מאיתנו, גורם לי לעשות ולהגיד – או לא לעשות ולא להגיד – דברים מסויימים. זה קורה גם אם הפעולות, או אי הפעולות הללו, אינן משרתות את האינטרס הבסיסי שלי, גם אם אני משלם על כך מחיר.

אני מזמין אתכם ללמוד מהמציאות, גם אם היא קשה ומרתיעה. כולנו מונעים מאינטרסים זרים, שאינם מתיישבים עם הצרכים האמיתיים שלנו. ככל שנחזור לפעול באופן מלא עבור עצמנו, רק אז נוכל לצפות למנהיגים שעושים את אותם הדברים.

* הכותב הינו מתקשר ומנחה סדנאות חופש להרגיש

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן