Skip to content

פרנסואה הולנד מתקשה להבין מה רוצים ממנו

רוב הציבור הצרפתי נע בדיעותיו בין הגוליסטים לסוציאליסטים, והאמת היא שבין השניים כמעט אין הבדל ואם היה - הולנד טישטש אותו לחלוטין. מחאה נגד הסוציאליסטים פירושה הצבעה ל-UMP. חהתחזקותה היחסית של החזית הלאומית הימנית הקיצונית היא אשליה אופטית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מנואל ואל - ימני יותר מהאפיפיור - צילום: עמית מנדלזון

לקח לנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, יותר משבוע להפנים כי הציבור לא ממש מרוצה מהמדיניות שלו. אתמול הוא פיטר את ראש הממשלה שלו ז'אן מרק אירו ומינה במקומו את מי שהיה שר הפנים מנואל ואל. עצם המינוי הוא לא רק טעות פטאלית מבחינה פוליטית, הוא גם מוכיח שנשיא צרפת לא ממש טרח לקרוא את הראיונות הרבים עם אנשים ברחוב.

פרנסואה הולנד נבחר עם הסיסמה "השינוי הוא עכשיו" ובמהלך מסע הבחירות שלו הוא הבטיח רבות. הבטחתו העיקרית הייתה – שינוי ממשי. לקיים? זה כבר סיפור אחר. ממשלתו הראשונה בפירוש המשיכה בקו הקשוח של הגוליסטים, החמירה את מדיניות הצנע, פגעה בתנאים הסוציאליים של העובדים ובכוח הקנייה של הציבור הצרפתי.

אבל אבן הנגף האמתית בממשלת הולנד היתה מנואל ואל, האיש שמונה לאחד התפקידים הקשים ביותר בצרפת, שר הפנים. בתקופת פעילותו של ואל לא רק שביטחונם של הצרפתים לא השתפר אלה אף הוחמר. ואל המשיך ביד רמה את מדיניות קודמו הגוליסטי בנושא גירוש בני הרומה (הצוענים), קידם הקמת מחנות ריכוז וגירוש של מהגרים לא חוקיים. הוא גם אחראי על הקמת מערך מצלמות הווידאו ברחובות ערי צרפת שלא רק שאינן משפרות את ביטחון הציבור אלא גם העלה את התנגדותם של ארגוני החופש השונים בטענה של פלישה לפרטיות.

ההנחה של הולנד היתה שהתחזקות הימין נובעת מפנייה של האזרחים ימינה ואם כך – הוא העניק להם ראש ממשלה ימני יותר, (הכי ימני שאפשר למעשה). הוא לא טרח לבדוק מדוע התחזק הימין.

רוב הציבור הצרפתי נע בדעותיו בין הגוליסטים לסוציאליסטים. האמת היא שבין השניים כמעט אין הבדל, ואם היה, הולנד טישטש אותו לחלוטין. כך שמחאה נגד הסוציאליסטים פירושה הצבעה ל-UMP, חהתחזקותה היחסית של החזית הלאומית הימנית הקיצונית היא אשליה אופטית. אין להתחזקות הזו משמעות מבחינה לאומית אלא מבחינה מקומית בלבד, בעיקר בגלל אופי שיטת הבחירות. ברמה הארצית לא עלה כלל אחוז הבוחרים בחזית הלאומית.

פרנסואה הולנד במהלך מסע הבחירות שלו - "השינוי הוא עכשיו" - צילום: עמית מנדלזון

לדוגמה: במארסיי, בסקטור הגדול ביותר שלה, יש 150 אלף תושבים בשני רובעים עמוסי מהגרים ויהודים. בסקטור הזה נבחר לכהן סטפן רבייר נציג ה-FN של מרין לה פן, אבל בטרם נזעק "פשיזם", כדאי שנבין מי הוא רבייר ומה הוא מציע. רבייר יליד הרובע וחי בו וכמו כל תושביו סובל מחיסולי החשבונות וממכת הסחר בסמים. הוא לא פנה אל התושבים כנציג ה-FN במיוחד אלא כתושב הסקטור, והללו אמרו במפורש לכל מי שרק רצה לשמוע: "הצבענו ימין, הצבענו שמאל, כלום לא זז. אין כאן הצבעה גזענית אלא (כמו שאומרים הצרפתים) Ras de bol  או מספיק זה מספיק – אם תרצו. נשבר לנו. כך שההצבעה עבור רבייר רק מצביעה על הייאוש של תושבי הרובע מחוסר המעש של שתי המפלגות הגדולות.

בקיצור, נשיא צרפת לא ממש הבין את זה. הוא גם לא הבין שחלקו של מנואל ואל בפיאסקו הוא עצום. אבל הולנד אופטימיסט מטבעו ויש שיאמרו גם טמבל. הוא מינה לתפקיד את האיש שהכי לא צריך להיות בו. לראיה, שותפיו לקואליציה מהשמאל כבר הודיע שאינם מוכנים לשבת בממשלה בראשות מנואל ואל.

הבחירות המוניציפליות היו קטלניות עבור הסוציאליסטים., הם ידעו שהמכה תגיע אבל לא תיארו את עוצמתה. אז נכון שפריז בידיים סוציאליסטיות אבל בלי רוב משמעותי במועצה העיר מתחלקת חצי חצי בין הגוליסטים לבין הקואליציה הסוציאליסטית השבירה. במארסיי, העיר השניה בגודלה בצרפת, הוכו הסוציאליסטים שוק על ירך ורק סקטור אחד נשאר בידיה של סמיה גאלי הסוציאליסטית (עוד סקטור המאגד בתוכו שני רובעים צפוניים קשים). שאר העיר נפלה בידי ה- UMP כפרי בשל וראש העיר ז'אן קלוד גודה, שזו לו הקדנציה הרביעית, מגיע לכהונה הנוכחית עם רוב מוחלט במועצה גם ללא צורך במו"מ.

היחיד שלא ממש הבין מה קרה הוא פרנסואה הולנד, אבל הוא הבטיח (שוב) שינוי במדיניות הממשלה. אם השינוי לא יהיה דראסטי – את הבחירות הבאות הוא יסיים על האף. בינתיים, כבר ב-12 לאפריל מתוכננת שביתה כללית והפגנות כנגד מדיניות הצנע. האיגודים לא יתנו להולנד מנוחה, זה בטוח.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן