"ישראל היא יעד מאוד חשוב לאיזי ג'ט והיא נמנעת בין היעדים הטובים ביותר ברשת היעדים שלנו", אמרה קרולין מקול מנכ"לית איזי ג'ט השבוע, בעת שנפגשה עם עיתונאים ישראלים, בהנגר 89 בלוטון, שבו ממוקמים המשרדים הראשיים של החברה.

יש לה על מה להתבסס. איזי ג'ט היא היום החברה הזרה השנייה בגודלה בנתח הפעילות התעופתית שלה בנתב"ג, אחרי טורקיש איירליינס, ולמעשה היא החברה השלישית בנפח הפעילות שלה בנמל הבינלאומי הישראלי הראשי אחרי אל על וטורקיש. מיצוב מרשים של חברת לואו קוסט סדירה, לאחר חמש שנות פעילות בלבד בישראל, כאשר רואים כל יום את שמה מתנוסס כמה פעמים על לוחות הטיסות הנכנסות והיוצאות בנתב"ג.

להחזיר דיוטי פרי לטרמינל 1

איזי ג'ט, המבצעת את הליכי הצ'ק אין לנוסעים היוצאים לחו"ל בטרמינל 1 ואחר כך מעבירה אותם לטרמינל 3, מעוניינת לשפר את השירות שהיא מעניקה להם ולכן היא מבקשת מרשות שדות התעופה לחזור והפעיל שירותי הדיוטי פרי בטרמינל 1 ולאפשר למטוסים לחנות קרוב לטרמינל הזה, באזור ג'וליה, ששימש בעבר אזור חניית מטוסים ראשי, לפני פתיחת טרמינל 3. היענות לדרישה כזאת תהפוך את טרמינל 1 למוקד תוסס של פעילות של חברות לאו קוסט ושכר בינלאומיות, שיאפשר גם לארקיע, לישראייר ול-UP של אל על לפעול בו.

הסוד המסחרי של איזי ג'ט

מהו הסוד המסחרי של איזי ג'ט? התשובה מורכבת, חלקה חסויה. אך, כשמתבוננים בדרכי פעילותה, מתחילים להבין משהו מסודה ומהצלחתה. איזי ג'ט הבריטית היא חברה אירופית בולטת בניצול אתגרי השמים הפתוחים באירופה ובישראל. היא מפעילה היום 200 מטוסים ברשת הנתיבים הגדולה ביותר באירופה. אבל, קרולין מקול, מנכ"לית החברה הדינמית לא מסתפקת במה שיש. היא רוצה עוד. כך גם לגבי ישראל. "איזי ג'ט שוקלת לחבר את ישראל עם בסיסים נוספים שאליהם אנחנו טסים באירופה", היא אומרת, "אם התברר לנו, למשל, שתהיה כדאיות כלכלית להפעיל קו בין ישראל לאדינבורו נפעיל אותו. אנחנו לא יוצרים ביקושים, אלא טסים למקומות שבהם ישנם ביקושים למוצר שלנו. לא טסים לשם הטיסות בלבד, אלא כדי להרוויח כסף. לכן, אנחנו לא מפסיקים לפתח את הקווים שבהם אנחנו פועלים ומתכננים בהם, ללא הרף, את הגדלת הביקושים".

כיבוש יעדים

כיבוש יעדים רווחיים נוספים נמשך בחברה ללא הרף. ביום שני השבוע חנכה החברה קו טיסות חדש בין לוטון לסקוטלנד, כאשר הטייסים הסקוטים לבשו בטיסת הבכורה הזאת את הלבוש המסורתי הסקוטי, כולל חצאיות, וביום שלישי השבוע היא חנכה את הקו השביעי שלה לישראל מנמל התעופה גאטוויק, אחרי לוטון, מנצ'סטר, ג'נבה, באזל, רומא וברלין. איזי ג'ט מפעילה היום 11 טיסות שבועיות מלוטון לישראל.

תל אביב הינה היעד ה-108 במספר של איזי ג'ט מגאטוויק שבלונדון. הקו נחנך ימים ספורים לאחר שחברת התעופה השיקה בסוף השבוע שעבר מגוון נתיבים חדשים מנמל התעופה גאטוויק לבריסל, שארל דה גול בפריז, ניוקאסל ושטרסבורג.

ביום שני השבוע חתמה איזי ג'ט על הסכם עם נמל התעופה לוטון לטווח של עשר השנים הקרובות, הסכם שיאפשר לה להרחיב את היקף פעילותה בנמל התעופה מ-4 מיליון נוסעים לתשעה מיליון נוסעים מדי שנה. התרחבות שתצור כ-2,500 מקומות עבודה נוספים בנמל התעופה לוטון.

"ההסכם עם נמל התעופה לוטון הוא לטווח ארוך והוא בעל משמעות רבה עבור איזי ג'ט. מהירות ההתרחבות של איזי ג'ט בלוטון נסמכת בחלקה על תוכניות השדרוג של נמל התעופה שאושרו, שיאפשרו מימוש הפוטנציאל של נמל התעופה על ידי שיפור חוויית השירות ובמקביל את הגדלת מספר הנוסעים מנמל התעופה ואליו", אמרה מקול בעת החתימה על ההסכם.

"איזי ג'ט היא השותפה הגדולה ביותר שלנו מבין חברות התעופה והיא אחראית ל-45% מתנועת הנוסעים בנמל. אנו רואים בהסכם שנחתם הבעת אמון בנמל התעופה לוטון ובתוכניותינו להופכו לגדול יותר עם רמת שירות טובה יותר", אמר גלין ג'ונס מנכ"ל נמל לוטון בעת החתימה על ההסכם.

נמל הבית

נמל התעופה לוטון הוא הבסיס השני של בגודלו אחרי גייטוויק בפעילות התעופתית של איזי ג'ט בלונדון. זהו נמל הבית של החברה, שבו מוצבים 15 מטוסי איירבס, ומועסקים 1,600 אנשי צוות. ממנו מפעילה איזי ג'ט טיסות ל-29 יעדים. בהנגר 89 שבנמל, סביב וצמוד למוסך הטיפולים הטכניים במטוסים, ממוקמים משרדי החברה הראשיים.

בשנה הבאה מתכוונת איזי ג'ט להגדיל את פעילותה בלוטון ב-20% על ידי הוספת קווים המיועדים לנסיעות פנאי ועסקים והגברת תדירויות הפעילות בכמה מ-29 הנתיבים שהיא מפעילה מלוטון.

תרומה לתיירות בישראל

תרומת החברה לתיירות הישראלים גדולה. מ-2009 טסו במטוסיה בקווים לישראל מיליון נוסעים, בטיסות הנכנסות והיוצאות שלה. כ-60% מנוסעים אלה הם תיירים והשאר ישראלים. בטיסת הבכורה שלה מגייטוויק לישראל היא הטיסה לארץ 10 עיתונאים בכירים מבריטניה, מלווים באנשי משרד התיירות הישראלי, ושיכנה אותם במלון דן בתל אביב. הם יסיירו בתל אביב ובסביבותיה ובירושלים. כדי שאחר כך, בכתיבתם, הם יעודדו תיירים בריטים לבקר בישראל.

יו איטקן, המנהל המסחרי של איזי ג'ט בריטניה והמזה"ת אומר: "איזי ג'ט מחויבת לחזק את הקשרים בין בריטניה, שאר מדינות אירופה וישראל. נמל תעופה שני בלונדון יסייע לנו בהשגת מטרה זו. איזי ג'ט היא חברת התעופה השניה בגודלה מבין חברות התעופה הזרות הפועלות בישראל ואנו רואים גידול משמעותי מאז שהשקנו את טיסותינו לתל אביב ב-2009. תל אביב הינה יעד תיירותי מתפתח, אשר יכול להציע לא רק חופשה שקטה על חוף הים, אלא גם עיר מודרנית ותוססת, גדושה באוצרות תרבותיים והיסטוריים.עם מערך טיסות מקיף שיש לנו בגאטוויק, באפשרותנו להציע יעדים רבים באירופה בפני הטסים לבריטניה".

פגישות פתוחות

הפגישות עם בכיריה בראשותה של המנכ"לית מקול היו פתוחות, למעט נתונים, הנחשבים סוד כלכלי, כמו ההוצאות המשתנות לשעת טיסה במטוס איירבס A319 עם 156 מושבים ובמטוס איירבס A320 עם 180 מושבים, שברור מעל כל ספק שהיא צמצמה אותם.

קביעת מחירי טיסה

מחיר טיסה הוא נושא המעסיק כל נוסע ובוודאי נוסע ישראלי, שגם חשוב לו מאוד! שהכרטיס שהוא רכש יהיה זול יותר מזה של שכנו לטיסה. באיזי ג'ט אפשר להגיע ל"מטרה" הזאת אם רוכשים את כרטיסי הטיסה, הנמכרים לכל כיוון אחד בנפרד, תשעה חודשים מראש, מאחר והמחירים עולים ככל שמתקרבים למועד ההמראה. אבל גם בשיאם הם תמיד נמוכים ממתחרותיה.

בחישובים לצבירת רווחים של חברות התעופה בתחום הטסת נוסעים, מתייחסים לשלושה גורמים בולטים: מושב-ק"מ זמין (ASK – Available Seat Kilometer), שזה מספר המושבים שהוצאו למכירה, כפול המרחק המוטס; הכנסה-מנוסעים לק"מ (RPK- Revenue Passenger Kilometer), שזה מספר הנוסעים בתשלום כפול המרחק המוטס ושיעור התפוסה (Load Factor), שזה שיעור תפוסת הנוסעים בטיסות ולמעשה, אחוז המושבים המנוצלים.

חברות התעופה מפעילות מערכת מחשוב משוכללת היודעת לשקלל את הנתונים האלה, יחד עם נתונים הגורמים להשתנות  ההוצאות המשתנות (גורמי הדלתא). המחשב מתוכנת לקבוע מחירי טיסה שיהיו רווחיים לחברה וכדאיים ללקוחות. הוא קולט את תחזית הביקושים ליעדים השונים, את נתוני ASK, RPK ו-Load Factor, את גורמי הדלתא, כמו רמת התחרות על היעד, עלות הטיסה, מחיר הדלק, שער הדולר, משקל המטוס, מטענים מוטסים, עונות השנה, אירועי ספורט, המצב הכלכלי וגורמים נוספים, והתוצאה המשוקללת של נתונים אלה יוצרת את מחירי הטיסות. מחירים שיהיו אטרקטיביים לנוסעים, אבל גם מספיק רווחיים לחברת התעופה.

הטיפול המרוכז באיזי ג'ט בנתוני הדלתא, מהווה את הבסיס לסוד המסחרי שלה, שמאפשר לה לפעול בהצלחה בתחום הלאו קוסט.

מכירות מוקדמות

אבל זה לא מספיק. המושב במטוס הוא מוצר מתכלה לאחר ההמראה, אם לא יושב עליו נוסע. לכן חברות לואו קוסט המפעילות טיסות סדירות, כמו איזי ג'ט, אך גם חברות תעופה מסורתיות, פיתחו מערכת של מכירת כרטיסים מוקדמת במחירים נמוכים. זאת כדי להבטיח שנוסעים משלמים יישבו במושבים בזמן בזמן רחוק ממועד ההמראה, ובהמשך, ככל שמתקרבים לקראת ההמראה המחירים עולים. כל זאת בתנאי, שהחברה ביצעה בדיקה קפדנית על הביקושים העתידיים, לפני שהחלה במכירות המוקדמות. באיזי ג'ט הבדיקות האלה מבוצעות על בסיס יומי, עם הערכה של שנתיים קדימה. זה מה שמאפשר לה למכור כרטיסים זולים מאוד תשעה חודשים מראש ולהעלות את המחירים לקראת ההמראה.

הטיפול בגורמי הדלתא

עלות ההוצאות המשתנות הבסיסיות של מטוסי איירבס A319 ו-A320, שאיזי ג'ט מפעילה, לפי נתוני היצרן נעים בין כ-3,250 דולר לשעת טיסה לבין 4,100 לשעת טיסה. הרצון להציע מחירי לאו קוסט חייב את איזי ג'ט לצמצם את ההוצאות המשתנות ולהתייעל. כך למשל, אין במטוסי החברה מערכות בידור, ריפוד מושבי הטיסה האורטופדיים דקים ואין במושבים מערכות הנעת גב המושב לזוויות שונות. אין גם ארוחות מלאות, אלא כריכים וחטיפים, שיחד עם שיטות נוספות, גרמו להורדת משקל המטוס, וכפועל יוצא מכך להורדת צריכת הדלק ולקיטון בהוצאות המשתנות לשעת טיסה, שהוא, כאמור, אחד הסודות השמורים ביותר בחברה.

פעילות בתחום הטיסות הקצרות

כל טיסות החברה פועלות בתחום הטיסות הקצרות (Short Haul), של פחות משש שעות טיסה. הפעילות בתחום הטיסות הקצרות מאפשר להפעיל את צוותי המטוס בטיסות חוזרות, כאשר בחניית הביניים הם גם מנקים את תא הנוסעים. שיטה הגורמת לחיסכון נוסף בהוצאות המשתנות. "לעולם לא נעבור לתחום הטיסות רחוקות הטווח (Long Haul)", מדגישה המנכ"לית מקול, "יש לנו מספיק פוטנציאל להתפתחות בתחום הטיסות הקצרות להרבה שנים קדימה. מעבר לתחום טיסות רחוקות הטווח ישנה את מהות פעולת החברה, נצטרך לרכוש מטוסים גדולים יותר, ובעקבות כך להנהיג הסדרי פעילות נוספים, שיפגעו ביתרון התחרותי שלנו".

מרחב עבודה פתוח

כל משרדי החברה הראשיים, הממוקמים בהנגר 89 בלוטון, פועלים בשיטת המרחב הפתוח (Open Space). לבכירים, כולל המנכ"לית מקול, אין לשכות עם מזכירות, אלא פינה במרחב הפתוח כמו לשאר העובדים. מתברר שזה לא רק חיסכון עצום בהוצאות המשתנות, אלא גם גורם יעילות ממדרגה ראשונה, בגלל חיסול תופעת הבירוקרטיה המסורבלת, שיחות טלפון מועטות, וקבלת החלטות מהירה.

מרכז פיקוח מבצעים

וויל פייסי (Will Facey), מנהל מרכז פיקוח המבצעים (OCC- Operations Control Center) הרשתי של החברה, מופקד של 190 עובדים הבודקים 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, שטיסות החברה ומבצעיה יפעלו ללא שיבושים. הם יושבים במרחב פתוח ומפקחים על הטיסות, תחזוקת המטוסים, אספקת המזון והמשקאות, מספרי הנוסעים ובקרה אווירית. הכל בהתאם לתנאים המשתנים, כמו מזג האוויר, תקלות במטוסים ושביתות.

"החברה פועלת בארבעה גלי תנועה עיקריים ביום אחד, שיבוש בגל תנועה אחד, בעיקר בראשון, משפיע מייד על שאר הגלים. הגישה הישירה והמיידית לכל הנעשה מבצעית ברשת, מאפשרת לנו למזער את השפעת השיבוש על שאר הגלים. כך למשל, כאשר טיסה שלנו למרוקו עוכבה באוויר, בגלל טיסה של המשפחה המלכותית, או שביתה של דיילים באיטליה, פעלנו מייד למזער את העיכובים ומיתנו את השפעתם בגלי התנועה האחרים", מסביר פייסי, שלדבריו, החברה מחזיקה כ-6.5 מטוסים וכ-21% אנשים מתחומים שונים בכוננות, כדי להתגבר על תופעות כאלה.

לדברי פייסי, חיסכון נוסף מושג באמצעות זמן סבב קרקעי של הטיסות הנכנסות והיוצאות בנמלי התעופה השונים, שהוא כ-30 – 35 דקות. בנתב"ג זמן הסבב קצת גדול יותר, בגלל האיסור לתדלק את המטוסים כל עוד לא הורדו הנוסעים. רוב תחזוקת המטוסים מתבצעת במיקור חוץ, וכדי לחסוך בזמן קרקע יקר מבוצעת תחזוקת המטוסים בשיטה הדרגתית וממוחשבת. החברה לא מבצעת בדיקות רבתיות גדולות, בגלל שמירה על גיל ממוצע מטוסים צעיר של כ-6 וחצי שנים בלבד.

כל יום, בשעה 9 וחצי בבוקר מקיים פייסי פגישה מנהלים של ה-OCC בחדר הישיבות, שהזמן בו קצוב, כי החדר מיועד לכל גורמי הפעילות בחברה. בפגישה בודקים את כל הפעילות המבצעית. טיסות, תחזוקה, הפעילות בנמלי התעופה בהם פועלת הרשת ובדיקה של מספר הנוסעים שטסו עד הפגישה. כל מנהל מגיע עם ניירותיו ומחשב נייד, ומדווח את הנתונים הדרושים, ללא ברבורים מיותרים. מנהלים המוצבים במרחקים גדולים בלוטון משתתפים במפגש באמצעות שיחות ועידה המושמעות במרכז שולחן הישיבות. ההנחיות ניתנות מיידית וכולם חוזרים למרחבים הפתוחים. "כולנו מסתכלים שנתיים קדימה בהקשר לשיבושים שעלולים להתרחש, ומחפשים פתרונות כדי למנוע אותם", מציין פייסי.

פיתוח נתיבים

אנדי הודג'ס (Andy Hodes), מנהל פיתוח רשת הנתיבים (Head of Network Development), מציין, כי החברה מפעילה את 200 המטוסים שלה בטווחים הקצרים, שהם פחות משש שעות טיסה. "אנחנו כבר מתכננים את קווי הטיסה שלנו לשנת 2015 ומעבר ממנה, כאשר תמיד ההוצאות שלנו צריכות להיות נמוכות בכל הקשור לאגרות נמל, ודברים נוספים, צמצום הוצאות האלה מקלות עלינו להתמודד עם הוצאות הדלק הגדולות וכדי לצמצם את הוצאות הדלק בתקופה שבה מחירו עולה בחדות, יש לנו תוכניות גידור מתאימות", הוא מסביר.

הודג'ס מדגיש, כי החברה לא נכנסת לפעילות בקו מסויים בלי לחשב את הרווחים הצפויים וכאשר טסים בקו עושים הכל כדי להמשיך להרוויח.

בנמל התעופה צ'רלס דה גול בפריס הפסידה איזי ג'ט את הסלוטים שהיו פנויים, כשמטרה הייתה כדי להפעיל משם קו  נוסף לישראל. "לא ויתרנו על הפעלת טיסות הצ'רלס דה גול לישראל, ואנחנו נפעיל אותו בעתיד" מדגישה המנכ"לית מקול. "אנחנו לא מחזיקים משרדים, פועלים בפשטות וביעילות. רוצים להיות הטובים והיעילים ביותר בעולם ולכן משקיעים בבטיחות יותר מאחרים ושמים את הנוסעים במרכז פעילותנו המבצעית".

נוסעים עסקיים

לדברי מקול, העיקרון הבסיסי של איזי ג'ט בהטסת נוסעים עסקיים, הגדל ומתפתח בחברה, זהה לטיפול בשאר הנוסעים, אבל ניתנים להם כמה יתרונות, כגון אפשרות לשנות זמן טיסה, וישיבה ב-18 המושבים במטוס, שבהם מרווח הרגליים גדול יותר.

"כאשר נכנסתי לתפקידי אף אחד לא עצר אותי מלעשות דברים", היא מציינת, בעיקר בתחום המבצעים. אם אתה אדם שיש לו אנרגיות גבוהות ולהיטות כולם הולכים איתך, כמו השיפור שביצענו ב-OCC".

אין ספק שמקול, אחראית לרוח היחידה שיצרה את הסוד המסחרי המוצלח של איזי ג'ט, ולפעילות המיוחדת הזאת ישנם תוצאות:

• הרווח נקי של איזי ג'ט בסוף השנה הכלכלית שלה ב-2013 הסתכם ב-398 מיליון אירו, לעומת 255 מיליון אירו ב-2012.
• הכנסות החברה הגיעו ל-4.258 מיליארד אירו.
• ההוצאות ללא דלק היו 2.598 מיליארד אירו.
• ההוצאות לדלק היו 1.182 מיליארד אירו.
• החברה הטיסה 68 מיליון מושבים, לעומת 65.9 מיליון מושבים ב-2012, גידול של 3.3%, והטיסה 60.8 מיליון נוסעים, לעומת 58.4 מיליון נוסעים ב-2012, גידול של 4%.
• תפוסת הנוסעים הייתה 89.3%, לעומת 88.7% ב-2012.