Skip to content

"דג מוסר" בקאמרי: קומדיה לא מצחיקה

"דג מוסר", שכתבה מירי חנוך וביימה עדנה מזי"א היא הצגה לא עשויה, אלא אוסף של סצנות צפויות ודמויות פלקטיות, אשר מספרות על משפחה בורגנית ו"נורמטיבית", שמסתירה סודות אפלים. אבל הסוד הגדול הוא למה התיאטרון הקאמרי החליט להעלות דווקא את מחזה הבוסר הזה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=2]

הבשורה הטובה: אורלי זילברשץ היא שחקנית נפלאה. הבשורה הרעה: "דג מוסר", שכתבה מירי חנוך, אינו ממש מחזה, אלא אוסף של סצנות, שלא ממש מתחברות לדרמה אמיתית על הבמה. לכל היותר תיאטרון כורסה בטלוויזיה. ההצגה מוגדרת כקומדיה. זו אינה קומדיה. אפילו לא קומדיה שחורה. כמה מצבים מבולבלים ומשפטים חצי משעשעים עדיין לא עושים קומדיה.

עדנה מזי"א היא במאית מוכשרת ובעלת ניסיון, ויכולה אפילו לקחת את ספר הטלפונים ולעשות ממנו דרמה מרתקת על הבמה. אבל כאן אפילו ספר טלפונים אין לה. הדמויות פלקטיות, ממש מקרטון, היחסים רופפים, המצבים צפויים, העלילה מאולצת וחסרת דמיון או יצירתיות. שום דבר לא קורה באמת. הכל כאילו. גם במאית טובה לא יכולה להוציא ממחזה מה שאין בו.

טעם של החמצה. זילברשץ ופרנק. צילום: יוסי צבקר

המחזה רוצה לומר, שגם במשפחות הכי טובות יש סודות אפלים. במשפחה הבורגנית הזו, שהיא משפחה נורמטיבית כפי שנהוג לומר, כולם משקרים את כולם. בסוף הסודות מתגלים. או שלא. אבל הסוד הגדול ביותר הוא למה הקאמרי החליט להעלות דווקא את המחזה הזה כאשר במגירותיו חבויים מחזות טובים יותר ובשלים יותר, שממתינים לגאולה על הבמה.

"דג מוסר" הוא מחזה לא עשוי, לא מבושל ולכן טעמו חמצמץ, טעם של החמצה לא קטנה. למה החמצה? כי לרשות המחזאית והבמאית עמדו שחקנים טובים, שמגיע להם לנגוס במשהו עסיסי עם "בשר" ולא באיזה "דג מוסר" רזה וחיוור. אורלי זילברשץ טובה מאוד בתפקיד אם הבית שהכל מסתובב סביבה והיא מנסה לסובב את כולם. כל הכבוד לזילברשץ, שהצליחה לבנות דמות משעשעת, עצבנית ואנרגטית מכמעט כלום. גיל פרנק ויואב רוטמן וכל השאר משתדלים. יפה שהקאמרי מעלה מחזה מקורי של מחזאית חדשה, אבל לצערי אין כאן בשורה. מזל שההצגה היא רק שעה ורבע.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן