[rating=2]

אם אי פעם היו לוקחים סיפור של אגתה כריסטי, מעבירים אותו לתקופתנו, ובוזקים עליו אינספור קטעי אלימות קשים מנשוא, התוצאה הייתה הסרט "חבלה". נראה כי הכותרת מעט מזכירה מותחן ממיטב סרטיו של היצ'קוק, אך זהו בעצם סרט פעולה של ארנולד שוורצנגר ("שליחות קטלנית"), שכמובן כולל סצנות מרדף, יריות ופיצוצים, שהפכו כבר לקלישאה ולחותמת של מושל קליפורניה לשעבר.

לא לוקח יותר מדי זמן להבין את הכיוון הכללי של העלילה, שבו שוורצנגר מגלם את בריצ'ר, ראש יחידת מבצעים מיוחדים של הסוכנות למלחמה בסמים. כשהוא ואנשיו מנסים לתגמל את עצמם ולגנוב 10 מיליון דולר מקרטל סמים, הדברים מתחילים להסתבך באופן בלתי צפוי.

חקירה מיוחדת אמנם מזכה את היחידה, אך הכסף עדיין חסר והדברים מובילים לערימה גדולה מאוד של גופות, איברים מרוטשים, דם וזוועות נוספות. לחברי יחידת המבצעים שמות מאוד מיוחדים: מונסטר (סאם וורת'ינגטון, "אווטאר"), שוגר (טרנס הווארד), נק (ג'וש הולווי, "אבודים"), פיירו (מקס מרטיני, "להציל את טוראי ריאן"), גריינדר (ג'ו מנניילו, "דם אמיתי") והשחקנית הראויה לשבח, מירל אנוס ("The Killing", המגלמת את ליזי).

עיצוב הסרט מאוד מתאים לרזומה של הבמאי, דיוויד אייר ("סוף המשמרת"), שגם השתתף בכתיבת התסריט יחד עם סקיפ וודס ("מת לחיות ביום טוב"). שניהם חוקרים את הצד האפל של בעלי סמכות, ואופי הדמויות בסרט מטשטש בין גיבור לנבל. עם זאת, העלילה פחות משכנעת, כיוון שרוב הפיתולים צפויים והסיפור חסר עוגן רגשי, בעיקר כשהוא מטפל בדמויות הנשיות בביזיון כה גדול.

באשר לשוורצנגר, הוא עדיין מקרין הרבה כריזמה כגיבור פעולה, גם אם הוא לוקח את המשימה יותר מדי ברצינות בסרט זה. ניתן לתת לו קרדיט על כך שהוא עושה יותר מאשר רק לחלק פקודות לחייליו או מעשן סיגרים, ובגילו הוא עדיין מרשים בנוכחות פיזית שיודעת לירות ולהתגלגל כשצריך.

בעוד רצפי הפעולה די נדושים, אולי ההיבט הטוב ביותר של הסרט הוא הנאמנות המשכנעת והאחווה בין חברי הצוות, גם אם הם מגזימים באווירה מאצ'ואיסטית למדי, שבה הבדיחות שלהם נבובות כמו, למשל, שורות מחץ על הטלת שתן ואיברי מין גבריים.

אם החלטתם בכל זאת להקדיש 109 דקות בצפייה בסרט, כדאי לדעת שבחצי השעה האחרונה, ספירת הגופות הופכת להיות מיותרות לחלוטין ו"חבלה" הופך לבלגן גדול, כי כנראה מישהו חיבל באופן די מגוחך בתסריט.