יצאנו לדרך בקיה ספורטאג' החדשה, שהבטיחה נסיעה קלה ומהנה בכביש וגם בשטח. למרות שזה רכב בעל מנוע 2000 סמ"ק בלבד עם משקל עצמי לא מבוטל של 1472 ק"ג, הוכיחה הספורטאז' החדשה שאפשר להעביר יום מפרך בתנאי מדבר ואף סופת חול אימתנית, בכיף וברוגע.

עשינו דרכנו לדרום החם שכצפוי היה עמוס במטיילים בחופשת הפסח אולם בהחלט בכמות וצפיפות נסבלת ולא מציקה. תחנתנו הראשונה היתה המוזיאון הפתוח בעומר.

במרחב התעשייתי המטופח שהקים סטף ורטהיימר בעומר מתקיים מוזאון בו יש 4 תערוכות שונות. התערוכה הראשונה שביקרנו היא "ציור בשתי וערב" – תערוכת שטיחי קיר ענקיים של האמנית סאשה סטויאנוב.

בחלל התערוכה מוצגים שלושה עשר שטיחי קיר ענקיים, עד 8 מטר אורכם, שיצרה האמנית סאשה סטויאנוב, העובדת על נול ואורגת את היצירות מתוך איור. סטויאנוב שוקדת על כל שטיח בין 8 ל- 18 חודשים. צבעי השטיחים קודרים כהים אולם סטויאנוב מצליחה בעזרת הגוונים של שחור חום ואפור ליצור תמונה. השטיחים משרים מעט תוגה ועצב ואולי תואמים לאור במולדתה של סטויאנוב, אוקריאנה ופחות לאור הבוהק של ישראל בכלל והנגב בפרט.

תערוכה נוספת במקום היא תצלומים בתלת מימד שצולמו בארץ ישראל של לפני מאה שנה ובהחלט מחזירים לחיים ( בעזרת משקפיים תואמים ), מראות עבר בתלת מימד. במרחב הפתוח מוצגים פסלי מתכת, עץ והרבה זכוכית של הפסלים אילן אורבוך, שלמה זלינגר, אסף ליפשיץ, שלמה שוורצברג, עפרה צימבליסטה וג'נגיס שקיל.

אוסף המכוניות העתיקות של איתן ורטהיימר, ידוע בתערוכה הקבועה שלו בתפן אבל גם בעומר יש נציגות עם 32 מכוניות עתיקות שנסעו על כבישי ארצנו משנת 1934 ועד מכוניות משנות ה-60 של המאה הקודמת. לכל מכונית סיפור ולרבות מהמכוניות יש גם לי זכרון כזה או אחר ממפגש עם רכב כזה בילדותי.

בתום הביקור התרבותי המהנה במוזיאון הפתוח בעומר, שמנו פעמינו לכיוון דימונה ועצרנו להתרעננות בחוות צברי אורלי. קידם את פנינו שחר שסיפר תוך כדי סיור בין שורות הצבר הגדלות המדבר ומושקות במי קולחן מושבים מדימונה ( סיפור מי הקולחין של דימונה וחוות צברי אורלי הוא סאגה ארוכה שמתנהלת כבר יותר מעשור במסדרונות בתי המשפט אבל לא בסיפור זה נעסוק הפעם ).

חוות צברי אורלי היא חוות גידול הצבר הגדולה בישראל ובמזרח התיכון ומיקומה על כביש דימונה ירוחם קרוב לדימונה. בחווה, מגדלים על פני מטע של 1100 דונם, צבר מזנים פרי פיתוח ישראלי, שמניבים סברס במספר גדול של צבעים: אדום, ורוד, סגול, כתום, צהוב ואף בצבע לבן. זני הצבר של חוות צברי אורלי מניבים פרי צבר במשך 10 חודשים בשנה והחווה משווקת את הסברס לרוב חנויות הירקות ורשתות השיווק ברחבי הארץ.

לאחרונה פיתחו החלוצים בחוות אורלי מגוון מאכלים המבוססים על פרי הצבר ועלי הצבר. אהבנו במיוחד את הצבר המוחמץ העשוי מנתחי עלי צבר, תבשיל נתחי עלי צבר ברוטב עגבניות פיקנטי, ריבת פרי צבר ירוקה ובשרנית ( להביל מהריבה האדומה המימית שפחות אהבנו ) ואפילו ברד קר ומרווה מפרי הצבר סוכר ומים.

ערכנו את הסיור הרכוב בין שורות שיחי הצבר, עם הספוטאז' הממוזג והעדפנו אותו על פני סיור בקרונות הסיור הפתוחים של החווה. גם כאן עזרה לנו הספוטאז' החדשה לחוש את היכולת שטח שלה ולא הרגשנו את המהמורות בדרך החקלאית של חוות הסברסים. לאחר שטעמנו מקצת ממאכלי הצבר הישראלי נפרדנו משחר ויצאנו לדרכנו לכיוון מעלה העקרבים.

ככל שהתקרבנו למעלה העקרבים גברה התנועה ובנקודות יציאה למסלולי הליכה היו עשרות כלי רכב בחניה מסודרת ונקיה. עם ישראל חוגג בטבע.

שמנו פעמינו לחניון ממנו יצאנו בהליכה קצרה על קטע קצרצר משביל ישראל לכיוון התצפית על המכתש הקטן. הנוף המדברי המרהיב השכיח את החום היוקד של צהרי היום וכשחזרנו לקיה ספורטאז' המזגן מיד הצליח לצנן את חום גופינו ולהשיב את רוחינו לקראת המשך המסע.

ירדנו בכיף את מעלה העקרבים תוך אזכור הפיגוע של אוטובוס החוגגים שחזרו במרץ 1954 מחגיגות באילת ונטבחו במעלה זה. כבר 60 שנה חלפו מאז פגוע הטרור על נוסעי האוטובוס מאילת. מהדרך היורדת למישור צין המשכנו למישור הבולבוסים שהם אבנים בגדלים שונים ובצורת תפוחי אדמה ( בולבוס הוא תפוח-אדמה ) שטוחים. משדה הבולבוסים טיפסנו במעלה הדרך לכיוון ירוחם.

הספורטאז' טיפס ללא קושי את המעלה התלול והוכיח ש- 166 הסוסים השואטים מתחת למכסה המנוע, יודעים לעשות העבודה. נכנסנו לירוחם תוך כדי סערה וסופת חול מדברית יוצאת דופן גם לדברי וותיקים מתושבי הנגב. קיר חול עם ראות של 2-3 מטר בלבד קידם את פנינו בפאתי ירוחם ולאחר שחדרנו בזהירות יתרה ולאט את מסך החול והתחילה הראות להתבהר ראינו את ההרס והנזק של הסופה ברחובות ירוחם וגם שמענו מה עשתה הסופה לחלוצים הבאים שעשינו את דרכנו לבקר אותם- מיכל ודני קורנמל וחוות קורנמל אותה הקימו במו ידם וגידלו בא לתפארת את 4 ילדיהם ו-40 העיזים שלהם.

התיישבנו במרפסת המבולגנת לאחר הסופה וסידרנו לנו מרבץ נוח על מנת לשמוע מענת את קורות המעשה החלוצי שלהם, כחוות הבודדים בין הראשונות בנגב.

מאז 1997 גרים בני משפחת קורנמל בקרוונים ארעיים על גבעה מדברית הצופה על צומת טללים ואילו דיר העיזים ממוקם בעמק נמוך ומוגן יותר. העיזים עולות לחליבה פעמיים ביום ואת החלב מעבדים לגבינות במחלבה הצמודה לעמדות החליבה של העיזים.

ענת מספרת על מגוון הגבינות עם השמות האנושיים שהם למעשה על שם העיזים שמחלבן יוצרו הגבינות הטובות ביותר בכל סוג. כל העיזים על שמן נקראות הגבינות כבר לא בן החיים אבל זכרן נאכל בפי כל אורח החווה והמסעדה או החנות.

וזה מגוון הגבינות של חוות קורנמל:
• עדנה – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחודשיים המכילה כ- 40% שומן.
• טום – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחצי שנה המכילה כ- 40% שומן.
• עדי – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כשנה ומכילה כ- 40% שומן.
• פטה (מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה, יבשה, בעלת מרקם וטעם עדין ומכילה כ- 20% שומן.
• הגר (קממבר, מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה (במקור עשויה מחלב בקר) עם כ- 20% שומן.
• הגר עלי גפן (קממבר מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר). הגבינה עטופה בעלה גפן כבוש, המקנה לה חזות ים-תיכונית וטעם שונה עם הבשלתה. מכילה כ- 20% שומן.
• מיכל (ברי מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר), בעלת מירקם חלק ועדינה בטעמה עם כ- 20% שומן.
• כתם – גבינת עיזים חצי קשה, בעלת מרקם וטעם עדין הנימוחה בפה. מכילה כ- 20% שומן.
• יעל- משקה מחלב עיזים מלא, בעל חמיצות קלה ומרקם חלק. כ 4% שומן.
• רותי – משקה יוגורט מתוק מחלב עיזים מלא, (בסיגנון לאסי ההודי). כ 4% שומן.

לאחר שטעמנו מכל טוב חלב העיזים והתוצרת של המסעדה חזרנו לכביש ויצאנו לכיוון צפון.

לסיכום נסיעה ארוכה ( כ- 450 ק"מ ) ניתן בהחלט ואשר שהקיה ספורטרז' הוא בחירה טובה של רכב כבישטח בסיסי אבל מתחרה לכל דגם של רכב כבישטח אחר, וכל זאת רק במחיר החל מ- 150,000 ש' ( תלוי ברמת הגימור והאיבזור ). ראוי לציין את מסך המגע בו מצויד הרכב שמאפשר גם ניווט עם WAZE וגם בקרה על מערכת השמע ואף מצלמת הילוך אחורי המקרינה על המסך.

שתי נקודות שגורעות מהחוויה הן צריכת הדלק הגבוה עם כ- 11 ק"מ לליטר בפועל בנסיעה משולבת של שטח וכביש מהיר וגם רמת זיהום האוויר 12 היא משהוא שראוי לשיפור.
לסיכום: רכב המעניק חווית טיול נעימה ונוחה, 2 משפחות חלוציות המגשימות את הבטוי ציונות, הלכה למעשה, תרבות ואמנות במוזיאון הפתוח של עומר והרבה, הרבה מאד מרחבים וטבע.