ועדת הכספים אישרה היום את הפרטת תעש, לאחר שבחודשים שחלפו, מאז נחתם הסכם ההפרטה בין משרד האוצר ההסתדרות ועובדי תעש ואישור ועדת השרים להפרטה, סירבה ועדת הכספים לאשר באופן אוטומטי הלוואות לתעש למימון שכר העובדים והפעילות השוטפת. העלות הכוללת בתום התהליך תגיע לכ-6 מיליארד שקל, כולל מחיקת חובות בגובה 2.5 מיליארד שקל.

בהסכם ההפרטה סוכם על הסדרים לשינוי ארגוני בתעש – הקמת חברה חדשה בשם "תעש מערכות", אליה תועבר כל הפעילות העסקית של תעש, שתימכר בהמשך לגורמים פרטיים. החברה תעבור לרמת בקע בנגב, כאשר פינוי קרקעותיה ברמת השרון יאפשר בעתיד לשווק עשרות אלפי יחידות דיור בארץ. כמו כן סוכם, כי תבוצע פרישה מיידית, בהסכמי פרישה, של 1,170 עובדים, מתוך 3,400 עובדים, ופרישה של 950 עובדים נוספים ב-16 השנים הבאות.

לאחר חתימת הסכם ההפרטה בתחילת החודש מימין לשמאל: אבי פלדר, מנכ"ל תעש, אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אבי ניסנקורן, י"ור ההסתדרות, איציק יהודה, י"ור עובדי תעש, איציק שטיינר, י"ור הסתדרות ההנדסאים בישראל (צילום: דוברות משרד האוצר)

תוספות שכר

העובדים המועסקים בחברה יזכו לתוספות שכר הכוללות את שני הסכמי השכר האחרון שנחתמו במשק – 5% ב-2009 ו-7.25% ב- 2011 – שלא שולמו לעובדים בעקבות מצבה הפיננסי הקשה של החברה. בנוסף, נחתם הסכם שכר עם העובדים הנותרים בחברה לשנים הבאות הכולל העלאת שכר של 6% בפריסה לשלוש שנים – 2% בכל שנה.

הבראת החברה

הפרטת תעש תביא להבראת החברה לאחר למעלה מעשור בו היא מצויה בגירעונות תזרימיים המשפיעים על פעילותה. מצבה הפיננסי הקשה של תעש בא לידי ביטוי בגירעון בהון של יותר מ-2 מיליארד שקלים ובהפסד שנתי ממוצע של 250 מיליון שקל. במהלך זה מאפשרת המדינה לחברה להתמקד בפעילויות הליבה העסקיות ולהתנתק ממחויבויות העבר, חלקן נוצרו עוד בתקופה בה תעש היוותה יחידת סמך במשרד הביטחון, כדי למצות את הפוטנציאל העסקי הטמון בפעילותה ולצמצם את אי הוודאות בהפרטה.

מתווה ההפרטה כולל את הצעדים הבאים:

1. הקמת חברה ממשלתית חדשה "תעש מערכות" אליה תועבר כל הפעילות העסקית של תעש, ללא מחויבויות עבר. המדינה תטפל בכל הסוגיות שאינן קשורות לפעילות העסקית של החברה (טיפול בנושאי איכות סיביה, תכנון קרקעות שפונו ועוד).
2. הקמת חברה ממשלתית חדשה "תומר", שתרכז תחת אחריותה את הפעילות המסווגת של תעש.
3. פרישה של 1,170 עובדים (שליש מעובדי החברה) בשלב ראשון, ופרישה של 950 עובדים נוספים בצורה מדורגת לאחר ההפרטה.
4. שינויים מבניים וארגוניים בחברה הכוללים איחוד חטיבות וביטול תפקידים מקבילים לצורך מיקוד בפעילות העסקית, ייעול הרכש ומיצוי הפוטנציאל של החברה.
5. הסדרת מבנה ההון של החברה וחיזוק איתנותה הפיננסית, באמצעות מימון הגירעון התזרימי עד להפרטתה ומחיקת התחייבויות החברה למדינה.
6. חתימה על הסכם רכש מול משרד הביטחון למשל 5 שנים. על פי ההסכם, משרד הביטחון מחויב לרכוש מהחברה תחמושת בסכום של יותר מ-550 מיליון שקל בשנה, על מנת להבטיח בסיס כלכלי לקווי הייצור בחברה.
7. פינוי קרקעות רמת השרון ומעבר תעש לנגב עד לשנת 2022. מהלך שיאפשר בנייה של מפעל חדש ומודרני לפעילות החברה ברמת בקע ושיווק עשרות אלפי יחידות דיור בלב אזור הביקוש.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, בירך על הסכם ההפרטה, ואמר כי "אחרי שנים של מו"מ ומשברים חוזרים ונשנים הגענו לתוצאה טובה, אך ניתן היה להגיע לכך מוקדם בהרבה עם עלויות מופחתות למדינה".

"סמל ומופת לאחריות"

אבי ניסנקורן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אמר לאחר אישור הוועדה: ״זהו יום חשוב לתעשיה הביטחונית בישראל לאחר שנים ארוכות של חוסר ודאות לחברה ולעובדיה. מדובר בהסכם מאוזן וראוי לכל הצדדים. עובדי התעשיה הצבאית הם סמל ומופת לאחריות שלמרות הקשיים עשו ויתורים כואבים והמשיכו לעבוד נאמה ובמסירות למען ביטחון המדינה. אני סמוך ובטוח שהחל מהיום תעש ועובדיה יצאו לדרך מוצלחת ואיתנה. הסכם זה הוא דוגמה לכך שרפורמה עושים בהידברות ובהסכמה ולא במהלכים חד-צדדים. אני רוצה להודות ולציין את איציק יהודה יו״ר ועד העובדים על המסירות והאחראיות שגילה לאורך כל הדרך״.