להטיל אחריות על המעסיקים על פגיעות בעובדיהם

כך ממליצה הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, בראשותו של האלוף (במיל.) אודי אדם, שהגיש השבוע את הדוח וההמלצות לשר בנט

להטיל אחריות על המעסיקים על פגיעות בעובדיהם

כך ממליצה הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, בראשותו של האלוף (במיל.) אודי אדם, שהגיש השבוע את הדוח וההמלצות לשר בנט

תיקוני חקיקה, שיאפשרו אכיפה אפקטיבית, מהירה ומרתיעה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית; יצירת תמריץ כלכלי והגברת אחריות המעסיקים על פגיעות עובדיהם; רפורמה בשירותי הבריאות התעסוקתית והקמת רשות לאומית לבטיחות והבריאות תעסוקתית. כך ממליצה הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל, בראשותו של האלוף (במיל.) אודי אדם, שהגיש השבוע את הדוח וההמלצות לשר הכלכלה, נפתלי בנט.

אלוף (מיל') אודי אדם מגיש את הדוח לשר בנט (צילום: משרד הכלכלה)
אלוף (מיל') אודי אדם מגיש את הדוח לשר בנט (צילום: משרד הכלכלה)

ללמוד מהניסיון המצטבר

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל בכל הנוגע להיבטי החקיקה; פיקוח, אכיפה והסדרה; תפיסה ומדיניות ממלכתית בנושא. הוועדה התבקשה ללמוד את הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, בנוגע לדרכים השונות בהן ניתן לפעול להשגת מדיניות ממשלתית בתחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, מדיניות בת ביצוע ויעילה.

הוועדה, הוקמה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר, שלום שמחון, במרץ 2011 ביוזמתו של מפקח עבודה ראשי לשעבר, יורם אלעזרי, שיזם את הקמתה וריכז את פעילותה. לוועדה מונו 17 חברים בעלי שיעור קומה, ידע ומומחיות בתחומים כגון: בטיחות, רפואה, ניהול, תקינה, משפט, כלכלה, אקדמיה, תעשייה, ביטוח ועובדים וכן נציגי משרדי ממשלה ומוסדות רלוונטים, והיא פעלה במשך 3 שנים, החל ממרץ 2011.

עיקרי המלצות הדוח

• עדכון ועיצוב מחדש של מבנה החקיקה הקיים בבטיחות ובבריאות התעסוקתית ופיתוח כלי אכיפה אפקטיביים נוספים.
• שינוי מבני של מערך הבטיחות ובמרכזו, הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, בדרך של איחוד האחריות והסמכויות בתחום, שתיצור ריכוז משאבים ואיגומם, ביטול כפילויות, הגברת היעילות והאפקטיביות, יצירת תאום, סנכרון וסינרגטיות. המבנה המוצע יכלול זרוע אכיפה, זרוע מניעה ומרכז למחקר ולניהול ידע בתחום.
• יצירת תמריץ כלכלי להשקעת מעסיקים בבטיחות: הפחתת העלויות למעסיקים שלוקחים על עצמם מחויבות לקיים בטיחות ברמה גבוהה ומנגד הפיכת התאונות והמחלות התעסוקתיות לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק, כך שתיווצר זיקה חזקה בין רמת הבטיחות והבריאות התעסוקתית שמקיים המעסיק במקום העבודה לבין התשלום שהוא נושא במקרה של היפגעות עובדיו. (עקרון "המזהם משלם")
• ארגון שירותי הרפואה התעסוקתית בדרך של הנגשת השירותים המחויבים על פי חוק לכל מקום עבודה, על ידי ספק שירותים אחד.
• הטמעת הבטיחות באמצעות חינוך, כחלק מכישורי חיים ברמות השונות מגיל הגן ועד בית ספר תיכון והכשרה לבטיחות ולניהול סיכונים במסגרת ההכשרה המקצועית.
• שיפור ועדכון המערך המקצועי בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• ניהול המידע, הידע והמחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית, כולל הקמת מאגר נתונים ומידע לאומי מאוחד וכן מרכז למחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• מיקוד מאמצים לשיפור הבטיחות במגזר הערבי.
• שיפור הבטיחות בענף הבנייה.

יו"ר הוועדה הציבורית, האלוף במיל. אודי אדם, אמר: "הוועדה בחנה מגוון היבטים בעלי משקל לבטיחות ולבריאות העובד – היבטים כלכליים, משפטיים, ארגוניים ומקצועיים. בחנו את הדברים ברצינות, במקצועיות וללא משוא פנים, והמלצות הוועדה מלוות ביעדים ברי השגה. אנו מציעים תפיסה רחבה וכוללת, חדשה ומתקדמת. מדובר במכלול מאמצים שיש לקיימם בהתמדה, באופן משולב ומשלים. שינוי בתחום אחד בלבד, ואפילו יהיה זה שינוי מהותי ודרמטי, לא יוביל לשיפור המיוחל".

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הודה לחברי הוועדה וברך על קבלת הדו"ח ואמר: "לכל עובד קיימת הזכות לבטיחות במסגרת עבודתו. תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית אינם גזירה משמים והם ניתנים למניעה. אין הצדקה לפגיעה ואבדן חיים ולסבל הנגרם מכך. השר הוסיף כי לפציעות בעבודה יש משמעות כלכלית אדירה על המשק בישראל, שהמעסיקים בישראל אינם מודעים לה כלל, ואשר רובה מוטל כנטל על כתפי הציבור, המממן עלויות תאונות העבודה, ולכן אין למעסיקים תמריץ להשקעה בבטיחות. העבודה היסודית והרצינית שעשתה הוועדה תהווה את הבסיס לבניית מדיניות בתחום, בפעם הראשונה, ואני מאמין כי בחודשים הקרובים, נתחיל ביישומה".

מפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, אמרה כי: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מוביל את המאבק לשמירה על בטיחותו ובריאותו של העובד, ופועל לקידום נושאים אלו. אני רואה בדוח בסיס חשוב למנף את הפעילות שלנו ושל גופים וארגונים נוספים הפועלים בתחום ולתת לה דחיפה קדימה, לאגם כוחות ולהתמקד בפעולות אפקטיביות הנותנות תמורה גבוהה. נתבקשנו להכין תוכנית ליישום הדוח ונגישה בחודשים הקרובים, הוסיפה אדוארדס.

מנכ"ל המשרד, עמית לנג: "אנו פועלים בתקופה זו מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה במטרה לשפר את תנאי השכר של המפקחים והחוקרים, בכדי שנוכל לגייס כח אדם איכותי נוסף. בתקופה הקרובה נבחן את המלצות הוועדה, ונכין מתווה ליישום".

יורם אלעזרי, ראש מינהל הבטיחות לשעבר, במשרד הכלכלה, אשר יזם את הקמת הוועדה, אמר: "דוח הועדה הנו בחזקת המצפון והמצפן. מצפון במובן זה שאנו אומרים ביושר מה לא בסדר, מה נכון ומה צריך שיעשה. מצפן במובן זה שהדוח מצביע על הכוונים שבהם צריכים ללכת ועל המקומות שאליהם צריכים להגיע". אלעזרי הוסיף כי הדוח מהווה בסיס למדיניות ממשלתית בתחום הבטיחות, מדיניות שלא היתה עד כה.

תיקוני חקיקה, שיאפשרו אכיפה אפקטיבית, מהירה ומרתיעה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית; יצירת תמריץ כלכלי והגברת אחריות המעסיקים על פגיעות עובדיהם; רפורמה בשירותי הבריאות התעסוקתית והקמת רשות לאומית לבטיחות והבריאות תעסוקתית. כך ממליצה הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל, בראשותו של האלוף (במיל.) אודי אדם, שהגיש השבוע את הדוח וההמלצות לשר הכלכלה, נפתלי בנט.

אלוף (מיל') אודי אדם מגיש את הדוח לשר בנט (צילום: משרד הכלכלה)
אלוף (מיל') אודי אדם מגיש את הדוח לשר בנט (צילום: משרד הכלכלה)

ללמוד מהניסיון המצטבר

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל בכל הנוגע להיבטי החקיקה; פיקוח, אכיפה והסדרה; תפיסה ומדיניות ממלכתית בנושא. הוועדה התבקשה ללמוד את הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, בנוגע לדרכים השונות בהן ניתן לפעול להשגת מדיניות ממשלתית בתחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, מדיניות בת ביצוע ויעילה.

הוועדה, הוקמה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר, שלום שמחון, במרץ 2011 ביוזמתו של מפקח עבודה ראשי לשעבר, יורם אלעזרי, שיזם את הקמתה וריכז את פעילותה. לוועדה מונו 17 חברים בעלי שיעור קומה, ידע ומומחיות בתחומים כגון: בטיחות, רפואה, ניהול, תקינה, משפט, כלכלה, אקדמיה, תעשייה, ביטוח ועובדים וכן נציגי משרדי ממשלה ומוסדות רלוונטים, והיא פעלה במשך 3 שנים, החל ממרץ 2011.

עיקרי המלצות הדוח

• עדכון ועיצוב מחדש של מבנה החקיקה הקיים בבטיחות ובבריאות התעסוקתית ופיתוח כלי אכיפה אפקטיביים נוספים.
• שינוי מבני של מערך הבטיחות ובמרכזו, הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, בדרך של איחוד האחריות והסמכויות בתחום, שתיצור ריכוז משאבים ואיגומם, ביטול כפילויות, הגברת היעילות והאפקטיביות, יצירת תאום, סנכרון וסינרגטיות. המבנה המוצע יכלול זרוע אכיפה, זרוע מניעה ומרכז למחקר ולניהול ידע בתחום.
• יצירת תמריץ כלכלי להשקעת מעסיקים בבטיחות: הפחתת העלויות למעסיקים שלוקחים על עצמם מחויבות לקיים בטיחות ברמה גבוהה ומנגד הפיכת התאונות והמחלות התעסוקתיות לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק, כך שתיווצר זיקה חזקה בין רמת הבטיחות והבריאות התעסוקתית שמקיים המעסיק במקום העבודה לבין התשלום שהוא נושא במקרה של היפגעות עובדיו. (עקרון "המזהם משלם")
• ארגון שירותי הרפואה התעסוקתית בדרך של הנגשת השירותים המחויבים על פי חוק לכל מקום עבודה, על ידי ספק שירותים אחד.
• הטמעת הבטיחות באמצעות חינוך, כחלק מכישורי חיים ברמות השונות מגיל הגן ועד בית ספר תיכון והכשרה לבטיחות ולניהול סיכונים במסגרת ההכשרה המקצועית.
• שיפור ועדכון המערך המקצועי בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• ניהול המידע, הידע והמחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית, כולל הקמת מאגר נתונים ומידע לאומי מאוחד וכן מרכז למחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• מיקוד מאמצים לשיפור הבטיחות במגזר הערבי.
• שיפור הבטיחות בענף הבנייה.

יו"ר הוועדה הציבורית, האלוף במיל. אודי אדם, אמר: "הוועדה בחנה מגוון היבטים בעלי משקל לבטיחות ולבריאות העובד – היבטים כלכליים, משפטיים, ארגוניים ומקצועיים. בחנו את הדברים ברצינות, במקצועיות וללא משוא פנים, והמלצות הוועדה מלוות ביעדים ברי השגה. אנו מציעים תפיסה רחבה וכוללת, חדשה ומתקדמת. מדובר במכלול מאמצים שיש לקיימם בהתמדה, באופן משולב ומשלים. שינוי בתחום אחד בלבד, ואפילו יהיה זה שינוי מהותי ודרמטי, לא יוביל לשיפור המיוחל".

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הודה לחברי הוועדה וברך על קבלת הדו"ח ואמר: "לכל עובד קיימת הזכות לבטיחות במסגרת עבודתו. תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית אינם גזירה משמים והם ניתנים למניעה. אין הצדקה לפגיעה ואבדן חיים ולסבל הנגרם מכך. השר הוסיף כי לפציעות בעבודה יש משמעות כלכלית אדירה על המשק בישראל, שהמעסיקים בישראל אינם מודעים לה כלל, ואשר רובה מוטל כנטל על כתפי הציבור, המממן עלויות תאונות העבודה, ולכן אין למעסיקים תמריץ להשקעה בבטיחות. העבודה היסודית והרצינית שעשתה הוועדה תהווה את הבסיס לבניית מדיניות בתחום, בפעם הראשונה, ואני מאמין כי בחודשים הקרובים, נתחיל ביישומה".

מפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, אמרה כי: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מוביל את המאבק לשמירה על בטיחותו ובריאותו של העובד, ופועל לקידום נושאים אלו. אני רואה בדוח בסיס חשוב למנף את הפעילות שלנו ושל גופים וארגונים נוספים הפועלים בתחום ולתת לה דחיפה קדימה, לאגם כוחות ולהתמקד בפעולות אפקטיביות הנותנות תמורה גבוהה. נתבקשנו להכין תוכנית ליישום הדוח ונגישה בחודשים הקרובים, הוסיפה אדוארדס.

מנכ"ל המשרד, עמית לנג: "אנו פועלים בתקופה זו מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה במטרה לשפר את תנאי השכר של המפקחים והחוקרים, בכדי שנוכל לגייס כח אדם איכותי נוסף. בתקופה הקרובה נבחן את המלצות הוועדה, ונכין מתווה ליישום".

יורם אלעזרי, ראש מינהל הבטיחות לשעבר, במשרד הכלכלה, אשר יזם את הקמת הוועדה, אמר: "דוח הועדה הנו בחזקת המצפון והמצפן. מצפון במובן זה שאנו אומרים ביושר מה לא בסדר, מה נכון ומה צריך שיעשה. מצפן במובן זה שהדוח מצביע על הכוונים שבהם צריכים ללכת ועל המקומות שאליהם צריכים להגיע". אלעזרי הוסיף כי הדוח מהווה בסיס למדיניות ממשלתית בתחום הבטיחות, מדיניות שלא היתה עד כה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן