שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן קיבל היום (חמישי) בצהריים את הסדר הטיעון שנערך בין שולה זקן באמצעות פרקליטיה, עופר ברטל, דב גלעד הכהן וצליל וינשטיין, לפרקליטות המדינה. על פי ההסדר תרצה זקן ענש מאסר בפועל בן  11 חודש (בניכוי 8 ימי מעצר) ותשלם קנס בן 25 אלף שקלים שישולם עד ה-1 ביולי בחמישה תשלומים. עוד נפסק על חילוט של 75 אלף שקל עבור תמונה שקיבלה במתנה בשם "בוקר טוב ירושלים",  וחילוט טבעת שקיבלה במתנה מעד המדינה שמואל דכנר, שנתפסה על ידי המשטרה.

בכך תמה סאגת משפט הולילנד בבית  המשפט המחוזי. הזרקורים יעברו אל ערעורי הנאשמים ובהם אהוד אולמרט. "אי חשה בהקלה שזה הסתיים", אמרה זקן בתום יום מלא הפתעות. היא הסבירה כי נוכח הסכם הטיעון אסור לה לדבר ולהגיב מעבר לכך. סנגורה עופר ברטל הגיב במקומה ואמר כי הוא חש סיפוק והקלה: "לא הייתי משוכנע שהשופט יקבל את הסדר הטיעון". התובע תדמור הגיב בחיוך ואמר כי הוא היה משוכנע שהסדר הטיעון יתקבל על ידי בית המשפט.

עדותה של זקן לפני בית המשפט, שניתנה במסגרת  דבריה במהלך הטיעונים לעונש, היוו את גולת הכותרת וסיפקו כותרות רבות שנחשפו כעת לציבור. השופט לא היסס למצות את עדותה בפניו וזקן ענתה ללא היסוס. דבריה עוררו רחש הן בקרב אנשי פרקילטות המדינה והן בקהל, עד שפרקליטה הזדקף ופנה לשופט: "כבודו, הדלתות פתוחות עדיין. יש דברים שכבודו שואל והם נחקרים כעת".

"נכון", הנהן התובע, יהונתן תדמור.

"אני לא חושב שהדברים נחקרים, יש עליהם התיישנות", ענה רוזן והמשיך לחקור את זקן.

זקן פתחה וסיפרה לשופט כי  החלה לעבוד עם אולמרט כבר בגיל 16  וכך "קרוב ל-30 שנים רצופות עבדתי לפרנסתי ולפרנסת משפחתי… כל שלמדתי היה תוך כדי תנועה ובמסגרת העבודה במחיצתו ולטובתו של אהוד אולמרט… אני עומדת היום בפני בית המשפט לאחר שנחשף קלוני בעיני הציבור כולו והמעמד קשה לי מאוד. אינני תולה אשמה באף אחד, אלא רק בי ובי בלבד, שהתבלבלו ערכיי והערכים שעל ברכיהם של הוריי חונכתי מקטנות ועל פיהם אני מחנכת את ילדיי עד היום".

היא המשיכה: "אני מצטערת על כך ככל שאפשר להצטער, והודיתי הודאה אמיתית וכנה עוד בטרם הרשיע אותי כבודו".

רוזן החל לחקור: "במה הודית? אני לא שמעתי שום הודאה", הוא אמר. זקן: "בקבלת כסף מדכנר, קיבלתי כספים שאני מבינה שהם היו שוחד". רוזן: "תתחילי למנות לנו". זקן: "קיבלתי ממנו מתנות, קיבלתי ממנו כספים שיועדו אלי".

"הם מלווים אותי מגיל 16"

זקן סיפרה שדכנר נתן לה מיליון שקל ישן כאשר לאחר נישואיה רכשה דירה ברחוב רבקה בירושלים. בשלב מאוחר יותר, ב-1979, זקן רכשה דירה בה היא ובעלה גרים עד היום. גם כאן "תרם" לה דכנר.

רוזן: "ודכנר נענה לבקשתו של אומרט וכמה נתן לך?"

זקן: "בסביבות 100 אלף דולר".

רוזן: "אולמרט ידע שהוא נותן לך 100 אלף דולר?"

זקן: "הוא ביקש ממנו, הוא ליוה אותי, הוא ורעייתו, ברכישת הדירה הזאת… אני לא הייתי קונה את הדירה הזאת ללא האישור של אהוד ועליזה וכמובן אבי עליו השלום".

רוזן: "למה היית צריכה את האישור של אהוד ועליזה לקנות לעצמך ולמשפחתך בית?"

זקן: "הם מלווים אותי מגיל 16, הם ליוו אותי לחופה… אני לא יודעת משהו אחר, זאת החממה עליה גדלתי ושם למדתי. כמו שאמרתי לאדוני, לא למדתי באוניברסיטה, יש לי עשר שנות לימוד, מה שלמדתי, למדתי תוך כדי תנועה".  היא סיפרה שאת הכסף העביר דכנר בהמחאה בנקאית לטובת מוכרת הדירה.

בהמשך החקירה סיפרה זקן, שדכנר העביר לאולמרט 1.5 מיליון שקלים, במספר מועדים, לכיסוי גירעונות בתקופות של בחירות. רוזן היקשה: "למה הוא היה נותן את זה לך ולא לאורי מסר, שהיה הקופה?". זקן ענתה שאולמרט סמך עליה והיה לו קל לבקש ממנה ל"לעשות פעולות", וכך עשתה: "מסר קיבל את הכספים שאני העברתי אליו אחרי שבפעמים רבות חלק מהכסף נשאר". את הכסף העבירה זקן למסר רק במזומן, כך סיפרה.

הכול עבר דרך זקן

"מה אורי מסר חשב, שאת מעבירה לו חבילות של שטרות של עשרות רבות של אלפים, מה הוא אומר?" שאל רוזן. "אני לא הייתי אמורה להסביר לאורי מסר שום דבר", השיבה זקן, "ברגע שאורי מסר יושב עם אהוד בארבע עיניים ואהוד אומר 'תעבירי לאורי מסר', אני לא שאלתי".

"מאיפה אהוד יודע כמה יש בחבילה?" שאל השופט.

זקן: "הוא היה סופר את זה, מוציא מה שהוא היה צריך והיה נותן לי". היא הוסיפה כי אחרי שאולמרט היה נוטל לעצמו את הסכום שהוא צריך והיא היתה מעבירה את הסך הנותר למסר, הייתה מתעדת ורושמת הכול ביומניה. רוזן הופתע: "הסכומים שהעברת רשומים ביומן שלך? זקן: "בוודאי. אי אפשר להגיש את היומנים מפני שלא העדתי". רוזן: "אבל זה בתיק שלנו"…  וזקן שוב הפתיעה: "לא, לא, לא כל הכספים שדכנר נתן הועברו לאורי מסר… הרבה כספים שקיבלנו כשאני הייתי בחופשת לידה, רוב הכספים, הסכום המשמעותי של הכספים הרבים, לא הועברו לאורי מסר, נשארו אצל אהוד אולמרט… הכל עבר דרכי".

לגבי שיטת העברת הכספים הסבירה זקן, כי הכספים התקבלו במזומן או "בצ'קים שפורטים". רוזן היקשה: "בואי נניח חבילת מזומנים, את סופרת את המזומנים… מעבירה לאהוד? …אהוד סופר את המזומנים?". זקן: "נכון ואז חלק הוא שומר אצלו או שאני מעבירה לאורי מסר". היא ציינה שלעולם אולמרט לא העביר כספים ישירות למסר: "אני הייתי אחראית להעביר ואני הייתי אחראית לקבל". רוזן התעניין וביקש לדעת בשביל מה אולמרט היה צריך כספים. "תני למשל דוגמה שהוא מבקש ממך כסף". זקן ניסתה להתחמק: "לעניינים האישיים שלו". רוזן לא וויתר, "תני דוגמה".

תופר חליפות

בשלב זה התערב פרקליטה, עו"ד ברטל, והזכיר לשופט כי הדלתות פתוחות עדיין וישנם דברים שהם בחקירה". על כך השיב רוזן כי מדובר בדברים שחלה עליהם התיישנות ופנה לזקן ולחץ: "תני לי דוגמה". זקן: "חליפות". רוזן: "הוא היה אומר לך אני רוצה לקנות לעצמי חליפה יפה?". "הוא תופר חליפות", היא השיבה. רוזן היקשה: "איך את יודעת? למה הוא צריך לתת לך הסבר שהוא תופר חליפה?". זקן הסבירה: "אני מזמינה את החייט שהוא לוקח מידות במשרד". בשלב זה היא סיפרה שאת התשלום לחייט שילמה במזומן מתוך החבילה שהעביר דכנר.

כשהשופט ביקש דוגמאות נוספות היא סיפרה על רכישת סיגרים שעולים אלפי דולרים. "איפה קונים סיגרים?" התעניין רוזן. זקן: "בחנויות הדיוטי פרי ובז'נווה". כאשר הסבירה שלא נדרשה להסביר לעו"ד מסר מה מקור הכסף, שאל רוזן: "איתך הוא לא היה מדבר על הכסף?". זקן: "אורי מסר יודע על כספים של טלנסקי, הוא יודע שמאחורי הכספים של טלנסקי עומד טלנסקי". "והכספים של דכנר?" שאל השופט. זקן השיבה כי איננה יודעת כי רוב הכספים שהתקבלו מדכנר "נעצרו אצלנו, משמע אצל אהוד או אצלי בכספת בשביל אהוד. חלק הועבר לאהוד". רוזן: אז מה עשיתם בכספים שהיו אצלך בכספת מדכנר?". "הוא השתמש בהם", ענתה. "זה מאות אלפים", התפלא השופט. זקן הסבירה כי כשיש מערכת בחירות וצריך לשלם לפעילים ולעוד כל מיני אנשים "שאי אפשר לשלם להם בצורה אחרת אלא רק במזומן, אז זה הכסף שמשמש". היא ציינה כי היא היתה זו שמשלמת ולא אולמרט.

רוזן ביקש עוד לדעת על ה-50 אלף שקל שהיא קיבלה מדכנר: "זה כסף שקיבלת מדכנר. זה כסף שהוא נתן לך? הרי היום את מודה שלא היה רומן ולא היתה תחילת רומן". זקן על דכנר: "היו יחסים חמים, יחסים קרובים. אני לא אשתמש במילה רומן, מפני שזה מביא אותי למקום שאני לא הייתי שם… אבל כן, הוא נתן לי כספים, הוא פינק אותי, ומה אמרתי כאן על הדוכן היה אמת". לגבי ה-50 אלף היא סיפרה שדכנר נתן לה כמתנה. לגבי ה-100 אלף שקלים שקיבלה עבור אולמרט סיפרה שדכנר לא רצה לתת בהתחלה. אבל כשנתן, היא "גזרה" לעצמה קופון  בסף 40 אלף ש"ח ואת היתרה, 60 אלף, העבירה לאולמרט.

הוא השתמש בי

זקן הסבירה לשופט, שעד לעדותה בבית המשפט היא היתה נאמנה לאיש אחד, לאהוד אולמרט. "לאורך כל השנים, איפה שזה התאים לו, הוא השתמש בי, ולכן הגעתי אליהם (כאן היא הצביעה לעבר התובעים), ביום שהבנתי שהנאמנות שלי מביאה את כל העניין למקום אחר. אני לא יכולתי יותר. לכן הגעתי אליהם (ושוב הצביעה לעבר התביעה). כשאני הבנתי שעורך הדין שלו (עו"ד רועי בלכר), קורא לי שקרנית בטלוויזיה, כשהוא יודע שאני משקרת (מעל דוכן העדים). נכון, הוא צדק כשהוא קרא לי שקרנית, כי שיקרתי, אבל שיקרתי לבקשה שלו". רוזן הזדקף בכיסאו: "מי זה הוא?", הוא שאל. "רועי בלכר", היא השיבה, "הוא יודע שאני משקרת והוא הולך לטלוויזיה ואומר שאני משקרת. קשה לי המעמד הזה, אבל הגעתי לכאן גם להתנקות. עו"ד רועי בלכר היה במשרדו…".

בשלב זה קפץ התובע תדמור כנשוך נחש. "רגע אדוני", הוא קטע את דבריה ופנה לשופט, "אני מבקש לאפשר לנאשמת לומר את דברה האחרון כפי שהיא רוצה, אבל ככל שהדברים נוגעים לאירועים שהצגתי לאדוני, הנושא שהגברת מתכוונת כרגע לדבר עליו, היוא חלק מהעניין והיא נוגעת לאותה גרסה ביחס ל-60 אלף". זקן התעשתה ואמרה: "אני אגיד רק מה שאני יכולה לומר. עו"ד בלכר הלך בזמנו לעורך דין שלי מיכה פיטמן… לאחר מכן, בתחילת פרשת הולילנד הוא הלך גם לעורך דין שלי, עופר ברטל..". התובע שוב קטע את דבריה: "אני מבקש מהנאשמת בדברה האחרון להתייחס לטיעונים שהיא מבקשת להפנות לבית המשפט. הדברים שהיא מדברת עליהם עכשיו, מי פנה למי ובאיזה הקשר, ביחס לגירסה, הם בדיוק בחקירת המשטרה". זקן: "אני לא אגיד את זה". השופט התריע: "אל תדברי בקשר לעורכי הדין".

זקן המשיכה: "כשעו"ד רועי בלכר פנה אליהם". הפעם קטע אותה השופט: "גברת זקן, אל תדברי על רועי בלכר. תמשיכי בשלך". זקן: "ה-60 אלף ניתנו לאהוד ביד. כל חודש שפרטתי אותם, נתתי לו ביד. אז הוא מבקש שאני אקח את זה על עצמי ומבקש מכל הסובבים אותו שאני אקח את זה על עצמי".

זקן הודתה שאולמרט לא ידע שהיא לקחה לעצמה את ה-40 אלף שקלים מתוך המאה שקיבלה, "אבל הוא כן ידע על מערכת היחסים, כי כשאני אמרתי לו שאני הולכת עם דכנר למסעדה ההודית המגעילה, אני אמרתי לו כי אני לא יכולתי לצאת בלי לבקש את אישורו". היא סיפרה שלראש הממשלה היה תמיד מינוס בבנק ואז הוא היה מבקש ממנה להזמין את דכנר אליו. "מתי זה  היה", שאל השופט, וזקן השיבה כי זה אירע בשנת 2002.

זקן סיפרה עוד, כי באחת הפעמים דכנר קנה לאולמרט סיגרים ועט שהוא לא אהב. "כמה שווה עט כזו", שאל רוזן. "אלפים. בסביבות אלפיים או שלושת אלפים", היא השיבה.  "שקל" שאל השופט, "כן ולפעמים גם בדולר" היא הסבירה. השופט לא הבין: "היו כמה עטים?". "יש לו אוסף", הסבירה זקן.

אין ברירה, צריך לעזור ליוסי

לגבי האח יוסי אולמרט שהסתבך סיפרה זקן שכאשר אולמרט ביקש ממנה לפנות לדכנר לעזרה, היא הציעה לו לדאוג קודם לסגור את החובות של עצמו. "למה את חושבת שהיו לו חובות?" שאל השופט. "מפני שכל הזמן ידעתי שיש חובות ושצריך לדאוג כסף ושלחו אותי לדאוג לכסף. אני הייתי צריכה לדאוג לכסף", השיבה. היא הסבירה כי מסר החזיק בבנק את הכסף שנצבר מכספי טלנסקי ומכספי דכנר. זקן הוסיפה, כי אולמרט אמר לה שאין ברירה וצריך לעזור ליוסי וביקש ממנה להפגיש את יוסי אולמרט עם דכנר. וכך היא עשתה.

סופה של הפגישה היה שדכנר, כך זקן, "אומר לי שהרגע הוא סיים את הפגישה עם יוסי אולמרט ושאני אומר לבוס שלי שהכל בסדר וזה מה שאני עושה". בשלב זה פרקליטה של זקן והתובע ביקשו שוב לחזור למתכונת "דבריה האחרונים" של זקן לפני בית המשפט, אבל רוזן התעקש: "עוד שאלה שמטרידה אותי לאורך כל הדרך. כשאת האזנת לשחות הטלפון, זה היה בטח די שיגרתי שהאזנת, אהוד ידע שאת מאזינה?" זקן הסבירה שכן ורוזן היקשה: "יש שיחות ביטחוניות…". זקן: קודם כל זה לא היה בתקופת ראש הממשלה" וציינה כי מדובר בתקופה שאולמרט היה "שר לחמישה או שישה תיקים בו זמנית ושישה מנכ"לים, עם עבודה מטורפת. אי אפשר היה לשמור על סדר יום אם לא הייתה עקביות כזו. הוא ידע שאנחנו מאזינים".

זקן הדגישה שוב ושוב בפני השופט, כי עשתה הכל "אבל הכל" עבור אולמרט, כולל לשקר לפעיל פוליטי כזה או אחר כדי שזה יתמוך בבוס שלה, וגם – כשאולמרט כעס על מישהו "אני הייתי זו שמוצאת מקום לפגישה".

זקן הדהימה את בית המשפט כשסיפרה על החלטתה לא להעיד או למסור גרסה בפרשת ראשונטורס. "העונש שלי הוא על זה שלא שיתפתי פעולה עם המשטרה ולא עליתי להעיד למרות שהיא (המשטרה) ביקשה, אמרה שהיא תגן עלי… ואני פחדתי כי אהוד אמר לי שאורי קרב, התובע, ירצח אותי". היא אמרה כי היום היא מבינה שמעשיה היו פסולים וכי שמה ותמונתה הם שמות נרדפים לשחיתות, למרות שהציעו לה הצעות שהיו מחלצות אותה ללא ענישה. "לאחר 7 שנים אני מבקשת להתנתק מהמקום בו הייתי", אמרה זקן והדגישה כי שיתוף הפעולה עם המשטרה בא ממקום של כנות ורצון להיטהר מהשקרים.

השופט מקבל את עסקת הטיעון

ניכר כי השופט דוד רוזן לא "קנה" את דבריה של זקן בדבר הכנות וטוהר הנפשי. לדברי השופט, זקן הורשעה בעבירות חמורות, "עשתה לביתה ונטלה שוחד מעד המדינה בסכומים של מאות רבות של אלפי שקלים בנוסף למתנות אישיות בעלות ערך… לולא הסדר הטיעון… הייתה ראויה לעונש מאסר הנמדד בשנים רבות כמו גם קנס גבוה ומשמעותי".

רוזן ציין כי דבריה היום מתיישבים עם המסקנות אליהן הגיע בהכרעת הדין על בסיס ראיות שהוצגו בפניו, בלי לשמוע את דבריה. "ציינתי באולם המשפט ובקול ברור כי (זקן) בחרה לשתוק בבית המשפט בירושלים… מדובר בגרסה שקרית שבלטה למרחוק". הוא הסביר כי הבין שזקן בחרה "לשכב על הגדר" עבור אולמרט והוסיף: "על פי תמצית התמליל (תמלילי הקלטות של זקן) שהונח בפני, יכול ויש בחומר החקירה שהמציאה לחוקרי המשטרה כדי להאיר ולסייע למאשימה להוכיח לבית המשפט המחוזי בירושלים כי נאשם מס' 8 (אולמרט) יצא מלפני בית המשפט המחוזי נוכח הסתרת העובדות". השופט אם כן בחר לאשר את העסקה כדי לא לחבל במאמצי התביעה בפרשות שבערעור.