באחת הסצנות המפורסמות בסרט "השטן לובשת פראדה" (2006) נראית עורכת עיתון האופנה הדימיוני "Runway" (בת דמותה של עורכת "ווג", אנה ווינטור) נאנחת בייאוש במהלך ישיבת מערכת ומפטירה בבוז: "פרחים בקולקציית האביב? כמה מקורי…"

ובכן, ייתכן ששמתם לב שבחודשי האביב האחרונים הכול אכן פרח מסביב ואני לא מתכוונת רק לשקדיות בירושלים. כל בתי האופנה וחלונות הראווה הציגו שלל הדפסי פרחים: גדולים, קטנים, רקומים, מודפסים, פסטורליים וגאומטריים. אך בהבדל משנים קודמות, ניכר שהפעם מצאו מעצבי-העל השראה שתסייע להם להציג את הדפסי הפרחים בדרך חדשה ותציל אותם מהבנאליות המגוחכת של פרחים באביב: כתמי צבע בסגנון הציורים האימפרסיוניסטים.

אימפרסיוניזם
האימפרסיוניזם הוא זרם מודרני באומנות, שהתפתח בצרפת בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. משמעות המילה אימפרסיוניזם היא "התרשמות". אמני הזרם, וביניהם ציירים מפורסמים – קלוד מונה ואוגוסט רנואר, לדוגמה – ציירו את הנוף מסביבם לא כפי שהוא נראה באופן ממשי עם מאפיינים מציאותיים, אלא כפי שהתרשמו ממנו בעיני רוחם – מלא בצבעים וצורות בלתי מוגדרות.

הציירים האימפרסיוניסטים נהגו לצייר בצבעי מים ושמן ולמרוח את הצבעים זה ליד זה בצפיפות כדרך לרגש את הצופה, להעביר לו את ערבוביית הצבעים שהתחוללה בראשם ולגרום לו להסתכל על הטבע בצורה שונה מהרגיל.

הצפייה בתצוגות האופנה, שנערכו בצרפת ובאיטליה לעונת אביב/קיץ 2014, מראה שמיטב המעצבים בעולם בילו את השנה האחרונה בשיטוט במוזיאונים: הדפסי פרחים דמויי ציורי מים ושמן בדוגמאות "מרוחות" לבלבו להם על כל בגד.

השראות בתצוגות האופנה
תצוגת אביב/קיץ 2014 של בית האופנה "דיור", תחת ניצוחו של המעצב הראשי רף סימונס, הוכיחה סופית כי בית האופנה זנח במידת מה את התיאטרליות האקסטרווגנטית שכה אפיינה את המעצב הקודם שלו, ג'ון גליאנו, לטובת קו מינימליסטי ורגוע יותר.

סגנון זה התבטא בעיקר בדגמים של חולצות וז'קטים בצבע שחור בסיסי. עדיין, לא ניתן היה להתעלם מהחצאיות שהודפסו בערבוביה של כתמי צבע, שלא רק עוררה אסוציאציה של צמחיית ג'ונגל פראית, אלא גם התכתבה באופן מושלם עם החממה בתוכה נערכה התצוגה, שקושטה בשלל פרחים וצמחים שנשתלו בצמוד לקירות והשתלשלו מהתקרה.

קרנבל הצבעים שנוצר בתצוגה של דיור נראה כמו הומאז' לנופים מרוביי הצמחייה הפתלתלה וכתמי הצבע, המאפיינים את עבודותיו של הצייר האימפרסיוניסט קלוד מונה.

על-ידי שימוש בדוגמאות המופשטות והצבעים המעורבבים, ביקשו האימפרסיוניסטים לרגש את הקהל הצרפתי של המאה ה-19, רווי המהפכות והשינויים הטכנולוגיים. אם יש מעצב אחד בן זמננו שמתרגש יותר מכולם (לטוב ולרע) מקרנבל של צבעים מנוגדים המתערבבים זה בזה, הוא רוברטו קאוואלי האיטלקי. הדגמים בתצוגה של קו הקז'ואל של המותג האיטלקי "Just Cavalli" לאביב/קיץ 2014 התהדרו בהדפסים שנעו בין פרחים בסגנון ציורי מים לבין הדפסים שדמו ממש למריחות צבע שמן.

לצופה מן הצד נראו מריחות הצבע בדגמי התצוגה כמעט כמו שדה בשיא פריחתו. הן הזכירו את עבודותיו של אימפרסיוניסט נוסף – פייר אוגוסט רנואר, שציורי הנוף שלו נראים בעיני המתבונן כערבוביה של כתמי צבע, ההולכת ומתבהרת רק בהתבוננות מרוחקת. כמו כן, נהג הצייר לצבוע את דמויות האנשים שצייר בצבעים דומים לאלה של הטבע, כדי להעביר את המסר שהאדם והטבע אחד הם. בדומה, גם בתצוגה של קאוואלי ניתן היה ברגעים מסוימים לחשוב שההדפסים על החולצות והסריגים הדקים כמעט זולגים לתוך פניהן של הדוגמניות, וממזגים אותן עם הדפסי הבגד.

טכניקת הפרחים הצפופים דמויי כתמי הצבע ניכרה גם בתצוגה של המותג "בלנסיאגה". בניגוד לקו הצבעוני והפראי כמעה של קאוואלי, "בלנסיאגה" מתאפיינים במראה קוקטי יותר שהתבטא בשילוב של חולצות בטן סקסיות בעלות הדפסים צבעוניים, עם חצאיות עיפרון או מכנסיים מחויטים בצבע לבן. אך כמו קאוואלי, נראה שגם ב"בלנסיאגה" הוקסמו מתמונות האנשים והנופים של רנואר, שכן גם בתצוגה זו הודפסו החולצות בהדפס של פרחים צפופים קרוב לפניהן של הדוגמניות. אם מסתכלים מקרוב על הדפסי החולצות בתצוגה, שנראו כמעט כמו עבודת לייזר, מתקבל מראה המזכיר מאוד בליל של כתמים, ואילו הסתכלות מרוחקת יותר חושפת בבירור את צורות הפרחים – אפקט המאפיין את הציורים האימפרסיוניסטיים.

ב"בלנסיאגה", בדומה למותגי אופנה נוספים כגון "ארמני", התמקדו בעיקר בגווני כחול-ורוד. אולם בניגוד לגווני הוורוד והכחול העמוקים ב"בלנסיאגה", "ארמני" בחרו דווקא בגווני בהירים ורומנטיים יותר של -ורוד אפרפר ("ורוד עתיק") וכחול פסטל.

גווני הפסטל הכחולים בדגמים של "ארמני" היו עוצרי-נשימה, במיוחד לאור העבודה שהם שולבו עם גווני אפור וסגלגל חיוורים, ועוטרו באלמנטים שהבריקו קלות ושיוו לבגד מראה של מים שקטים המבריקים בעלות השחר. המראה הפסטורלי מזמן השוואה בלתי נמנעת לגווני הכחול והאפור ולזרימת הצבע בציורי המים בזריחה של קלוד מונה.

אפילו הבחירה של "ארמני" בהדפס של ורדים בצבע ורדרד פסטל נראית כאילו נלקחה הישר מנבכי מוחו היצירתי של פייר אוגוסט רנואר.

אימפרסיוניזם בנוף הישראלי
עלעול בקטלוגים של קולקציות האביב, שהולכות ללוות אותנו גם בעונת הקיץ המהבילה, נראה שגם הנוף המקומי שלנו עתיד להתהדר במריחות מכחול בסגנון האימפרסיוניסטי.

הבולט בתחום הוא המותג "קרייזי ליין". המותג שמר לרוב על דגמים נקיים, חפים מערבוביית הצבעים המאפיינת את המותגים מחו"ל, ומתאימים יותר לקהל המקומי והבוגר של המותג. עםזאת, מעצבי הקטלוג הצליחו בכל זאת להתכתב עם הטרנד האמנותי הזה, על-ידי עיצוב הרקע לתמונות הקטלוג בדומה לפרחי המים של קלוד מונה. אותו אלמנט מופיע גם באחת השמלות המצולמת בקטלוג. מלבד זאת, ניכר שגם "קרייזי ליין" כמו עמיתיהם הבינלאומיים מוקסמים מהשילוב של כחול פסטלי וורדרד, בדיוק כשם שרנואר הוקסם משתי הילדות שלבשו כחול וורוד אי-שם בשנת 1881.

מי שאינו מתרשם מהילדותיות שמשדרים צבעי הפסטל העדינים של רנואר ומעדיף דווקא כתמי צבע מתפרצים כמו בציוריו של מונה, מוזמן להתרשם מפריטי המותג הצרפתי "Laurèl" שבקולקציית אביב/קיץ 2014 של בית האופנה "Millos" בתל-אביב. הקולקציה המוצגת ב- "Millos" מתאפיינת בשימוש בבדי משי עשירים בשילוב סאטן וג'רזי. הצבעוניות של הפריטים המשלבת הדפסים בהשראה סינית עם סגנון מערבי מזכירה מאוד את ציורי "הגשר הסיני בג'יברני" של קלוד מונה.

ייתכן שריח הפרחים באביב הוא זה שגרם לטובי המעצבים לצאת לשדות ולגנים ולהתייחד עם חזונם של אמני הזרם האימפרסיוניסטי. לכל מי שמתכנן להימלט מחום יולי-אוגוסט הקרב ובא באמצעות נסיעה לפריז, הרי שהטרנד הזה הוא תירוץ נהדר לבקר במוזיאוני העיר וללמוד עוד על יצירותיהם המרהיבות של מונה, רנואר ובני דורם.

* * *