ביה"ד הארצי לעבודה העדיף את ביטחונן התעסוקתי של נשים בהריון על פני הסיכון הכלכלי לחברה שהורשעה בפיטורי עובדת שלא כדין. התחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה, לא סיפקה את בית הדין: כדי להפוך את ההגנה המוענקת בחוק לאפקטיבית, יש להעביר מסר ברור

מאת טובה אבן חן 

השתלשלות הפרשה החלה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שהרשיע חברת

כוח האדם בפיטורי עובדת בהריון ללא היתר, בניגוד לחוק עבודת נשים. החברה נקנסה והתחייבה להימנע מביצוע העבירה למשך שלוש שנים.

החברה הגישה ערעור על החלטת בית הדין האזורי, בעיקר על רקע העובדה, כי הרשעה למשך שלוש שנים עלולה לשלול מהחברה את האפשרות לזכות במכרזים נוספים במשך שנות ההרשעה, זאת בשל תנאי שקיים בתקנון המכרזים.

עמדתו של משרד התמ"ת בערעור הייתה, כי אין להימנע מהרשעת החברה וכי שימוש בסמכות ביטול הרשעה לחברה מעסיקה הוא מעשה חריג. מי שהוכחה אשמתו בהליך פלילי – יש להרשיעו.

החקירה, שנוהלה באמצעות חוקרי האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת במחוז הדרומי, העלתה כי העובדת המדוברת, שהגישה תלונה, אכן פוטרה במהלך הריונה שלא כדין, ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. בהמשך לחקירה ולנוכח ממצאיה, הוגש כתב אישום על ידי המחלקה המשפטית במשרד התמ"ת כנגד החברה ומנהלה, בהתייחס לסיום העסקתה של עובדת שהוצבה על ידם לעבוד כמזכירה. זאת, הן בנוגע לפיטורי עובדת במהלך הריונה  והן בשל צמצום משרתה שלא כדין.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופטת יעל אנגלברג שהם, הרשיעה את חברת כוח האדם בפיטורי עובדת בהריון ללא היתר, בניגוד לחוק עבודת נשים. על החברה הושת קנס בסך 10,000 שקל וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע העבירה בה הורשעה, למשך שלוש שנים, שאם לא כן תחויב בקנס בסך של 12,900 שקל. בהתייחס למנהל החברה, שנמצא אף הוא אשם, הוחלט להימנע מהרשעתו ולהסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור לבית הדין הארצי, שכוון נגד הכרעת הדין המרשיעה ונגד גזר הדין.

עיקר הדיון נסב על אודות השאלה האם, ובאילו נסיבות, אפשר להסתפק בענישה ללא הרשעה, כאשר הנאשם הינו תאגיד.  נציגי משרד התמ"ת טענו כי אין להסתפק, כלפי מעסיק שהורשע בעבירה כאמור, בהתחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה, וכי לא הוכחו נסיבות מקלות המצדיקות הסתפקות בענישה ללא הרשעה.

במסגרת הדיון בבית הדין הארצי לעבודה, טענו נציגות המדינה, כי יש לדחות את הטענות לפגיעה בחברה במסגרת הסכנה באי קבלת מכרזים בעתיד וכתוצאה מכך פגיעה בעובדי החברה, שכן – חוק עסקאות גופים ציבוריים אינו קובע איסור על עסקאות עם גופים אחרים שיש להם הרשעות אלה מספק שיקול דעת בעניין.

במסגרת הוראות התק"מ (נוהל באחריות החשב הכללי באוצר), אמנם קיים תנאי המתייחס להרשעה בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, נכתב שאפשר להתחשב בהתנהלות המציע בדרך כלל בהתייחס לזכויות עובדים וכן ביחס שבין היקף הפעילות בשלה הורשעה החברה לבין היקף פעילותה בכלל. במסגרת ההוראות האלה נעשים האיזונים.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, דוידוב-מוטולה, בהסכמת סגן הנשיאה פליטמן והשופט צור, החליטה לדחות את הערעור ופסקה כי הסמכות לבטל הרשעה מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא, כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי יש להרשיעו בדין. מכאן, שהסמכות להורות על ביטול הרשעה אמורה להיות מופעלת במקרים חריגים בלבד, וכי מקרה זה איננו אחד מהם.

עוד הובהר, כי לא הוכחו הטעמים החריגים המצדיקים את ביטול הרשעתה של החברה והסתפקות בענישה ללא הרשעה, שכן לא הוכח פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לתועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה.

ביה"ד הארצי עמד על כך, שיש לקחת בחשבון את חשיבותו הציבורית הרבה של החוק בכלל, ושל סעיף העוסק בפיטורי עובדת בפרט, שנועד להגן על נשים בהיריון. ביה"ד הארצי ציין כי בענייננו, כי החברה עשתה דין לעצמה תוך סיכול תכלית החוק, והאינטרס הציבורי מחייב את הרשעתה הפלילית. לכך יש להוסיף את שיקול ההרתעה מפני ביצוע עבירות דומות, ואת הפגיעה הממשית שנגרמה לעובדת. כדי להפוך את ההגנה המוענקת בחוק לאפקטיבית, יש להעביר מסר ברור, כי על מעסיק שהורשע בפיטורי עובדת בהיריון ללא היתר, תוטל סנקציה אשר תהפוך את ההתנהגות לבלתי כדאית עבורו.

מסר זה אינו יכול להיות מועבר בהסתפקות בהתחייבות להימנע מעבירה, ללא הרשעה. מצד אחר, לא נראה כי הפגיעה שתיגרם לחברה, כתוצאה מהרשעתה, שונה מהפגיעה הנגרמת לכל תאגיד אחר שהורשע. לנושא ביטול ההרשעה נקבע, כי  לא קיימת הצדקה לכך והרשעת החברה והעונש שהוטל עליה נותרו על כנם.

התובעת הראשית של משרד התמ"ת, עוה"ד גלי לוי: "מברכת על החלטת בית הדין הארצי לעבודה. מדובר בסוגייה מורכבת שנבחנה על ידי בית הדין הארצי וההכרעה, לפיה לא תבוטל ההרשעה, מעבירה מסר חשוב וברור לציבור המעסיקים כי לא ניתן לחמוק מענישה…".

מנהל אגף האכיפה, מר חזי אופיר: "האגף לאכיפת חוקי עבודה קבע סדר עדיפות לאכיפה ובמסגרת זו הוגדרו אוכלוסיית הנשים כאוכלוסייה מועדפת לאכיפה, בשל היותן אוכלוסית עובדים החשופה יותר לפגיעה. האגף פועל בין היתר במבצעים יזומים בענפים בהן מועסקות נשים, כגון: מטפלות בגני ילדים, עוזרות במספרות, מתפרות, משחטות, עובדי שירותים בבתי מלון ובכלל זה חדרניות וכמו כן, אכיפה רחבה בענף הניקיון. קיימת חשיבות ציבורית רבה לשמירה של החוק בכלל ושל סעיף העוסק בפיטורי עובדות אשר נועד להגן על נשים בהיריון בפרט.