Skip to content

"אלף מיתות ולא בושה אחת". בעקבות גזר הדין של אולמרט

ראוי לשאול האם העונש שהושת על אולמרט הינו העונש הראוי והנכון. לעניות דעתי, הטלת עונש מאסר על אולמרט הינה גזירה שאין הציבור צריך לה. מה טעם יש להטיל על הציבור את הצורך במימון מאסרו של אדם מיוחד, שרום מעמדו מחייב תנאי כליאה והסדרי שמירה מיוחדים? לדידי, עונשו של איש ציבור הוא בהכתמת שמו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של אולמרט הוא מכונן מכל בחינה, הן מבחינת היקפו, הן מבחינת העובדה שאחד מהמורשעים בו הוא ראש ממשלה לשעבר, והן מבחינת קולו הברור – לא עוד אמירות על גבי אמירות שמובילות לתהייה באשר למסקנת פסק הדין, אלא אמירה חדה, קולחת וצלולה של פסק הדין שאינו מותיר מקום לספק.

ניכרת המגמה של בית המשפט לבצע ניקוי אורוות אמיתי, שכן פסק הדין – מעבר לדיון המקומי בנאשמים הכרוכים בתיק – מבקש ליצור תהודה המבקשת להניח במקום גבוה יותר את  הצורך בטיהור נורמות ציבוריות שהושחתו. מעבר לכך, הוא מבקש לזרוע אימה בקרב אלו שעדיין לא נתפסו.

פסק דין זה מבקש לסמן את תחילתה של מגמה שמבקשת להוקיע מעשים שיש בהם כדי להדיף ריח של חשד לשחיתות שילטונית. ואכן יש להסכים עם קביעותיו של בית המשפט בכל הקשור לענישה, ולרף ענישה גבוה, למבקשים לזהם ולהעכיר את רשויות השלטון או מי מנציגיה המוסמכים, הן מהצד הנותן והן מהצד המקבל.

לצורך רשימה זו אבקש להתעכב על גזר דינו של אולמרט, אשר הורשע בעבירות שוחד, ועל כך גזר בית המשפט עונש מאסר בפועל של שש שנים, קנס של מיליון שקל וחילוט רכוש בסך של 560,00 שקל.

יש הטוענים שמדובר בעונש ראוי, נכון וצודק בנסיבות העניין. יש אשר יטענו כי אפשר היה להחמיר איתו עוד. יש אשר מבקשים לקבוע את הענישה כאן כתג מחיר התחלתי, לכל נבחר ציבור שיורשע בעבירות של שוחד. ביני לבין עצמי אני תוהה האם אנו יודעים מהו "עונש חמור"? חמור ביחס למי? כמו גם האם ניתן לדעת מהו עונש הרתעתי? והאם למושג עונש הרתעתי יש זכות קיום במוחו של העבריין לפני ביצוע העבירה? יתרה מזו, תהא ענישה כבדה וחמורה ככל אשר תהא, האם יהיה בה כדי להרתיע או לחסום אדם מלבצע עבירה? ספק בעיני האם ענישה יכולה להרתיע, ועד כמה היא אפקטיבית.

אומרט בכניסה לאולם בית המשפט (צילום: ציפי מנשה)
קלונו ימשיך להיות משא על דפי ההיסטוריה. אולמרט בכניסה לאולם בית המשפט (צילום: ציפי מנשה)

אם לנסח זו אחרת, עדיין לא נמצא המתכון לענישה אשר יהיה בו כדי להרתיע את האדם עצמו מלבצע ולשנות את החטא פעם נוספת. לשם הדגמה, גם עונש מוות על עבירת רצח, במדינות שעונש זה הינו אחד מאפשריות הענישה, אין בו כשלעצמו די כדי למנוע את הרצח הבא. מסיבה זו בחברה המערבית גזירת הדין אינה יכולה ואינה אמורה להיות פעולה טכנית המתוחמת במסגרות מבניות קשיחות. ענישה צריכה להשיג את מטרותיה. גם בית המשפט גורס: "לא נראה כי המחוקק ביקש להורות לבית המשפט לשקול בדרך קרה וטכנית עונשו של אדם, באמצעות שילוב ובניית מסגרות המולבשות ומורכבות זו על זו וזו בתוך זו, כרשום עלי חוק".

במצב דברים זה ראוי לשאול האם העונש שהושת על אולמרט הינו העונש הראוי והנכון? לעניות דעתי, הטלת עונש מאסר על אולמרט הינה גזירה שאין הציבור צריך לה. מה טעם יש להטיל על הציבור את הצורך במימון מאסרו של אדם מיוחד, שרום מעמדו מחייב תנאי כליאה והסדרי שמירה מיוחדים? לדידי עונשו של איש ציבור הוא בהכתמת שמו על ידי פסק דין.

השופט ברק בהתייחסו לסוגיית שמו הטוב של האדם הביע עמדה לפיה "…שמו של האדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה למסורת ולייעוד… [בג"ץ 693/91 אפרת נ' משרד הפנים]. ואכן, הפגיעה בשמו הטוב של האדם לעיתים חמורה יותר מאשר הפגיעה בגופו ובחירותו של האדם. לעיתים כבודו של האדם ושמו חשובים לאדם כחיים עצמם, לעיתים הם יקרים לאדם יותר מכל נכס אחר, או כפי שהטביע עגנון את הביטוי "אלף מיתות ולא בושה אחת". בעידן של אינטרנט מפותח וזמינותם של מאגרי מידע לציבור, המאבק הוא על שמו הטוב של האדם. "בבחינת טוב שם משמן טוב".

אמירתו הברורה של בית המשפט על מי שכיהן כראש ממשלה במדינת ישראל, הרטוריקה של פסק הדין, המילים הקשות, הביטויים שהוצמדו לאולמרט – הם בבחינת אות קין שהוטבעה על מצחו אותה ישא עד יום מותו וגם אחרי מותו ימשיך קלונו להיות משא מעל דפי ההיסטוריה. האם יש עונש כבד מזה לאישיות ודמות ציבורית מוכרת?

יתהה התוהה ובצדק מדוע יש להבחין בין אדם פרטי לאיש ציבור? על כך יש להשיב כי אדם פרטי שהורשע בעבירת שוחד או בכל עבירה פלילית אחרת, אחרי שריצה את עונשו, יוכל לפתוח דף חדש בחייו, לעזוב את מקומו, ואולי אם ירצה לשנות את שמו ולהתחיל חיים חדשים. איש בסביבתו לא יידע על עברו. ככל שהזמן יחלוף והוא לא ישוב על חטאיו, יימחק הכתם כליל. זהו יתרונו הגדול של האדם הפרטי על פני אישיות ציבורית. לאיש ציבור אין את הפריוולגיה הזו. לדוגמה, ספק בעיניי אם משהו יוכל להשיב מי היה פרופ' דוד נחמנסון, אבל אין אחד שלא שמע ומכיר את לאה רבין ופרשת הדולרים.

ובאשר לשאלת ההרתעה? גם אם נניח שעל נוטל שוחד היינו משיתים מאסר עולם, האם יש בכך כדי למגר את תופעת השוחד מהעולם? שהרי גם אם נטיל עונש מוות בגין שוחד עדיין השוחד יימצא בעולם. אין לי ספק שבשעת כתיבת שורות אלו מתבצעת עוד עבירת שוחד אחת לפחות. מנגד, יש להטיל על נבחרי ציבור קנסות משמעותיים יותר, גדולים יותר, כבדים יותר. נכון, גם הם לא ירתיעו אנשים מליטול שוחד, אבל יהיה בהם כדי לחסוך את הנטל הכבד שבהקמת אגף מיוחד לגדולי האומה בשירות בתי הסוהר. או אם תרצו ובנוסף, יש להטיל עליהם במקום עונש מאסר עבודות או שירות לטובת הציבור, רק לא מאסר.

מכאן – נכון יהיה אם עונשם של נבחרי הציבור יסתכם בהשחרת שמם, בהטבעת אות קלון על מצחם ובקנס כספי שיעשיר במשהו את הקופה הציבורית.

(ואגב לחובבי הטריוויה, פרופ' דוד נחמנסון היה דודה של לאה רבין, שהיה הממונה על חשבון הבנק בארה"ב בפרשת הדולרים, א.ב.יצחק).

אלישי בן-יצחק הוא  עורך דין, מרצה בפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט הוד השרון.

4 Comments

  1. יפה
    24 במאי 2014 @ 22:27

    התפיסה של הציבור שכלא הוא עונש או נקמה על חטא או עוון היא תפיסה מאוד צרה וחלקית. הגישה הרווחת במדינות המערב היא שהכלא הוא מקום שיקומי שמאפשר "חינוך" והכנה של העבריין לחיים חיוביים בחברה. האם לאולמרט לא דרוש חינוך מחדש כדי להופכו לאזרח טוב יותר? האם עשירים מבחינתך יכולים לקנות את פטור מחינוכם בכלא?

  2. מייק פלג
    22 במאי 2014 @ 1:03

    שום קלון אשר יושת על אולמרט לא יתפוס. לאיש קסם מיוחד הממרק כל קלון או בושה לכן הצעתו של אלישי בן יצחק לא מתאימה במקרה הזה

  3. דותן
    21 במאי 2014 @ 12:52

    אלישי,

    בהמשך לדבריו של ניר, אחדד ואוסיף שבחברה שבה אין משמעות לקלון, ועולם כמנהגו נוהג, הדרך היחידה להרחיק אדם שכזה ממוקדי ההשפעה והכוח היא על ידי כליאתו.

    ראה את ראשי הערים של נצרת ושל רמת-השרון. שניהם הודחו (!) על ידי בית-המשפט, ושניהם נבחרו מחדש על ידי הציבור לכהונה נוספת.

    הכליאה היא הדרך היחידה להגן עלינו מפני אנשים שכמותם.

    דותן

  4. ניר
    19 במאי 2014 @ 18:38

    ואיזו דוגמא זו תהיה לציבור שאנשי צוארון לבן[בכירים מהאליטות] יקבלו קנס וילכו הביתה ואילו פקיד קטן בעיריה שיתפס בגלל שלקח שוחד של כמה עשרות שקלים ילך לכלא כי ההוצאות על אחזקתו בכלא הם לאיקרות אלישי אתה כותב לדידי עונשו של איש ציבור הוא בהכתמת שמו על ידי פסק דין.נו ח"כ אריה דרעי חזר לחיים הציבורים ובאמת הכתם על שמו מענין אותו כקליפת השום הוא מופיע בכל תוכנית טלוזיה ובכל אירוע ציבורי וכולם מתחבקים ומתנשקים איתו ולא רק חבריו מש'ס כנ"ל פרופסור מהשמאל מוכר שאנס בזמנו בחורה ממשיך ללמד ….ראה זמר מפורסם ששמו הוכתם מתקבל בזרעות פתוחת הכלא הוא העונש לכל מי שמגיע לו עונש מה הבעיה בקנס האנשים האלה מלאים בכסף ואתה מדבר על ההרתעה? גם אם נניח שעל נוטל שוחד היינו משיתים מאסר עולם, האם יש בכך כדי למגר את תופעת השוחד מהעולם? שהרי גם אם נטיל עונש מוות בגין שוחד עדיין השוחד יימצא בעולם.אולי גם לא צריך לתת עונש על רוצחים הרי במקרה שנטיל על רוצח מאסר עולם לשיטתך אנשים ימשיכו לרצוח

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן