זה היה ניצחונו הראשון של הרוכב האיטלקי בן ה-27, סטפנו פיראצי (בארדיאני-CSF). רגע של אי-נחת ותדהמה עבר על כולנו כשעל קו הסיום, אחרי השמחה, שחרר את הלחץ בתנועה מגונה.
בהמשך, כשדמעות שמחה בעיניו, הסביר פיראצי שזו היתה תגובה ספונטנית לכל הביקורת שספג בשנים האחרונות: "זו לא היתה תנועה יפה, אני מתנצל, סלחו לי", אמר פיראצי, "אבל אלו היו חמש שנים של כעס, חמש שנים של ביקורת. ככל שהימים חלפו, המוראל שלי הלך וירד. אני פה בג'ירו בדיוק כדי להשיג את הניצחון הזה סוף סוף, זו היתה המטרה. שחררתי את הכל בקו הסיום. חמש שנים של ביקורת הם המון עבור בחור צעיר. הייתי צריך להתמודד עם הרבה דברים. היום הגעתי למטרה שרציתי מאז שהייתי ילד קטן שצפה בג'ירו. אני שמח מאוד. אני נהנה מזה ולא אשכח את הרגע הזה."
פיראצי, שברח מקבוצת הבריחה, תקף פחות מקילומטר לפני קו הסיום ועקף בספרינט את טים וולנס (לוטו-בליסול) וג'יי מקארתי (טינקוף-סקסו), בסיום 204 הקילומטרים של המקטע ה-17 מסארוניקו לויטוריו ונטו. זהו ניצחון שלישי לרוכבי הקבוצה האיטלקית בארדיאני-CSF, אחת מ-4 הקבוצות שהגיעו לג'ירו במסגרת הגרלת "הקלף המשוגע".
הדבוקה, ואיתה שלושת המובילים בדירוג הכללי חצו את קו הסיום 15:36 דקות לאחר פיראצי, אולם הדירוג לא השתנה. נאירו קינטנה (מוביסטאר) ימשיך ללבוש את החולצה הוורודה גם מחר.
לא היה קל לברוח היום מהדבוקה. רק אחרי כ- 80 קילומטרים מהזינוק ובמהירות גבוהה של למעלה מ- 50 קמ"ש הצליחה קבוצה של 26 רוכבים להתנתק מהדבוקה ולדהור קדימה.
אבל מרגע שנוצרה קבוצת הבריחה, היה נדמה שהדבוקה אדישה. אחרי המקטע התובעני של אתמול, רוכבי הדבוקה שמחו מאוד להמשיך בקצב קבוע ואולי אפילו איטי משהו לאחר שהחל לרדת גשם והכביש הפך רטוב וחלק. בעיקר, משום שהפער בין הבורח הטוב ביותר בקבוצה לבין המוביל בדירוג הכללי, קינטנה, היה 48 דקות. כך קרה שהדבוקה איפשרה לבורחים לפתוח פער של כ- 12 דקות ממנה, וכך גם קרה שמנצח המקטע יצא מקרב אותם בורחים.
גם היום היה "קיר טיפוס": ה- Muro di ca’del Poggio הוא טיפוס אכזרי של 1.5 קילומטרים, בשיפוע ממוצע של 12.2%, כשהשיפוע המקסימלי הוא 18%.
לקראת העליה אל פסגת ה- Muro di ca’del Poggio יצא הרוכב הבלגי תומאס דה גנט (OPQS) קדימה מתוך קבוצת הבריחה והוביל את המירוץ. פיראצי (בארדיאני-CSF) יצא אחריו והשיג אותו קרוב לפסגה, שם הצטרפו אליהם האוסטרלי ג'יי מקארת'י (טינקוף-סקסו), בלגי נוסף, טים וולנס (לוטו-בליסול) ואיטלקי נוסף, מתאו מונטאגוטי (Ag2r).
לאחר הפסגה נותרו 19 קילומטרים לסיום המקטע. במהלכם היו התקפות והתקפות-נגד מקבוצת הבריחה, אחת מהן היתה של האיטלקי ניקולא בואם, חברו לקבוצה של פיראצי, שנולד וגדל באזור ונטו והרגיש היום ממש בבית. בואם רצה לנצח את המקטע ולהביא כבוד וגאווה למשפחה ולחברים. רצון לחוד ו"כוח רגליים" לחוד. הוא לא הצליח לגשר ולהגיע מקבוצת הבריחה אל החמישייה שהובילה את המירוץ. אפרופו בית, רוכב איטלקי נוסף, דייגו אוליסי (למפרה-מרידה), זכה לאהבה ולחיזוקים מהצופים הרבים שבאו לעודד את הרוכבים.
חמשת הרוכבים המובילים הגדילו לאט לאט את הפער ביניהם לבין קבוצת הבריחה ובנקודה מסוימת כבר היה ברור שהמנצח ייצא מקרבם.
תוצאות מקטע 17:
(1) סטפנו פיראצי (בארדיאני-CSF) בזמן של 4:38:11 שעות
(2) טים וולנס (לוטו-בליסול) – זמן זהה
(3) ג'יי מקארת'י (טינקוף-סקסו) – זמן זהה
(4) תומאס דה גנט (OPQS) – זמן זהה
(5) מתאו מונטאגוטי (Ag2r) – זמן זהה
מקטע ה-17 היה יותר מחוץ למסלול מאשר על הכביש. רוכבים רבים ומנהלים ספורטיביים רבים לא היו מרוצים (בלשון המעטה) מאירועי המקטע אתמול. כבר בבוקר התקיימו פגישות בין הרוכבים, המנהלים הספורטיביים, המארגנים ונציגי האיגוד הבינלאומי לאופניים בניסיון לפתור את שאלת הירידה מפסגת הסטלביו אתמול. היו טענות שניתנה הודעה ברדיו שבשל מזג האוויר הרוכבים מתבקשים להימנע מהתקפות ולרכב באיטיות ובזהירות; היו טענות שלא ניתנה הודעה כזו; היו טענות בדבר בריחתו של נאירו קינטנה בניגוד להנחיה וכנגד זכייתו בחולצה הוורודה. למעשה, קינטנה היה הנהנה הגדול ביותר מאי הבהירות ואי ההבנה ששררו בקרב הרוכבים במהלך הרכיבה אתמול. הקולגות של קינטנה לא סלחו לו, ובראשם מתחרי הדירוג הכללי, ריגוברטו אוראן (OPQS), ראפאל מייקה (טינקו-סקסו), פאביו ארו (אסטנה) ורוברט קיסרלובסקי (Trek), שהרגישו שרומו על-ידי הרוכב הקולומביאני.
המארגנים אמורים להוציא הודעה רשמית על החלטתם בנוגע למקטע 16.
יין: הרוכבים רכבו היום בתוך אזור גידול ענבי הפרוסקו (גלרה) שבמחוז ונטו. לחיים!
היסטוריה: בחודש אוקטובר 1918 היתה ויטוריו זירת הקרב האחרון במלחמת העולם הראשונה בין איטליה לבין האימפריה האוסטרו-הונגריה. לאחר ניצחונה החשוב של איטליה באותו קרב, הוסיפו בשנת 1923 לשמה של העיר את השם "ונטו" והיא נקראת מאז ויטוריו ונטו. רחובות רבים בערים אחרות ברחבי איטליה נקראים "ויה ויטוריו ונטו" לזכר הניצחון.
דירוג כללי (אין שינוי מאתמול):
(1) נאירו קינטנה (מוביסטאר) – זמן כולל: 73:05:31 שעות
(2) ריגוברטו אוראן (OPQS) -פער של 1:41+ דקות מקינטנה
(3) קאדל אוואנס (BMC) – פער של 3:21+ דקות מקינטנה
(4) פייר רולאן (יורופקאר) – 3:26+ דקות מקינטנה
(5) ראפאל מייקה (טינקוף-סקסו) – פער של 3:28+ דקות מקינטנה
מחר חוזרים הרוכבים אל ההרים במקטע בן 171 קילומטרים מבלונו לסיום על פסגת הריפוג'ן פאנארוטה.
[לחצו על הבאנר לקריאת כל כתבות הג'ירו ד'איטליה 2014]