Skip to content

טום קרוז ממציא את עצמו מחדש

"קצה המחר" הוא סרט מדע בדיוני עשיר ומרשים, אבל לא מאתגר מבחינה אינטלקטואלית. טום קרוז, בתפקיד תובעני במיוחד, מוכיח שעדיין יש לו את זה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=3]

התחביב של טום קרוז ליצור סרטי מדע בדיוני אינו מראה שום סימנים של היחלשות, והוא שוב משתובב בסרט עתידני של הבמאי דאג לימן ("משחק הוגן"), הממזג בין הסרטים "לקום אתמול בבוקר" ו"הנוסע השמיני". זהו בידור הוליוודי גדול, נועז, יקר (כ-200 מיליון דולר) ומתאים בדיוק לקיץ החם. "קצה המחר" מציע שפע של קטעי פעולה כיפיים מול עודף חריג במדע בדיוני, ומוצא עצמו בתחרות קשה בקופות הקולנוע מול סרטים כ"גודזילה" ו"X-מן".

בידור נוסח הוליווד. קרוז. באדיבות גלובוס מקס
בידור נוסח הוליווד. קרוז. באדיבות גלובוס מקס

"קצה המחר" הוא בעצם עיבוד לרומן "All You Need is Kill" – של סופר קומיקס המאנגה היפני, הירושי סאקורזאקה, ומבנה הסרט הוא חיקוי ל"לקום אתמול בבוקר" (הסרט עם ביל מארי משנת 1993). הגדרת העלילה בתקופה עתידנית כשברקע פלישת חייזרים מכינה את הצופים לשפע של בידור וקטעי פעולה. בדיוק כמו בכל הסרטים שבהם נעים במרחב הזמן, תמיד יש רגעים של "רגע, למה הם לא עשו את זה בצורה אחרת", אבל זה שם המשחק בסרט זה. למזלם של הצופים הסרט זז מהר מדי כדי להתעכב על הרהורים פילוסופיים, ומחזיר את הצופים לדאוג לנושאים הרבה יותר מהותיים.

טום קרוז ("אבדון") לא חסר על המסך – בדיוק כמו שהוא אוהב, ויש ממנו הרבה. יש לו גם את הסגנון והנחישות הפיזית כדי להפיק את המירב מתפקיד הגיבור שלו. ראוי לציין, שב"קצה המחר" התפקיד תובעני למדי, כשהדמות שלו נאבקת אין קץ בחייזרים, פיצוצים, יריות ואנדרלמוסיה כמיטב המדע הבדיוני.

יפה וקשוחה. בלאנט וקרוז. באדיבות גלובוס מקס

כמה מילים על העלילה: הסרט מתרחש בעתיד קרוב, כשכדור הארץ תחת מתקפה של חייזרים, ובני האדם משקיעים את כל מרצם כדי להילחם בחזרה. המומחה ליחסי ציבור, סא"ל ביל קייג' (קרוז) מייצר ספין שיווקי כדי לתת לאנשים תקווה, ואף יוצר גיבורה שהציבור יאהב – ריטה ורטסקי (אמלי בלאנט, "לופר"), הלוחמת היפה והקשוחה. קייג' נקרא ללונדון, שם רואים את המסוק שלו נוחת בצורה מרשימה באמצע כיכר טרפלגר, אלא שהוא מזועזע לשמוע כי ייקח חלק בגל פלישה ראשון לחוף מול החייזרים. אבל הדברים לא מתרחשים כצפוי, וקייג' מתחיל לחוות כל יום מחדש, גם אם הוא מת בתהליך.

בדיוק כמו ב"לקום אתמול בבוקר", גרסאות אלו ליום חדש שונות ומגוונות. בחלק מן המקרים הוא מת כמה שניות מתחילת היום; לפעמים הוא בורח מציר הזמן המסורתי ועובר למקום אחר; אבל בסופו של דבר הוא נוכח לדעת שחייו קשורים באופן אפל לאחד החייזרים. הוא מבין שאם הוא רוצה להתקדם, הוא צריך לגייס את ריטה למשימה.

הדילמה הטרייה מולו בכל יום היא זו שנותנת לסרט את האנרגיה, ונחמד לראות כיצד קרוז מגלם דמות של איש יחסי ציבור מפוחד, שהופך לגיבור פעולה מתלהב. אמלי בלאנט, עם נוכחות בולטת כתמיד, מחזיקה בתפקיד הרבה יותר רציני וישיר, ואילו ביל פקסטון ("אהבה גדולה") נהנה בתפקיד סמל הטרטורים של טום קרוז. לונדון של העתיד הקרוב מוצגת באופן מרשים, ובקישור ברור לפלישת בעלות הברית לחופי נורמנדי של מלחמת העולם השנייה, תוך מחווה ישירה לסרט "להציל את טוראי ראיין".

הסרט כמעט ואוזל ברעיונות של קרוז להמציא עצמו מחדש, ועל כן הופך מעט כבד בשליש האחרון (מתוך כמעט שעתיים), אבל ככל שהוא מתקדם לקראת סיומת גדושה בפעילות מתחת למוזיאון הלובר בפריז (מחווה ל"צופן דה וינצ'י"), חוזרת האנרגיה הנחוצה. בסופו של דבר, "קצה המחר" הוא סרט מדע בדיוני מורכב, עשיר, מרשים, אם כי לא מאתגר מבחינה אינטלקטואלית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן