Skip to content

לקשר שהתחיל בהתאהבות יש סיכוי גדול יותר להחזיק מעמד

ההתאהבות היא סוג של "חיסון" לזוגיות, וגם הרבה שנים אחרי שהפרפרים נעלמים, החיסון שומר עליכם. מאת עירית קליינר פז
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ההתאהבות היא סוג של "חיסון" לזוגיות, וגם הרבה שנים אחרי שהפרפרים נעלמים, ואחרי שגידלתם כרס וילדים, החיסון הזה מתחילת הדרך עובד מתחת לפני השטח ושומר עליכם

מאת עירית קליינר פז

בפסיכולוגיה של הזוגיות ניתן לפגוש גישות שונות. יש גישות פסיכואנליטיות המתעמקות בנפש ובלא- מודע של בני הזוג, ויש גישות התנהגותיות, מערכתיות ואחרות, שמדגישות את התקשורת, או את ההתנהגות. על דבר אחד הסכימו רוב הגישות לאורך ההיסטוריה הקצרה של מדעי הזוגיות: מה שחשוב בקשר טוב אלו הדברים "הרציניים".

נשיקה (צילם: עמית מנדלזון)
הנשיקה היא גם דבק לזוגיות (צילם: עמית מנדלזון)

כל מטפל זוגי הראוי לשמו יודע שהתאהבות היא רגש חולף, העוזר "להדביק" את בני הזוג. אחריו באים "החיים האמיתיים", שמבוססים על יחסי חברות ונאמנות, על מחוייבות לתא המשפחתי ולקשר, על תקשורת טובה, כנה ומתחשבת, יציבות ושאר מילים מכובדות כאלה. מושגים חדשים יותר שנכנסו לפסיכולוגיה של הזוגיות מדברים על אמפתיה ועל הכרה הדדית. כלומר, קשר טוב מבוסס על היכולת לשים את עצמי בנעליים של בן/בת זוגי ולהבין את העולם מהעיניים שלו, או שלה.

עד כאן טוב ויפה, אבל בשיטוטיי בספריות הווירטואליות, נתקלתי במחקר מרנין, שיצא לשטח ובדק את מקומה ותפקידה של ההתאהבות וגם השווה את ממצאיו למחקרים ישנים יותר, משנות ה-60. למרבה הפלא, למרות כל החשיבות של החברות היציבות והמחוייבות, הממצאים הם חד-משמעיים: קשר שהתחיל בהתאהבות הוא בעל סיכויים גדולים יותר להחזיק מעמד, גם מבחינת משך הזמן וגם מבחינת האיכות ושביעות הרצון של בני הזוג. למעשה, אפשר לומר, שההתאהבות היא סוג של "חיסון" לזוגיות, וגם הרבה שנים אחרי שהפרפרים נעלמים, ואחרי שגידלתם כרס וילדים, גם כשאתם נרדמים מול "מבט לחדשות" – החיסון הזה שקיבלתם בתחילת הדרך עובד מתחת לפני השטח ושומר עליכם.

כיצד זה ייתכן? הרי זוגות בדרך כלל מודים בכנות, שאחרי כמה שנים, הרגשות משתנים. תחושת האופוריה האופיינית להתאהבות מתפוגגת, ההתפכחות מחליפה את העיוורון הרומנטי שגורם לאנשים לראות את בן הזוג בתור כליל השלמות, התשוקה דורשת קצת "התנעה" ואפשר להסתדר גם כשהיא נוסעת לחו"ל לשבועיים.

כאן היתרון הגדול של האדם – הדימיון, הזיכרון, הם חלק מהווה שלנו

אז איך בכל זאת ההתאהבות בקשר ותיק, התאהבות שלא ניכרת על פני השטח, שומרת עליכם? כאן היתרון הגדול של האדם – הדימיון, הזיכרון, הם חלק מהווה שלנו. הרגשות שנעלמו מההתנהגות היומיומית רשומים עמוק בלבנו, במוחנו, והיכולת "לזכור לה את חסד נעוריה" היא כלי ממשי לשימור הקשר.

האירוע של ההתאהבות, שכולל שינויים כימיים חזקים במערכת העצבים, שינויים בתודעה ובהתנהגות, משאיר את חותמו בצורה שעוזרת להתגבר על רגעים קשים ותקופות של אפרוריות ושעמום. אפילו אם אנחנו לא שוקעים בזכרונות במודע, ולא מדפדפים באלבומי תמונות, חלק מאיתנו נמצא עדיין "שם", זוכר, שומר בהוקרת תודה את הרגעים או החודשים הראשונים שבהם אותם בני המזל צללו יחד לקונכיה שהיתה כור-היתוך והפכה אותם ל"שניים שהם אחד". ההרגשה הזו של "ברית" ראשונית וחוויה משותפת כה עזה  עובדת טוב יותר מכל גיבוש לסיירת.

מבחינה מדעית, החוקרים רואים בתגלית הזו חידוש חשוב, שכן התאהבות נחשבה מבחינה פסיכולוגית וביולוגית בתור אמצעי חשוב לייסוד הקשר. ראו בה מנגנון אבולוציוני חשוב לצורך ביסוס החיבור וה'הדבקה', שמדביק בני זוג בתחילת דרכם, ואחריה היא מוחלפת באהבה מהסוג החברי, המשפחתי. אבל כאמור, המחקרים הישוו זוגות אשר מתחילת הדרך התבססו על חברות ורעות ללא התאהבות, לעומת זוגות שהגיעו לשלב ה"חברות" אחרי פאזה של התאהבות, וההבדל הוא משמעותי.

ובכל זאת, כמובן, אנחנו יודעים שיש זוגות שהתחילו את דרכם בהתאהבות גדולה וסיימו ברבנות, ולהיפך – יש זוגות שהחלו מתוך בחירה רציונלית או קשר חברות ואפילו בשידוך, ובכל זאת מקיימים קשר טוב ויציב. אז כאן ההבדל בין מדע וסטטיסטיקה לבין החיים האמיתיים. המחקר מדבר על מגמה, על סיכויים סטטיסטים, אבל תמיד יכול להיות שאת ואתה שייכים לאותו אחוז שאצלו הדברים פועלים אחרת.

הדבר שכן אפשר וכדאי לקחת ממחקר כזה לחיי היומיום שלנו נוגע לאותן נשים וגברים שמתעקשים, שלא מוותרים על חיפוש אהבה והתאהבות, והסביבה שלהם אומרת להם "תפסיקו להיות בררנים, בחיים האהבה היא לא העיקר", לקוראים האלה כיוונתי את הטור הזה.

אם החלטתם להתעקש על אהבה, וקשה לכם להיכנע ללחץ החברתי ולבחור בקשר נוח והגיוני, לכבוד חג הוולנטיין אני מעניקה לכם במתנה ביסוס מדעי שתשתמשו בו בפעם הבאה שדודה רבקה מנדנדת לכם להפסיק עם השטויות הרומנטיות שלכם.

באיחולי אהבת אמת ו-Happy Valentine,

עירית

1 Comment

  1. משה שי
    14 בפברואר 2012 @ 16:35

    בחיסון יעיל ואפקטיבי, הפרפרים מרצדים לאורך שנים רבות, גם ללא תחזוקה של טיפול קוגניטיבי מאלמנטים
    חיצוניים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן