[rating=4]

בשנים האחרונות נהנינו ממבחר גדול של סרטי אגדות, החל מ"קוטלי המכשפות" על פרשת עמי ותמי, שתי גרסאות שונות של "שלגיה", ואפילו הנפשות מגוונות ל"כיפה אדומה". במקרה של "מליפיסנט", חברת דיסני לקחה את הגרסה המונפשת של "היפה הנרדמת" משנת 1959 והמירה אותה לגרסה עם שחקנים חיים (ברובם), ומנקודת מבט הפוכה: של זו שהציבה את הקללה על הנסיכה הנרדמת (בגרסה המונפשת היא מכשפה, בגרסה הנוכחית היא פיה).

מליפיסנט הצעירה חיה בארץ הפיות, וביום בהיר מתיידדת עם סטפן הצעיר, נער שאפתן מהממלכה האנושית השכנה. כשהם מתבגרים, הדברים נעשים יותר מסובכים. מליפיסנט (אנג'לינה ג'ולי, "ההחלפה") מותקפת על ידי בני האדם, אבל עדיין סומכת על סטפן (שארלטו קופלי, "אליסיום"). עם זאת, סטפן משפיע על רגשותיה וגורם לממלכתו לנצח במערכה.

עבור מליפיסנט זו עילה לנקמה, וכאשר בתו של סטפן נולדת, היא מקללת אותה: כשימלאו לה 16 היא תידקר במחט ותיכנס למצב של שינה אינסופית, ולא תתעורר אלא על ידי "נשיקת אהבת אמת". סטפן, שהפך כבר למלך, שולח את בתו לתוך היער עם שלוש פיות (בראשותה של אימלדה סטאונטון, "ורה דרייק"), שאמורות להגן עליה עד יום הולדתה הגורלי.

יתכן ורוב הקוראים כאן מכירים את האגדה, אולם מכיוון שרואים את הסיפור מנקודת המבט של מליפיסנט, יש מספר מכובד של פיתולים בעלילה. בסיועו של העורב, דיאבל (סם ריילי, "בדרכים"), הפיה יכולה להופכו לאדם או לכל חיה כרצונה. היא שומרת על מערכת יחסים עם הנסיכה, אורורה (אל פאנינג, "סופר 8"), בזמן שהיא גדלה ונעשית נערה יפה וטובת לב.

xx

בסופו של דבר, הסרט "מליפיסנט" הוא האגדה הקולנועית הטובה ביותר מאז הסרט "עכשיו ולתמיד" מ-1998, שתיאר את אגדת סינדרלה. מבחינה חזותית – הסרט מדהים, ולצופים קשה להאמין איך אנג'לינה ג'ולי מעופפת בצורה כה משכנעת. ובנוסף יש לציין את השילוב היפהפה בין בני אדם ליצורים אגדיים מונפשי מחשב.

קופלי, שחקן דרום אפריקני שפרץ לזירה הקולנועית בסרט "מחוז 9", מגלם את סטפן כדמות שנמשכת יותר ויותר לצד האפל שלה. בניגוד ל"יפהפייה הנרדמת" המונפש, המלך סטפן, אביה של הנסיכה הנרדמת, הוא הנבל בסיפור. לגבי פנינג המגלמת את הנסיכה עצמה, היא כל מה שאפשר לבקש מנסיכה בסרט של דיסני, בתוספת של חיוך והומור. היא יכולה להיות טובה וטהורה, אבל היא לא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי, אלא בתיבלון מדויק.

"מליפיסנט" רוכב על כוחות הפלא והביצועים של אנג'לינה ג'ולי, והיא – בשתי מילים, מרהיבת עין. יש שכבר הספידו את הקריירה הקולנועית של ג'ולי, אך מהרגע שהיא מופיעה על המסך – היא מושכת את הצופים בכריזמה מרשימה. הניצוץ שבעיניה, עצמות לחייה – כולם מוסיפים לה יכולת של יצור קסום עם אישיות נעלה, והיכולת שלה להחזיק את הצופים בסרט מנצח את כל האפקטים החזותיים.

"מליפיסנט" נשמע תחילה כמו אחד מאותם סרטים שנעשו על ידי מחלקת השיווק של דיסני: "בואו נראה את אחת מהאגדות המוכרות מצד הנבל". במקום זאת, הסרט הוא הישג של דמיון עם סיפור בפני עצמו, והאופן בו מתואר הסיפור – מצוין.