Skip to content

הסטונס הרימו את פארק הירקון באוויר

המופע ההיסטורי של הרולינג סטונס בפארק הירקון היה הצגת הרוקנ'רול הכי טובה בעיר מאז ומעולם. יובל אראל הצטרף, יחד עם 50 אלף אוהדים באקסטזה, לקונצרט הבלתי נשכח של מיק ג'אגר וחבריו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שעתיים של עונג צרוף. באדיבות ליאור כתר

מול קהל של 50 אלף איש ואשה בחום מעיק של תחילת הקיץ ולאחר מופע חימום של רמי פורטיס, עלו ארבעת הנערים על הבמה והרימו את פארק הירקון באוויר. הייתי בפארק הזה בתשעים ותשעה אחוזים ממופעי הרוק שהתקיימו בו, מתחילת שנות השמונים עם הדייר סטרייטס ועד עתה, ואני יכול לומר בגדול שהקהל קיבל תמורה מלאה לכספו ׁ(הרב) בנוסף לכך שהיה זה אירוע היסטורי חד פעמי.

בשעה שמונה וחמישה רמי פורטיס ולהקתו עולים לבמה, פורטיס פותח בהצהרה – "אני רוצה לומר תודה ללהקה הגדולה הזו, שנתנה לי את הכבוד להופיע כאן. לפניה". 35 דקות תמימות הגיש פורטיס עם חבריו את המיטב מלהיטיו, ורגע לפני סיום מופע החימום הוא פונה לקהל ואומר – "יש כאן איש אחד בן מאה, אבל הוא כמו ילד, רודי ברטא, שהגיע במיוחד לחגוג יום הולדת, זה בשבילך, תודה רבה לרולינג סטונס".

אנרגיה ללא הפסקה. צילום: מוטי קמחי

בשעה תשע ורבע בול זה מתחיל, הצגת הרוקנ'רול הכי טובה בעיר, תצוגת אורות אדומים והלמות תופים ובסים מרעידה את הפארק ביצירת מתח לקראת הדבר האמיתי. הקהל באקסטזה. שאגות. אני מביט על מיק ג'אגר, גבר בן 72, שנראה כמו רוקר בן 27, מזיז את האגן, מקפץ על הבמה מצד לצד,  ויש שם מטראז' לא מבוטל. וואו! מיק מוריד את הז'קט ומפעיל את כל הפארק בכפיים עם השיר יו גוט מי רוקינג, מיק בכפיים, כל הפארק בכפיים, והנה קית ריצרדס יוצא לבמה, איזה כיף להם, איזה כיף לנו, עלה הרבה אבל שווה.

ואז מיק לוקח פסק זמן וקורא בקול בעברית (כפי שנכתב לו בטלפרומטור המונח לרגליו) – "ערב טוב תל אביב, חג שבועות שמח יזראל!". רולינג יוצאים לשיר הבא – איטס אונלי רוקנ'רול אנד אי לייק איט". האמת, מי טו, גם כל הקהל הענקי הזה, כפיים באוויר, רוקדים, סמארטפונים נשלפים וים תכלכל מכסה את הראשים. מיק חוזר לשוחח עם הנתינים – "תנק'יו, אנחנו האבנים המתגלגלות בייבי", הוא רץ לרוחב הבמה, מוחא כף לקהל בשני הקצוות. ואז הוא מפיל אותנו לקרשים: ביצוע מעולה לבלדה אנגי! וכל הפארק מצטרף לשירה בציבור.

במעבר חד לאלבום האחרון – עם השיר דום אנד גלום, ג'אגר עם גיטרת ליווי חשמלית, עובר לשיר הבא, זה שנבחר על ידי הקהל באינטרנט בהליך הצבעה שהתקיים בעמוד הפייסבוק של ההרכב. והזוכה הוא – גט אאוט אוף מייק לאוד, ומיד אחריו פיינט איט בלק.

גבר בן 72 שנראה כמו רוקר בן 27. ג'אגר. צילום: מוטי קמחי

תשמעו הכל סבבה, מופע מצויין, עשיר בצבע, תנועה וצלילים, הי, אני רוקד, ידיים למעלה, מוחא כפיים, קיבלתי יד חופשית היום, לא צריך לצלם, רק לעשות כיף. מיק ג'אגר תופס לו הזדמנות להתלוצץ עם הנגנים, זורק לרוני ווד הגיטריסט – יופי הנעליים שקנית בשוק, ומיד עובר לחגוג יומולדת לצ'רלי. כולם שרים היום יומולדת שמח לצ'רלי המתופף.

מיק מפנה את החזית לקית ריצ'ארדס, שדופק סט קצת תלוש לטעמי עם בלוז ואמריקנה לצלילי גיטרה מתייפחת, פותח ב-יו גוט דה סילבא וממשיך עם קנט בי סין. התחושה שלי שקצת זזנו על הגלובוס מאנגליה הפוריטנית לאמריקה השחורה, אבל מי זה מצטרף כעת על הבמה? זה מייק טיילור, מלך הבלוז, הוא החל את הקריירה עם הבלוז ברייקרס בשנות השישים ועבר לפרונט של הרולינג סטונס בשנות השבעים עד מחציתן. הוא מצטרף למיק ג'אגר ששולף מפוחית והם נותנים ביצוע מצויין למידנייט רמבלר, אדיר, פשוט אדיר, בלוז כולל דואטים ומלחמות גיטריסטים, ממשיך בסגנון הגוספל. פרייז דה לורד או יה. עשר דקות של בלוז וגיטרות.

טילור הולך וג'אגר ממשיך בליין אפ המוכר – מיס יו! שולח את קית ריצ'ארדס ואת רון ווד לקט ווק הארוך היישר ללב הקהל. ממשיכים עם גימי שלטר כאשר הזמרת שלהם עולה בטונים וגונבת את ההצגה.

הקהל רצה עוד. צילום: מוטי קמחי

אבל מיק ג'אגר לא מוותר על הקטע של האיש במרכז הבמה, עוד שניה הוא הופך את הפארק כאשר ג'ק המקפץ יוצא לדרך. תצוגת תכלית מצויינת,  כאשר הבמה והנגנים הופכים לשאול תחתיות, הגיהנום זה כאן בפארק, תפאורה ותאורה אדומות כדם, ענני עשן מתרוממים אל על בעוד ג'אגר עטוי במעיל שעיר מגיש לקהל את הסימפטיה לשטן. גדול, פשוט גדול.

בראון שוגר, כינוי החיבה להרואין, הקוק הפרסי בשפתינו, מהווה את החתימה של הערב, וואו, שעתיים תמימות שלא נחתי, ידיים באוויר, ריקודים, הגרון שלי כבר צרוד מהשירה. אבל שום דבר לא נגמר, מקהלת בנות בפינת הבמה פותחת את ההדרן עם ביצוע תזמורתי לשיק יו קנט אולוויס גט וואט יו וונט, ואז מגיעה הפינאלה, במקצב פרוע ובריתם סשן שלא רוצה להיפסק, עוד ועוד ועוד, אין לנו סטיספקשיין, אין, אין, אין, רוצים עוד! אבל זהו, המופע תם, טפטוף קליל לצד משבי רוח חמה, גם השמים התרגשו מהמופע ההיסטורי. איטס אונלי רוקנ'רול ואני אוהב זאת.

1 Comment

  1. דורי
    8 ביוני 2014 @ 20:05

    יובל אראל תזכור דבר אחד הדייר סטרייטס הביאו הכי הרבה קהל.בסביבות 70,000 צופים ומדובר בשנת 1985 כשאוכלוסיית מדינת ישראל הייתה הרבה יותר קטנה !!! (בשנת 1985 מנתה אוכלוסיית ישראל כ 4.2 מיליון ואילו בשנת 2014 כמעט כפול 8.2 מיליון) מה גם שהם הופיעו בארץ לפני ש"אחים לנשק" הפך לכזאת הצלחה גדולה בעולם.זה היה מופע היסטורי אמיתי שחנך את מופעי פארק הירקון וזאת הייתה הפעם הראשונה שלהקה בסדר גודל כזה ובשיאה מופיעה בארצנו הקטנטונת.זאת ועוד בניגוד ל"אבנים המתגלגלות" תאבי הבצע ה"דייר סטרייטס" חילקו את הופעותיהם לשלוש הופעות.שניים בפארק הירקון שבהם נכחו כ 30,000 צופים ואחת בבריכת הסולטן בירושלים שבה נוכחו כ 10,000 אלפים.הם עשו זאת מכיוון שמארק נופלר תמיד העדיף להופיע במקומות פחות המוניים ושבהם הקשר עם הקהל גדול יותר וזאת למרות שזה חייב אותם להופיע שלוש פעמים ולא פעם אחת כמו הסטונס. דרך אגב מה בדיוק אהבת יותר את ההצגה המעושה של ג'אגר עם העברית או את הזיופים של ריצ'ארדס.הדבר ההיסטורי היחיד בהופעה הזאת הוא שזאת ההופעה הראשונה שבה ניתן היה לראות בצורה ברורה מאי פעם את ההבדלים בין ישראל של פעם לישראל של היום עם הפערים החברתיים בין אנשים ששילמו כ 3000 שקלים בלי להניד עפעף לכאלה שרצו כל כך להיות בהופעה ולא יכלו לשלם אפילו 700 שקלים וגם זה כדי לראות את ההופעה על מסכים מעשרות מטרים .רק בגלל הדבר העקרוני הזה סירבתי ללכת להופעה הזאת.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן