Skip to content

מדוע עלול ולנטיינ'ס דיי להרוס מערכות יחסים?

הכי חשוב לשימור היחסים לדעת להביע את אכזבתנו באופן שאינו מאיים על הזולת. מאת גרשון גירון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אם אנחנו מצפים מבן זוגנו להיות רומנטי וזה לא קורה, אנחנו מתלוננים, וההגנות מתעוררות לחיים. הכי חשוב לשימור היחסים לדעת להביע את אכזבתנו באופן שאינו מאיים על הזולת 

מאת גרשון גירון      

 פרגמנט מאוחר / ריימונד קרבר

 והאם זכית למה
שרצית מחיים אלה, למרות הכול?
אכן.
ומה הוא זה שרצית?
לכנות עצמי אהוב, להרגיש את עצמי
אהוב על פני האדמה 

ד"ר ביל בלוק, פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול זוגי ומחבר הספר "מאושרים יחדיו", מאתר עבורנו את הסיבות האפשריות לכך ומציע פתרונות הולמים במאמר שכתב לקראת החג. להלן עיקרי הדברים:

זוג אוהב
הציפיות מתחילות הרבה לפני הנשיקה הראשונה ( © Fred Goldstein | Dreamstime.com)

ארוחות לאור נרות ויין משובח, יהלומים, ורדים או שוקולד מיובא. אם לא תכננת או קנית משהו מהרשימה, סביר מאוד שתבלה לילה מחריד (וגם מזלך לא יתמזל) ב-14 בפברואר, וגם בט"ו באב שיבוא עלינו לטובה בחום יולי אוגוסט. מדוע? מפני שציפיות בלתי מציאותיות אינן נחלת נשים בלבד, גם גברים לוקים בהן. כולנו נלכדים במלכודת חג האהבה. ויותר מכך – הבעיה עם הפנטזיה הרומנטית היא שהיא מתחילה הרבה לפני שאנחנו רוכשים את מתנת חג האהבה ואפילו לפני הנשיקה הראשונה שלנו. אנחנו שומעים אגדות "חיים בעושר ואושר" מאז ימינו בגן הילדים וגדלים על תזונת פרסומות המבטיחות לנו יהלומים לנצח.

מסחורם של "חגי האהבה" הצמיח ציפיות גדולות, ובה במידה אכזבות גדולות אם הענקת המתנה אינה מגשימה את הפנטזיה הרומנטית שפיתחנו. ציפיות אלה התפתחו עם הזמן, ובעזרת תכשיטנים ויצרני רכב, כלאו את געגועינו לאהבה בבועת כרטיסי אשראי.

>>> אולי ננסה הפעם לחגוג אהבה בלי לבזבז כסף? 

זאת הבעיה עם חגי האהבה למיניהם. לא שמתנה היא דבר רע, או שלא כדאי לנו לתת מתנות, אלא שאם אנחנו מקשרים בין גודל המתנה ועלותה ובין איכות אהבתנו, אנחנו מפתחים ציפייה העלולה לפעור תהום רגשית עמוקה במערכת יחסים בריאה בכול המובנים האחרים.

טד יוסטון, פרופסור באוניברסיטת טקסס, התחיל בשנת 1979 פרויקט שבמסגרתו עקב אחרי 168 זוגות נשואים במשך 14 שנה, כדי לזהות את הגורמים האחראים לחיי נישואין ארוכים ומוצלחים. הוא מצא שזוגות שנכנסו למערכת יחסים בציפיות גבוהות היו פגיעים יותר לעימותים ולאכזבות.

"מה עניין חברוּת לרומנטיקה?"

יוסטון גילה שלמרות השינוי החל מתקופת החיזור לחיי הנישואין, שעיקרו חדירת השגרה למערכת היחסים, לא זה מה שיהרוס בסופו של דבר את יחסינו. הוא מסכם שהמנבא העיקרי לזוגיות טובה הוא, שומו שמיים, החברות. נראה שזוגות שהצליחו להחזיק בציפיות מציאותיות והתרכזו יותר בהדדיות יחסיהם התבררו כמנצחים בטווח הארוך.

זוג אוהבים
העיקר הוא החברות הטובה (צילום: © Edward Bartel | Dreamstime.com)

כאשר אנחנו חושבים על חברות עם אהבת חיינו, מה שצץ מיד במחשבתנו הוא: "מה עניין חברות לרומנטיקה? אהבה ארוכת טווח אינה ניזונה על רומנטיקה לבדה אלא על קיום הבטחות יומיומי, על הופעה בזמן המובטח, על תמיכה כאשר זקוקים לנו, על נטילת אחריות לחלקנו במריבה, ובראש וראשונה – על היותנו אדם הראוי לאהבה.

אז אנחנו שואלים את עצמנו, לדברי ביל בלוק, איך למען השם נוכל להיות חברים בלב ונפש בלי לאבד את הרומנטיקה?

הגורם העיקרי להרס מערכות יחסים הוא אי היכולת ליישב עימותים

לא קל במיוחד. לשם כך עלינו לברר מה בונה רומנטיקה ומה מפרק אותה. הגורם העיקרי להרס מערכות יחסים הוא אי היכולת ליישב עימותים. כאן זה נהיה מבלבל. כאשר מתעורר עימות, מה אנחנו נוהגים לעשות? על פי רוב אנחנו מתגוננים. ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה. מובן שאם אנחנו מצפים מבן זוגנו להיות רומנטי והדבר אינו קורה, אנחנו מוצאים את עצמנו מתלוננים, וההגנות מתעוררות לחיים כמו זיקוקים של יום העצמאות. הכי חשוב להביע את אכזבתנו באופן שאינו מאיים על הזולת. עימות הוא דבר נורמלי, אבל יכולתנו ליישב קשיים בלי להרחיק מאיתנו את בן/בת הזוג היא המפתח לרומנטיקה ארוכת טווח. הנה כמה מההגנות שבלוק ממליץ להימנע מהן:

  • הכללה: "כולם עושים את זה".
  • הסטת אשמה: "את/ה עושה אותו דבר, רק גרוע יותר".
  • פולניות: "אני כל כך טוב/ה אליך, ואת/ה מתייחס אלי כל כך רע".
  • שטיפת מוח: "סתם התלוצצתי; את/ה לא מסוגל/ת להבין בדיחה?"
  • נטילת זכות: "את/ה עצבנת אותי; מגיע לך".
  • הכחשה: "אני לא כועס/ת".
  • את/ה התחלת: "רק מפני שהיה לך יום מחורבן בעבודה, אל תוציא/י את זה עלי".
  • רגשי אשמה: "אני קורע/ת את התחת כדי שיהיה לך בכול ואת/ה לא מסוגל/ת אפילו להכין לי כוס תה".
  • השפלה, האשמה: "את/ה זבל של בנאדם; אף פעם לא עושה כלום".
  • התבצרות בעמדה: "זה מי שאני, יש לך ברירה".
  • השלכה, הטלה: "את/ה חושב/ת שאני טיפש/ה".
  • הפחתת ערך: "באמת שיכולת לרדת קצת במשקל".

לדברי בלוק, מי שיכול להימנע מההגנות הרעילות האלה עשה כבר את רוב הדרך אל המטרה. עם השנים התברר לו גם שהסיבה הנפוצה ביותר לניכור בן הזוג שלנו היא פשוט אי הקשבה במובנה הישן והלא טוב. אם היא אומרת לך שחג האהבה חשוב לה מאוד ושרק פרחים נחוצים להבהיר לה שהיא אהובה, ואתה לא מסוגל להטריח את עצמך לקנות לה עציץ קטן – אז באמת לא הקשבת.

הזדמנות מצוינת להודות לבן/בת הזוג

הדבר החשוב הבא שכדאי לדעת לקראת חג האהבה הוא להפגין הערכה. חג האהבה הוא הזדמנות מצוינת להודות לבן או בת זוגנו על כל הטובות שהשפיעו עלינו במהלך השנה שאותן אנחנו מעריכים מאוד. הבאת מצרכים מהסופר, בישול ארוחות טובות, חברות טובה, ואפילו שותפות נאמנה בעסקים, כל אלה הן תכונות שכדאי להכיר ולהוקיר במי שחי איתנו. וכתיבת הדברים על כרטיס ברכה היא לא עניין יקר במיוחד.

אז איך נוכל לזהות את ההבדל בין ציפיות מציאותיות ובין מה שהתרגלנו להאמין שהיא הרומנטיקה המגיעה לנו? קודם כל חשוב שנבין מה נחוץ להצלחת מערכת יחסים. מילים יפות הן רק חלק מהמשוואה. אהבה המתקיימת לאורך זמן היא משהו שאנחנו בוראים, תופרים מיריעת בד אחת, לא מטלאים. אנחנו מעצבים אותה ממה שאנחנו מוצאים בעצמנו ובהדדיות שבינינו. אם נוכל להיות רגישים זה לזה, להרגיש בטוחים זה בחברת זה, להגיע לפשרות בעת הצורך ולהיות אכפתיים זה לזה, אז נגיע אל מחוז חפצנו.

נשים לא מתרגשות מלבבות ומפרחים כמו שמרגש אותן בן זוג שאפשר לבטוח בו.
חוש הומור מפותח וגישה חיובית גוברים לרוב על אידיאלים רומנטיים

המגע ההדדי, היד המסייעת, שיקול הדעת, ההגינות, הפתיחות והקשר הרגשי, כל אלה מרכיבים את הרומנטיקה האמיתית. נשים שבלוק שוחח איתן על אהבה לא התרגשו מלבבות ומפרחים כמו שריגש אותן בן זוג שאפשר לבטוח בו. חוש הומור מפותח וגישה חיובית גוברים לרוב על אידיאלים רומנטיים.

בסיכומו של דבר, הצלחת מערכת היחסים אינה תלויה ברווחים החומריים ממנה, אלא באופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה. יכולתנו לגלות טוב לב, להזדהות, להיות רחומים ועדינים היא שתקבע את עוצמת יחסינו ואת המשכיותם. הצלחת מערכת יחסים קשורה קשר בל יינתק לידיעת מה שאנחנו באמת זקוקים לו זה מזה ובהשלמה עם ציפיות הפנטזיה שלנו.

יסודות אלה של אהבה ויחסים חיוניים לאינטימיות מתמשכת, והבנת היסודות היא רכיב גורלי לעבודת צוות מוצלחת.

זאת ועוד: טד יוסטון מצא שגברים שהפגינו תכונות "נשיות" נהנו מסיכויי הצלחה טובים יותר בחיי הנישואין. נראה שאופני התנהגות חיוביים, כגון דאגה, עדינות ואכפתיות, אכן עושים את שלהם.

"זה לא התפקיד שלך לעשות אותי מאושר, זה התפקיד שלי"

אוהבים
להפוך כל יום ליום חג (צילום: © Frenk And Danielle Kaufmann | Dreamstime.com)

ביל בלוק מספר שבראשית שנות נישואיו העניקה לו אשתו מתנה יקרה מאוד לחג האהבה. כאשר מחה על ההגזמה היא אמרה לו: "אבל רציתי לעשות אותך מאושר". תשובתו הדהימה אותה והקלה עליה בה בעת –  "זה לא התפקיד שלך לעשות אותי מאושר, זה התפקיד שלי". התחושה שאושרו של בן הזוג תלוי בנו היא משא כבד מנשוא, וחגי אהבה רבים מבוססים בדיוק על כך. חג האהבה הוא חגיגה, לא מחויבות. מי שיכול להפנים זאת ולהפוך כל יום ליום חג, באמצעות היותו מי שהוא גאה בו, עושה דבר יום ביומו את מלאכת חג האהבה המבטיחה אהבת נצח.

אהבה מתמשכת אינה תלויה רק בהענקת מתנות ובפוצי מוצי של אוהבים. אהבה היא תוצר לוואי של פרטי היומיום הקטנים. להיות שם כאשר אנחנו נחוצים, הפגנת הערכה והגשת עזרה הן שמנצחות לרוב בסופו של יום. ובאשר לציפיות גדולות. לשם כך פרח נעוץ בשיניך, שיר בלבך וארוחת בוקר למיטה הם התחלה לא רעה.

2 Comments

  1. רפי פרץ
    13 בפברואר 2012 @ 14:15

    זה תמצית היחסים יפה מאוד

    נשים לא מתרגשות מלבבות ומפרחים כמו שמרגש אותן בן זוג שאפשר לבטוח בו.
    חוש הומור מפותח וגישה חיובית גוברים לרוב על אידיאלים רומנטיים

    • שרית פרקול
      13 בפברואר 2012 @ 14:29

      היי רפי 🙂

      אני מצטרפת בלב שלם למסקנה הזאת.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן