Skip to content

והארץ רעשה

השבוי הראשון בהיסטוריה של העם העברי נמצא בספר בראשית שם אנו קוראים על לוט שנופל בשבי במלחמה בין ארבעת המלכים לחמשת המלכים. כאשר מקבל אברהם את הבשורה, הוא אוסף את נעריו ויוצא לחלץ אותו משביו. אברהם אבינו אינו חושש ויוצא למבצע עם מטרה אחת ברורה - לשחרר את אותו לוט שהעדיף להשתכן בסדום
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

השבוע נזכרתי בערב גשום לפני כמעט חמש שנים, באחד מלילות חורף תש"ע, בשיחה שהייתה לי עם תהילה, בתי הבכורה, אז ילדה בכיתה ב'. נושא השיחה היה גלעד שליט. תהילה תהתה למה צריכים לחטוף חייל, איך זה שלא מוצאים אותו ואיך זה שהחיילים לא מצליחים לאתר אותו? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשחרר אותו? האם קר לו ומה מצבו? ובכלל למה בכלל זה אכפת לנו? ועוד שאלות ושאלות מעין אלו.

הסברתי לה, שגלעד שליט נפל בשבי רק בגלל שהוא חייל יהודי בצבא ישראל, ושמדינת ישראל וחיילי צה"ל עושים כל שביכולתם להשיב את גלעד הביתה. ואנחנו צריכים להתפלל על שני דברים: שגלעד שליט יחזיק מעמד בשבי ושמדינת ישראל תדע להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי להציל אותו.

הזכרתי לה שהשבוי הראשון בהיסטוריה של העם העברי נמצא בספר בראשית. שם אנו קוראים על לוט שנופל בשבי במלחמה בין ארבעת המלכים לחמשת המלכים. כאשר מקבל אברהם את הבשורה על נפילת לוט, אחיינו, בשבי, אוסף אברהם את נעריו ויוצא לחלץ אותו ולשחרר אותו משוביו. אברהם אבינו אינו חושש ויוצא למבצע עם מטרה אחת ברורה – לשחרר את לוט, אותו לוט שהעדיף להשתכן בסדום ולא להמשיך את מסעותיו עם אברהם. אברהם אינו מבקש ליטול כל שכר עבור המלחמה שהוא מנהל כדי לשחרר את לוט, וגם כאשר מציעים לו שכר, אברהם נשבע שלא ייטול כשכר "מחוט ועד שרוך נעל". במעשה זה ביקש אברהם ללמד אותנו מהו חסד, כיצד עלינו לסייע גם במקום שלא נוח לנו כל כך.

ההיפרדות של לוט מאברהם - תחריט מהמאה ה-17 (מקור: ויקימדיה)
ההיפרדות של לוט מאברהם - תחריט מהמאה ה-17 (מקור: ויקימדיה)

בהתגלות הראשונה של ה' למשה, האל נגלה אליו באמצעות סנה בוער, עליו מעיד הכתוב שהסנה אינו "אוכל", אינו נשרף. וזאת בניגוד לטבעו של סנה, שיח קוצני יבש שנדלק בקלות. חז"ל מסבירים את הסנה כמשל, משל לעם ישראל. באמצעותו מבקש האל למסור למשה מסר לפיו עם ישראל הוא עם ייחודי, יחודיותו בכך שלמרות שהסנה מושך אש ואף האש נקלטת בו בקלות, האש אינה יכולה לכלותו. כך גם עם ישראל במצרים של אותם ימים. אבל לא רק מצרים, אלא בכל דור ודור מנסים לכלותינו, בכל דור ודור אומה אחרת מנסה להשמיד אותנו, אך לעולם אבל לעולם הם לא יצליחו בכך. המקסימום שיוכלו אומות העולם להשיג זה ליצור מאזן לא נוח של התמודדות עם האש החמה והחורכת, אך כמה שתהיה חזקה עוצמת האש והחום, הסנה לא ישרף וישרוד כצור איתן.

בספר מיכה (פרק ה', ו') מבטיח האל לעם ישראל הבטחה, שזו לשונה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם".

בנבואה זו מדמה האל את שארית יעקב לטל ולעשב. על כך תוהים מדוע להשוות את עם ישראל לדברים אלו, מדוע לטל ולא למטר למשל? ולמה עשב ולא שיח אחר? ובכלל, יותר מאשר יש כאן לפאר את עם ישראל יש בכך להעליב שזו ההשוואה, לטל ולעשב.

על כך יש שמשיבים, שמדובר בברכה מיוחדת המבקשת להדגיש את נצחיותו של עם ישראל בהשוואה לעמים אחרים. הכיצד? טל יורד כל השנה בימות החמה ובימות הצינה, עשב צומח גם אם לא מבקשים, גם אם עוקרים אותו צומח אחר במקומו. שני דברים אלו מבטאים סוג של התמדה, סוג של כורח מציאות המהווה חלק בלתי נפרד מהטבע, טל ועשב. וכאן הנמשל הגדול שנצחיותו של עם ישראל אינה תלויה באיש, אינה פונקציה של פעולה מסוימת ואינה מושתת על אומות העולם. האומה הישראלית הינה חלק בלתי נפרד מהעולם הזה. גם אם לא נתפלל אליו ונעתור עבורו, יהיה קיים כמו טל, ובדיוק כמו עשב שימשיך לצמוח וגם אם ינסו להתמודד עם התופעה של עשבים ולמגרה כליל, לא יוכלו.

כשקוראים את ספר שופטים, אי אפשר להתחמק מהתחושה שימינו הינם בבחינת סוג של בבואה היסטורית, וכמאמר הקלישאה, ההיסטוריה חוזרת. ספר שופטים מציין תקופה שמקוטלגת "בימים ההם אין מלך בישראל". עם ישראל יושב בארצו לאחר כיבוש הארץ, ההיאחזות עדיין אינה מוחלטת, טרם מוסדו מנגנוני משטר פורמאליים של מלוכה, ועדיין לא החל התכנון של בית המקדש. אחד המאפיינים של תקופה זו הוא המעגליות של תקופות סבל וצער לצד שנות שקט, או בלשון הכתוב "ותשקוט הארץ".

גם אנו בדורנו מצויים בשלב של תפיסה של הארץ, כינונה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל, עדיין היאחזותנו אינה מלאה, ובציפייה לגאולה שלמה שתתחיל עם בואה של הגאולה העתידית. גם אנו זוכים לשנות צער, מצוקה, חשש, פחד לצד שנות שקט קצרות, כמה שנים של הפוגה. נכון, זכינו לכמה שנות שקט קצרות מאז שחרורו של גלעד שליט. חיינו עם שקט יחסי ועם התעסקויות פנימיות בנושאי כלכלה, חברה והסדרי שלום. כמעט חמש שנים אחרי נמצאת מדינת ישראל באותה הנקודה. אלא שהפעם חסרים בעם ישראל שלושה נערים, שכול פשעם הוא היותם ישראלים, יהודים.

ממקומנו נתפלל שהאל ישמור ויגן עליהם, ייתן להם את הכוחות הנדרשים כדי לשרוד תקופה זו, שיגאל אותם ה' במהרה, שיצאו מאפילה לאורה, מיגון לשמחה, ושיהיו אלו ייסוריו האחרונים של עם ישראל לפני בואו של משיח צדקנו. 

אלישי בן-יצחק הוא  עורך דין, מרצה בפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט הוד השרון.

[related-posts title="מאמרים קודמים של אלישי בן-יצחק"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן