מידברן – חגיגה של ביטוי עצמי במדבר

מידברן – 5 ימים באמצע מישור מאובק ליד שדה בוקר הפכו לאירוע של ביטוי עצמי מגוון. עיר זמנית הוקמה על ידי תושביה, אשר יצרו שלל מיצגים ואירועים ונתינה לתושבים האחרים, כאשר בסוף האירוע הכול פורק והמדבר חזר לקדמותו.

מידברן – חגיגה של ביטוי עצמי במדבר

מידברן – 5 ימים באמצע מישור מאובק ליד שדה בוקר הפכו לאירוע של ביטוי עצמי מגוון. עיר זמנית הוקמה על ידי תושביה, אשר יצרו שלל מיצגים ואירועים ונתינה לתושבים האחרים, כאשר בסוף האירוע הכול פורק והמדבר חזר לקדמותו.

האיש הבוער - סמל האירוע, המורכב מגבר ואישה הפונים זה אל זה. צילום: ענבל כהן-חמו

מידברן (Midburn) הוא אירוע של 5 ימים במדבר, פסטיבל של ביטוי עצמי, יצירתיות וחופש, תוך שמירה על עשרה עקרונות הכוללים מצד אחד ביטוי עצמי רדיקלי, א-מסחריות ואי השארת עקבות בשטח ומצד שני מאמץ קהילתי ואחריות אזרחית. האירוע התehho בחג השבועות, במסגרת אירועי "ברנינג מן" – האיש הבוער העולמיים. האיש החל לבעור בקיץ 1986, כאשר 20 משתתפים נפגשו בחוף בסן פרנסיסקו ושרפו דמות איש מעץ כפעולה של ביטוי-עצמי רדיקלי. כך קיבל האירוע את שמו, ומאז גדל האירוע והכפיל את עצמו כל שנה. לאחר 5 שנים הועבר האירוע למדבר הסלע השחור בנוואדה ומאז שם הוא מתקיים. באירוע האחרון בשנת 2013 נכחו בו 70,000 משתתפים, ואם נדמה שזה הרבה, דעו שקשה עד מאוד להשיג אליו כרטיסים, למרות שאינם זולים כלל.

ובישראל, במשך 5 ימים הוקמה במדבר, ליד שדה בוקר, במישור צרוב רוחות ואבק, עיר זמנית, על ידי תושביה –  אוהלים, ציליות ומיצגים. תושבי העיר התלבשו כפי שהתאים להם: תחפושות מגוונות ושלל תלבושות מוארות בלדים, או פשוט בלי כלום. מאחר והיה זה אירוע ראשון מסוגו בארץ נבחר עבורו הנושא "בראשית", וסמלו היה גבר ואישה הפונים זה אל זה. העיר נבנתה בחצי גורן סביב ה"פלאיה", עיגול מרכזי בו נמצאים מיצגי אומנות גדולים. אחד המיצגים הדומיננטיים בפליאה היה הלוויתן– פסל העשוי מוטות מתכת העטופים ביריעות בד לבנות בצורת לוויתן בעל לב. בתוך הלוויתן נערכו מופעים וסדנאות.

מיצג הלוויתן. צילום: ענבל כהן-חמו

מיצגים בולטים נוספים היו יער הבריאה – מקבץ מבנים אשר ניתן היה לטפס עליהם ולצפות על העיר מגבוה, אשר יוצרים מנגינות על ידי נשיבת הרוח בתוך חלילי במבוק ומוארים בתאורת LED.
בשעות החשיכה. חלש על הפלאייה "סבל'ה" – פסל עשוי ממקלות, עצים וזרדים שלוקטו ומהם נבנה סבא, הנשען על מקלו, מואר בלילה בתאורה משתנה שיצרה מראה של זרימה.

מיצג ה"סבל'ה". צילום: ענבל כהן-חמו

בעיר, קבוצות משתתפים הקימו מחנות נושא – כל מחנה סיפק שירות חינם לתושבי העיר: מקלחת, בלאדי מרי ובייקון לארוחת בוקר, פנקייקים בערב, פויקה טבעוני בלילה, מסיבות במגוון צורות וצלילים, איפור גוף וצילומים, שיחות נפש, ואפילו השאלת "חברים" לשעה. אם חשקה נפשכם בהרצאה של טד, גם זאת יכולתם לשמוע בעיר, וגם לצפות בקרבות סומו, לקבל ארטיק, קפה ועוגיות, לשדר בתוכנית רדיו מקומית, או לבחור אם להגיע לגן עדן או גיהינום.

בתום האירוע שורפים את מיצגי העץ הענקיים, תוך הקפדה על איסוף כל שאריות השרפה והחשל"ש (חומר שלא שייך) כל מה שבא עם המשתתפים יוצא איתם והמדבר חוזר לבתוליותו.

שריפת פסל האיש הבוער בתום האירוע. צילום: ענבל כהן-חמו

במידברן אין כרטיסי חינם לעיתונאים ואין צופים מהצד. כל מי שנכנס לעיר הוא שותף בהקמתה וביצירתה, ונהיה חלק מדופק החיים שלה. כמו אי בזרם הזמן, מידברן מאפשרת למשתתפיה לעצור בצד, להיות מה שמתאים להם להיות, רגע לפני החזרה לזרם החיים.

תלבושות מלדים מאירות את המידברן. צילום: ענבל כהן-חמו
משתתפת באירוע המידברן. צילום: ענבל כהן-חמו

לתמונות נוספות מאירוע המידברן, היכנסו לגלרייה.

האיש הבוער - סמל האירוע, המורכב מגבר ואישה הפונים זה אל זה. צילום: ענבל כהן-חמו

מידברן (Midburn) הוא אירוע של 5 ימים במדבר, פסטיבל של ביטוי עצמי, יצירתיות וחופש, תוך שמירה על עשרה עקרונות הכוללים מצד אחד ביטוי עצמי רדיקלי, א-מסחריות ואי השארת עקבות בשטח ומצד שני מאמץ קהילתי ואחריות אזרחית. האירוע התehho בחג השבועות, במסגרת אירועי "ברנינג מן" – האיש הבוער העולמיים. האיש החל לבעור בקיץ 1986, כאשר 20 משתתפים נפגשו בחוף בסן פרנסיסקו ושרפו דמות איש מעץ כפעולה של ביטוי-עצמי רדיקלי. כך קיבל האירוע את שמו, ומאז גדל האירוע והכפיל את עצמו כל שנה. לאחר 5 שנים הועבר האירוע למדבר הסלע השחור בנוואדה ומאז שם הוא מתקיים. באירוע האחרון בשנת 2013 נכחו בו 70,000 משתתפים, ואם נדמה שזה הרבה, דעו שקשה עד מאוד להשיג אליו כרטיסים, למרות שאינם זולים כלל.

ובישראל, במשך 5 ימים הוקמה במדבר, ליד שדה בוקר, במישור צרוב רוחות ואבק, עיר זמנית, על ידי תושביה –  אוהלים, ציליות ומיצגים. תושבי העיר התלבשו כפי שהתאים להם: תחפושות מגוונות ושלל תלבושות מוארות בלדים, או פשוט בלי כלום. מאחר והיה זה אירוע ראשון מסוגו בארץ נבחר עבורו הנושא "בראשית", וסמלו היה גבר ואישה הפונים זה אל זה. העיר נבנתה בחצי גורן סביב ה"פלאיה", עיגול מרכזי בו נמצאים מיצגי אומנות גדולים. אחד המיצגים הדומיננטיים בפליאה היה הלוויתן– פסל העשוי מוטות מתכת העטופים ביריעות בד לבנות בצורת לוויתן בעל לב. בתוך הלוויתן נערכו מופעים וסדנאות.

מיצג הלוויתן. צילום: ענבל כהן-חמו

מיצגים בולטים נוספים היו יער הבריאה – מקבץ מבנים אשר ניתן היה לטפס עליהם ולצפות על העיר מגבוה, אשר יוצרים מנגינות על ידי נשיבת הרוח בתוך חלילי במבוק ומוארים בתאורת LED.
בשעות החשיכה. חלש על הפלאייה "סבל'ה" – פסל עשוי ממקלות, עצים וזרדים שלוקטו ומהם נבנה סבא, הנשען על מקלו, מואר בלילה בתאורה משתנה שיצרה מראה של זרימה.

מיצג ה"סבל'ה". צילום: ענבל כהן-חמו

בעיר, קבוצות משתתפים הקימו מחנות נושא – כל מחנה סיפק שירות חינם לתושבי העיר: מקלחת, בלאדי מרי ובייקון לארוחת בוקר, פנקייקים בערב, פויקה טבעוני בלילה, מסיבות במגוון צורות וצלילים, איפור גוף וצילומים, שיחות נפש, ואפילו השאלת "חברים" לשעה. אם חשקה נפשכם בהרצאה של טד, גם זאת יכולתם לשמוע בעיר, וגם לצפות בקרבות סומו, לקבל ארטיק, קפה ועוגיות, לשדר בתוכנית רדיו מקומית, או לבחור אם להגיע לגן עדן או גיהינום.

בתום האירוע שורפים את מיצגי העץ הענקיים, תוך הקפדה על איסוף כל שאריות השרפה והחשל"ש (חומר שלא שייך) כל מה שבא עם המשתתפים יוצא איתם והמדבר חוזר לבתוליותו.

שריפת פסל האיש הבוער בתום האירוע. צילום: ענבל כהן-חמו

במידברן אין כרטיסי חינם לעיתונאים ואין צופים מהצד. כל מי שנכנס לעיר הוא שותף בהקמתה וביצירתה, ונהיה חלק מדופק החיים שלה. כמו אי בזרם הזמן, מידברן מאפשרת למשתתפיה לעצור בצד, להיות מה שמתאים להם להיות, רגע לפני החזרה לזרם החיים.

תלבושות מלדים מאירות את המידברן. צילום: ענבל כהן-חמו
משתתפת באירוע המידברן. צילום: ענבל כהן-חמו

לתמונות נוספות מאירוע המידברן, היכנסו לגלרייה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן