בלדה לסנטר

הולך אצלך לאיבוד מרצון
מטייל לפעמים ימים ושעות
הרגליים לעולם לא מתעייפות
גם אם יש תקלה במדרגות הנעות

מגלה כל פעם חנות חדשה
בשער שש, ליד הכניסה
מתבלבל בקומות, מחליף כיוונים
להספיק ליומית עם עוד שני אנשים

בחופש הגדול, ברגילה בצבא
או אהבה שנמלטה
שחור בנשמה
תמיד מוצא בך נחמה
אוהב אותך, דיזנגוף סנטר
אוהב אותך, דיזנגוף סנטר

קונה ב"תומר" פוסטר נדיר
של בואי מחסל קופסה בברלין
בקרייזי ריצ'רד תייר מתלהב
מחולצה עם סמל של ה-IDF

בדיסק סנטר מוכר אנטיפת
מחייך בזלזול, חושב שהוא קול
חולם ב"כלי זמר" על אורגן משוכלל
שעולה שלוש משכורות של מנכ"ל

בחופש הגדול, ברגילה בצבא
או אהבה שנמלטה
שחור בנשמה
תמיד מוצא בך נחמה
אוהב אותך, דיזנגוף סנטר
אוהב אותך, דיזנגוף סנטר

שישי בלילה, קופץ לביקור
מוזר לראות אותך בלי האיפור
חשוך ומפחיד, רק אני ושומר
כולם מזמן בקניון אחר
אני כאן כדי להישאר

 כי כאן אני מישהו אחר

בדרך לעוד לקוח מרוצה

דן רום גדל בווילה מוקפת חומה
שכונה מבוצרת, מערב המושבה
לרחובות יש שמות של ציפורים
וכל השכנים עונדים כנפי טווסים

ראשון בשכבה עם רשיון נהיגה
לוקח את דפנה מרונן יד שניה
מסתובב בהפסקה עם חיוך דוגמני
העתיד זוהר דרך ריי באן כסופים

 מתגייס לטייסת בה שירתו ההורים
משתעשע עם דפנה בחדר תדריכים
פקודת מבצע חדשה נכון להיום
יוצאים לנקות עוד כפר בלבנון

בשבריר שניה מסמן מטרה
משחרר נצרה, מוריד פצצה
מתחת לקסדה אין סימני זיעה
אח, איזה יום יפה
בדרך לעוד לקוח מרוצה

לומד בהרווארד מנהל עסקים
יחד עם החבר'ה משכונת הציפורים
שנתיים אחר כך דן ודפנה חוזרים
וילה עם גינה, פריוס, שני ילדים

סוכנות מכוניות מחכה לו מתנה
אבא הבטיח עוד בברית מילה
יוצא לפגישה בסביון החדשה
תקלת ג'י.פי.אס, פתאום רחוב עליה

מהחלון רואה את דפנה יוצאת מדירה
שיער מפוזר, חולצה חצי פתוחה
סיגריה ביד, מחייכת, נבוכה
הפריוס פוגש עמוד תאורה

בשבריר שניה מסמן מטרה
משחרר נצרה, מוריד פצצה
מתחת לקסדה אין סימנים של זיעה
אח, איזה יום יפה
בדרך לעוד לקוח מרוצה

ארבעים ושש מדרגות

את מצלצלת באינטרקום
אני מזנק מהספה
לוחץ על הכפתור
משנה מצב צבירה

הלב מאפס למאה תוך פחות משניה
אני נצמד לדלת, מקשיב לצעדים
ארבעים ושש מדרגות, כל אחת שעה
אור צהוב דולק דרך העינית
בקומה השניה מבחין בצללית
ריח הבושם דופק בדלת לפנייך
מציץ בך מבפנים, יפה שזה פלילי,
מעבירה יד בשיער, טיפה מתנשפת
אני מסובב את הידית, ואת נכנסת

שנינו מסתכלים,
ניגשים,
חום עובר בינינו,
לא ממהרים.

גם ההיפסטרית הכי מגניבה חולמת שידת החתלה

גם ההיפסטרית הכי מגניבה בתל-אביב
חלמה על שידת החתלה ופינת משחקים
המבט האדיש והמנוכר
לא הסתיר את הכמיהה
להשריץ גוזלים
כי בסופו של דבר
נולדת להיות אמא

וכל הזמן הזה שישבנו על הספות הרקובות האלה בפלורנטין
בפאב עם הברמן שאוטוטו גומר פיצ'ר כבר שבע שנים
דמיינת איך הבז' יד שניה משוק הפשפשים, הופך לאיקאה תלת-מושבית

העולם שלך עכשיו מלא תמונות עם ילדים
הצטרפת לשבט שהסתלבטנו עליו שנים
ורק אני נשאר כאן על הספה הרקובה
עם כתמים של בירה וניקוטין על החולצה
אבל אם אשים אותה במכונה
לא יישאר לי ממך כלום

רועי צמח, נולד ב-1973, חודש אחרי שנגמרה מלחמת יום כיפור.
גדל רוב חייו בפרבר צפוני של תל-אביב שכלל סניף בורגר ראנץ' אחד.
מכור למוסיקה, קוקה-קולה ועטי פיילוט V-5 כחולים. הנערה מחנות התקליטים הוא ספר שיריו הראשון. (הוצאה עצמית, 2013)
הידעתם? בגיל 8 הלך לאיבוד בסופרמקרט גדול באמריקה.

http://youtu.be/AT-RXgRom70

[related-posts title="'שיר אחד'"]