"הרודן" לא מספק את הסחורה

הסיפור מעניין, אבל העלילה צפויה מראש, והסיבה העיקרית לצפות בסדרה החדשה "הרודן" היא מורן אטיאס. נגה גור-אריה צפתה בפרק הראשון, שהוקרן בארה"ב ובישראל

"הרודן" לא מספק את הסחורה

הסיפור מעניין, אבל העלילה צפויה מראש, והסיבה העיקרית לצפות בסדרה החדשה "הרודן" היא מורן אטיאס. נגה גור-אריה צפתה בפרק הראשון, שהוקרן בארה"ב ובישראל

פרק הבכורה של "הרודן", מבית היוצר של גידי רף ("הומלנד") ובהשתתפותה של נציגת המולדת מורן אטיאס, שודר לראשונה בארצות-הברית ביום רביעי האחרון, וקיבל ביקורות מעורבות. בארץ שודר הפרק במוצ"ש (Yes Oh). במרכז הסדרה, בסאם "בארי" אל פאעיד, רופא ילדים מלוס אנג'לס, שאביו הוא הרודן במדינה מזרח תיכונית. אחרי 20 שנה שבהן הוא חי את החלום האמריקני והסתיר עבר אפל, חוזר בסאם עם משפחות הבלונדינית אל מולדתו, לרגל חתונה של קרוב משפחה.

סקס, פוליטיקה וסטריאוטיפים. אטיאס

 בעוד משפחתו נהנית מהחופשה והוא מנסה להיאבק בשדים מהעבר, מתים בזה אחר זה אביו ואחיו הגדול, מה שמשאיר אותו היורש על המדינה, שאמנם מצבה הכלכלי טוב לעומת המדינות הסובבות אותה, אך האזרחים בה מתוסכלים, וההתנגדות עולה.

"הרודן" (Tyrant, באנגלית), נהנתה מנתוני צפייה מרשימים, 2.1 מיליון צופים בפרק הבכורה, למרות היותה נטולת כוכבים גדולים, ונהנתה מבאזז גדול מאד בחודשים האחרונים, אבל הביקורות לא היו חד משמעיות. בעוד היו מבקרים שהכתירו אותה כלהיט הבא, מבקרים אחרים המליצו לצופים לוותר. בהתחשב בעובדה שמאחורי הסדרה עומדים היוצרים של "הומלנד" – אחת הסדרות הטובות בהיסטוריה של הטלוויזיה – "הרודן" לא ממש מספקת את הסחורה.

למרות שהעלילה מעניינת, היא מעט צפויה מראש, וקל לנחש מה יקרה לדמויות השונות במהלך העונה. ניחוש זריז: רומן בין בסאם לדמותה של מורן אטיאס, בנו של בסאם מנסה להסתיר את נטיותיו המיניות על רקע הדעות הקדומות, אשתו של בסאם לא מצליחה להסתגל, בסאם עצמו נאבק ביצר האלים שלו, הבת שלו כנראה תיחטף באיזשהו שלב, וכן הלאה.

בנוסף, ועל זה הצביעו כמה ממבקרי הטלוויזיה בארצות-הברית, הסדרה עתירה סטריאוטיפים ערבים/ מזרח-תיכוניים. כמו, למשל, בסצנה, שבה אנו עדים לאונס ומתוודעים לדמות הבן תאב הבצע ושיכור הכוח של הרודן, אחיו של בסאם – ג'מאל, שנוהג במכונית פאר ברחובותיה העניים של העיר, ו"משתיק" את ההתנגדות באמצעות אלימות. בנוסף, כמו בכל מדינה ערבית סטראוטיפית, התפקיד של הנשים הוא להיות יפות ולשתוק, ולראייה – דמותה של מורן אטיאס, אשתו של ג'מאל, מנסה להעיר לו וזוכה לסתירה מצלצלת.

ביקורת נוספת שעלתה נוגעת לזהות השחקן הראשי, אדם ריינר הבריטי, שנבחר לשחק את בסאם. הוא מסוקס ותכול עיניים ובקושי מתקרב להיות בעל חזות מזרח-תיכונית. כל זה בולט על רקע הבחירה בשחקנים שיקיפו אותו – גברים מקריחים, שחומים ושעירים.

מה שדווקא מעניין על רקע ההצגה הסטריאוטיפית הזו היא ההבלטה של חוסר המודעות לעוולם החיצון המאפיינת את האמריקנים. משפחתו של בסאם נהנית מהיופי המזרח-תיכוני, כשברקע אלימות, ועלייה הדרגתית של מרי. לאורך הפרק כולו, אנו מתוודעים לזיכרונות מאד אלימים ומאד לא נעימים מהילדות של בסאם, כשברקע אשתו מברברת כמה היא נעלבת מזה שהוא "לא משתף אותה". כשצופים בסצנות האלה, קשה שלא לחשוב על חלק מידידינו האמריקנים, שלעתים ניכר עליהם כמה הם מנותקים באמת ממה שקורה בעולם בכלל וכאן באזור בפרט.

אז האם כדאי לצפות ב"הרודן"? בעיקר כי מורן אטיאס שם, בתפקיד שילך ויהיה יותר מרכזי. בנוסף, למרות החוסרים והחסרונות, יש לסדרה לאן להתפתח, וגם אם לא מדובר בעוד "הומלנד", המשך העונה יכול להפתיע ולהיות מעניין.

פרק הבכורה של "הרודן", מבית היוצר של גידי רף ("הומלנד") ובהשתתפותה של נציגת המולדת מורן אטיאס, שודר לראשונה בארצות-הברית ביום רביעי האחרון, וקיבל ביקורות מעורבות. בארץ שודר הפרק במוצ"ש (Yes Oh). במרכז הסדרה, בסאם "בארי" אל פאעיד, רופא ילדים מלוס אנג'לס, שאביו הוא הרודן במדינה מזרח תיכונית. אחרי 20 שנה שבהן הוא חי את החלום האמריקני והסתיר עבר אפל, חוזר בסאם עם משפחות הבלונדינית אל מולדתו, לרגל חתונה של קרוב משפחה.

סקס, פוליטיקה וסטריאוטיפים. אטיאס

 בעוד משפחתו נהנית מהחופשה והוא מנסה להיאבק בשדים מהעבר, מתים בזה אחר זה אביו ואחיו הגדול, מה שמשאיר אותו היורש על המדינה, שאמנם מצבה הכלכלי טוב לעומת המדינות הסובבות אותה, אך האזרחים בה מתוסכלים, וההתנגדות עולה.

"הרודן" (Tyrant, באנגלית), נהנתה מנתוני צפייה מרשימים, 2.1 מיליון צופים בפרק הבכורה, למרות היותה נטולת כוכבים גדולים, ונהנתה מבאזז גדול מאד בחודשים האחרונים, אבל הביקורות לא היו חד משמעיות. בעוד היו מבקרים שהכתירו אותה כלהיט הבא, מבקרים אחרים המליצו לצופים לוותר. בהתחשב בעובדה שמאחורי הסדרה עומדים היוצרים של "הומלנד" – אחת הסדרות הטובות בהיסטוריה של הטלוויזיה – "הרודן" לא ממש מספקת את הסחורה.

למרות שהעלילה מעניינת, היא מעט צפויה מראש, וקל לנחש מה יקרה לדמויות השונות במהלך העונה. ניחוש זריז: רומן בין בסאם לדמותה של מורן אטיאס, בנו של בסאם מנסה להסתיר את נטיותיו המיניות על רקע הדעות הקדומות, אשתו של בסאם לא מצליחה להסתגל, בסאם עצמו נאבק ביצר האלים שלו, הבת שלו כנראה תיחטף באיזשהו שלב, וכן הלאה.

בנוסף, ועל זה הצביעו כמה ממבקרי הטלוויזיה בארצות-הברית, הסדרה עתירה סטריאוטיפים ערבים/ מזרח-תיכוניים. כמו, למשל, בסצנה, שבה אנו עדים לאונס ומתוודעים לדמות הבן תאב הבצע ושיכור הכוח של הרודן, אחיו של בסאם – ג'מאל, שנוהג במכונית פאר ברחובותיה העניים של העיר, ו"משתיק" את ההתנגדות באמצעות אלימות. בנוסף, כמו בכל מדינה ערבית סטראוטיפית, התפקיד של הנשים הוא להיות יפות ולשתוק, ולראייה – דמותה של מורן אטיאס, אשתו של ג'מאל, מנסה להעיר לו וזוכה לסתירה מצלצלת.

ביקורת נוספת שעלתה נוגעת לזהות השחקן הראשי, אדם ריינר הבריטי, שנבחר לשחק את בסאם. הוא מסוקס ותכול עיניים ובקושי מתקרב להיות בעל חזות מזרח-תיכונית. כל זה בולט על רקע הבחירה בשחקנים שיקיפו אותו – גברים מקריחים, שחומים ושעירים.

מה שדווקא מעניין על רקע ההצגה הסטריאוטיפית הזו היא ההבלטה של חוסר המודעות לעוולם החיצון המאפיינת את האמריקנים. משפחתו של בסאם נהנית מהיופי המזרח-תיכוני, כשברקע אלימות, ועלייה הדרגתית של מרי. לאורך הפרק כולו, אנו מתוודעים לזיכרונות מאד אלימים ומאד לא נעימים מהילדות של בסאם, כשברקע אשתו מברברת כמה היא נעלבת מזה שהוא "לא משתף אותה". כשצופים בסצנות האלה, קשה שלא לחשוב על חלק מידידינו האמריקנים, שלעתים ניכר עליהם כמה הם מנותקים באמת ממה שקורה בעולם בכלל וכאן באזור בפרט.

אז האם כדאי לצפות ב"הרודן"? בעיקר כי מורן אטיאס שם, בתפקיד שילך ויהיה יותר מרכזי. בנוסף, למרות החוסרים והחסרונות, יש לסדרה לאן להתפתח, וגם אם לא מדובר בעוד "הומלנד", המשך העונה יכול להפתיע ולהיות מעניין.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן