מכבי שירותי בריאות פתחה "קו חם" לטיפול בחרדה עבור תושבי הדרום לנוכח המצב הביטחוני הקשה בטלפון שמספרו 1-700-50-53-53 או *3555.

לאחר אירוע קשה וטראומתי כמו נפילת טילים, רוב האנשים מתקשים לחזור לחיי השגרה. קושי זה מתבטא בדרך כלל בקשיי שינה, תמונות חוזרות של האירוע, עצבות, עצבנות יתר, חוסר עניין בעבודה או בחיי החברה, תיאבון ירוד ועוד. תופעות אלה הן רגילות ואפילו צפויות. זו דרכו של המוח האנושי להתמודד עם מצבים אלה. התופעות הללו דועכות בדרך כלל כעבור מספר ימים, ורוב האנשים מסוגלים לחזור לחיים הרגילים תוך פרק זמן קצר.

דובר מכבי שירותי בריאות עידו הדרי מסר כי מכבי נערכה למתן מענה לפניות מבוטחים במצבי חרדה באמצעות מוקד "מכבי ללא הפסקה". הקו יפעל לאורך כל שעות היממה במשך 24 שעות ויספק מענה של גורמי מקצוע מוסמכים. "הקו החם" ערוך לטפל בחברי כל קופות החולים ולהעניק עזרה ראשונה בתחום של טיפול בלחץ וחרדה.

עצות ושיטות להתמודדות נכונה עם מצבי לחץ

כתוצאה מהמצב הביטחוני, ילדים, נוער ומבוגרים עלולים לסבול מתחושות מתח בדרגות שונות. חשוב להכיר את השיטות, להירגע ולסייע בהרגעת הסביבה בכל שכבות הגיל. שרה קליין, פסיכולוגית ילדים ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות באשדוד, ריכזה את העיקריות שבהן:

1. כאשר מורגשת תחושת מתח נפשי, מומלץ להתחיל בנשימות מרגיעות: לשאוף אוויר דרך האף, לשמור אותו בפנים משך כמה שניות, ולנשוף דרך הפה בארבע פעימות. מומלץ לחזור על הפעולה אחת לכמה דקות ולא ברציפות, כיוון שנשימות מוגברות רצופות עלולות לגרום לסחרחורת.

2. חשוב להקפיד שגם למבוגרים וגם לבני נוער יהיה אדם זמין שנוח לשתף אותו בתחושות המתח והלחץ.

3. ילדים נוטים להילחץ מעצם צליל האזעקה, ולתפוס אותו כמאיים. חשוב להסביר שהאזעקה עלולה להבהיל אך היא איננה מאיימת, אלא נועדה לשמור ולהגן עלינו.

4. בכל הגילאים חשוב לשמור על שגרה ככל האפשר; ללכת לישון בשעה הרגילה, לקום בשעה הרגילה, לאכול בשעות הארוחות השגרתיות. השגרה היא מרגיעה ויש לה תפקיד חשוב במניעת לחצים.

5. בעלי מוגבלויות וקשישים זקוקים לתשומת לב מיוחדת בתקופה זו, ומומלץ להימנע מלהשאירם בגפם, גם אם בשגרה הם מסוגלים להסתדר בכוחות עצמם.

6. יש לשים לב גם לאנשים שברקע הרפואי שלהם יש מחלה בתחום בריאות הנפש. מצבי חרדה עלולים לגרום להחרפת הסימפטומים של מחלתם, או ליציאה מאיזון.

7. כדאי למנוע מילדים ומבני נוער חשיפה בלתי מוגבלת לטלוויזיה ולאמצעי התקשורת, כיוון שאלו עלולים להגביר את החרדה. עבור אלו שנאלצים לשהות במרחבים מוגנים או בקרבתם כדאי לעסוק בפעולות מסיחות דעת כמו משחק, יצירה וקריאת ספרים.

8. כאשר ילד שואל שאלות על המצב, חשוב להקשיב ולענות לו, ולהזכיר שיש בידינו אמצעי הגנה כמו המרחב המוגן, וכי תמיד יהיה בקרבתו מבוגר אחראי.

9. כאשר מופיעים סימנים גופניים לחרדה, כמו לחץ בחזה, דופק מהיר, סחרחורת, הרגשה כללית לא טובה, יש לפנות למוקד הרפואי הקרוב או לרופא המשפחה לקבלת הנחיות והפניות מתאימות,