לכל מדינה שמצויה בעימות יש נשק. הרבה מאוד נשק. השאלה היא לא איך משמידים ומעלימים את הנשק הזה, אלא איך מונעים או מצמצמים את השימוש בו. כי הוא לא ייעלם. ואת זה עושים בשכל, לפעמים גם באיום בכוח - אבל לעולם הוא לא בכוח בלבד. פתרון בכוח הוא לעולם לא הפתרון האמיתי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מן הידועות היא שאני מדבר אל הקיר. אני מבין את זה לגמרי. ובעניינים האלה על אחת וכמה. ובכל זאת, קצת חומר למחשבה לכל אלה שקוראים להיכנס, לכבוש, לכתוש, לשטח, לנקות את השטח לפרוק את החמאס מנשקו ותשקוט הארץ 40 שנה .
ובכן, נסו להפוך לשנייה את הפריזמה: נסו להתרגל למחשבה הריאלית שבצד השני יש מדינה. גם אם זעירה, גם אם ענייה וחלשה, גם אם צפופה ופרימיטיבית – זו מדינה של ממש. זו כבר לא שכונה זניחה בפאתי איזו עיר בשטחים הכבושים. זו מדינת אויב שכנה. זה מה שזה. כמו שהייתה ירדן, כמו שעכשיו לבנון, כמו סוריה. כמו צפון קוריאה מול קוריאה הדרומית; ובעיקר כמו מדינת ישראל ב-1967 מול כל העולם הערבי.
האם מישהו מעלה בדעתו שבמאה ה-21 יכולה מדינה – אפילו מעצמה – גם אם מותקפת ומוטרדת, לפלוש ולכבוש כליל את שכנתה התוקפנית, החמושה עד תחתוניה, שכל אוכלוסייתה מאוחדת באמונתה עד מוות, ו"לנקות אותה"? ולפרק אותה מנשקה וחימושה? נראה לכם? אפילו רוסיה הברוטאלית לא ממהרת לעשות את זה לאוקראינה. שלא לדבר על צ'צ'ניה. שלא להיזכר באפגניסטן. וארה"ב מול צפון קוריאה. ואפילו סין מול צפון קוריאה. ואף אחד מול סוריה.
בין כל צמד מדינות שמצוי בעימות, בכל פינה בעולם, מתקיים מאזן אימה והרתעה שבדרך-כלל מביא לשקט מתוח ולפעמים מתפרץ באלימות. ככה זה היה משחר ההיסטוריה האנושית המודרנית, מאות בשנים. צריך להזכיר עכשיו את מאזן האימה הגרעיני הגלובלי? אף אחד לא מעלה על דעתו שמדינה אחת – גדולה וחזקה ככל שתהיה ביחס לאויבתה – יכולה לפלוש, לדרוס, לשטח, לנקות ולהעלים את האיום לנצח. זה לא מעשי. זה לא אפשרי. זה לא קורה. זה לא יקרה.
אז בזעיר אנפין, בקטנה – אבל על-פי אותו עיקרון בדיוק: ישראל מול עזה. ביבי מבין את זה היום. הוא לא מדבר יותר על מיטוט שלטון החמאס וחיסול לנצח של איום הטילים. גם יעלון מבין. גם גנץ. גם טל רוסו. אפילו ליברמן מבין, אבל הוא ליברמן. והוא – שר החוץ שלכם – יודע שדיבורים זה בחינם. ובנט? עדיף שלא נדבר על בנט.
לכל מדינה שמצויה בעימות יש נשק. בעצם, לכל מדינה יש נשק. נקודה. ולמדינות מסוימות יש הרבה מאוד נשק. השאלה היא לא איך משמידים ומעלימים את הנשק הזה – כי זה בלתי אפשרי – אלא איך מונעים או מצמצמים את השימוש בו. כי הנשק לא ייעלם והחימוש לא יירקב. ואת זה עושים בשכל, לפעמים גם באיום בכוח – אבל לעולם הוא לא בכוח בלבד. ופתרון בכוח הוא לעולם לא הפתרון האמיתי.
ולפני שאתם קופצים, אז כן: זה חל גם על מדינה שנשלטת על-ידי ממשלת טרור, על-ידי מנהיגי דת, בידי טרוריסטים אכזריים וצמאי דם. זה חל גם על מדינה שמטרתה היא השמדתה המוחלטת של שכנתה. העיקרון הוא אותו העיקרון בדיוק.
ועוד משהו קטן לפני שאתם קופצים: על מה שנכתב כאן אינו שולל את זכותה של מדינה ריבונית להגן על עצמה. על גבולותיה ובעיקר על אזרחיה. גם בכוח, כשזו הדרך היחידה. מהקרקע, מהאוויר, מהים. הדיון הנוכחי הוא לא על זכות התגובה, ההגנה או ההתקפה, של מדינת ישראל מול מדינת החמאס בעזה – להלן חמאסטן – אלא על הפנטזיה הילדותית, האינפנטילית, של מדינאים ואזרחים מן השורה, שאפשר להשמיד. להעלים. להעביר מן העולם. אנשים חושבים אמורים להבין שיש פער מסוים בין פנטזיה למציאות.
תתרגלו לחשוב אחרת, למרות מה שהזריקו לכם לווריד מהיום שבו נולדתם. תנסו לחשוב, מה יש לכם להפסיד. לחשוב זה בחינם.
[related-posts title="מדבר אל הקיר – טורים קודמים"]
יהודה דורנר
20 ביולי 2014 @ 13:53
הכשל הוא בתחילת הכתבה " לכל מדינה" עזה איננה מדינה, חמאס איננו הנהגת מדינה. גרילה בגבולות ישראל שיכולה להכניס מיליוני אנשים למקלטים, ולפעול במנהרות אל תוך הארץ, צריך לחסל. כן. ל ח ס ל … ולא על חשבון יקירינו. אם צריך לבחור, נבחר את האויב. לא נקריב את עצמנו. כך נוהגת כל מדינה נורמלית בעולם
יפה
14 ביולי 2014 @ 5:49
הזמן לא משחק לטובתנו. כל התעקשות שלנו להמנע מהסדרת הגבולות של ישראל בהסכם , מובילה בסופו של דבר להתמודדות עם מצבים גרועים בהרבה. היעדר ההבנה שהדחיפות בהסכם והיפרדות מהפלסטינים נחוצים קודם כל לנו כישראלים , מביאים עוד ועוד כוחות , יותר ויותר קיצוניים לפתחנו ועל ראשינו. סטטוס קוו אינו גזירה משמים ואינו המצב המועדף – הוא מוביל אותנו משנה לשנה להתמודדויות מורכבות ואומללות יותר.
ניר
14 ביולי 2014 @ 18:17
ליפה את לא תוכלי להיפרד לעולם מהפלסטינאים הם קשורים לטבור שלנו חשמל מים אוכל הכל הם שונאים אותנו כן הם רוצים להשמיד אותנו כן אבל הם גם רוצים להנות מאיתנומ שרותי רפואה עבודה בישראל הם לא יעזבו אותנו הכלכלה שלהם היא על הגב שלנו לשיטתך נחזור לגבלות 67 אלפי שבחים[שוהים בלתי חוקים] יכנסו לכאן לעבוד לגנוב להנות מהמתירנות הישראלית מהדמוקרטיה יש כאן אלפי משפחות נשואים בין ערבי ישראל והשטחים ברגע שנתנתק הם יבקשו לכנס לקבלת אזרחות על סמך קרובי משפחה שיש להם כאן בקיצור הם כמו ספחת נראה אותך ברגע שנבנה גבלות של התנתקות לא נרצה אותם כאן אז יתחילו לצעוק[יפי הנפש מהנאורים] גזענים אפרטהאיד מה אז .. מדינת פלסטין רמת החיים שם לא תגיע לרמת החייםכמו בישראל .שלא נזכיר דמוקרטיה גם כיום יש כאן מאות שוהים בלתי חוקים פלסטאנים שלא נזכיר אלפים שחולמים על תעודת זהות כחולה
גידי
15 ביולי 2014 @ 8:34
יפה שלום.
את קבעת ש"הזמן לא משחק לטובתנו" נקודה, ובנית תאוריה שלמה ושגויה…גברת נכבדה הביטי סביב מה שנשאר מסביב.
סוריה ולבנון התפרקו מנשק כימי והפכו מאיום גדול לאיום של כנופיות ,במצרים האחים המוסלמים נעלמו וסיני יעבור לשליטה מצרית.עיראק מזמן התפרקה (תודה לאמריקה).איראן משנה פנים ותקועים בסוריה ועיראק. הפלסטינים מפוצלים ואינם בעיה רצינית לקיום שלנו ,צריך הסדר אבל לא בכל מחיר .הסימן היחידי הוא,ברגע שהחינוך הגזעני לילדי הפלסטינים ישתנה זו האות לויתורים למען שלום.
הזמן לא פועל לטובתנו…אפילו בחלומות הכי ורודים לא האמנו שב2014 זה יהיה המצב. הרגיעי את הנפש העייפה שלך ותהי אופטימית.
יפה
19 ביולי 2014 @ 13:34
אף אחד מכם לא יכול לספר מה היה המצב האיזורי אם היו מעקרים את עוקצו של הסכסוך הערבי הישראלי לפני עשרים שנה או אפילו לפני שלושים וחמש שנה. סביר להניח שהמציאות המזרח תיכונית הייתה משתנה מהקצה אל הקצה , לכן שימוש במציאות הנוכחית כאמתלה לחידלון אינה ממש רלוונטית. אנחנו יכולים למצוא אלף ואחד תירוצים , אבל כל יום נוסף שאנחנו מתבצרים בעקשנותנו לקידום אינטרסים של קבוצה קטנה וקיצונית באוכלוסיה, הוא עוד יום שבה המציאות משתנה לרעתנו , ובה ההסכם של אתמול כבר הופך בלתי אפשרי להשגה , וההסכם שכן עומד על הפרק גרוע שבעתיים עבורנו.
שרה
13 ביולי 2014 @ 16:42
טובי, משפט אחד שלך הקפיץ לי את הסעיף, מה אתה יודע על מה שהזריקו לי לווריד? ולכל הקוראים האחרים?
ניר
13 ביולי 2014 @ 18:09
שרה יש אנשי הנקראים "נאורים"
גידי
12 ביולי 2014 @ 14:52
חשבתי שמגפון נועד לשמאלנים רגילים או הזויים ,מאחר ולא הבנתי למי הכוונה "תתרגלו לחשוב אחרת וזה בחינם"…
לגופו של עניין ועל פי ההיסטוריה ,מלחמה מזרזת את השלום. וגם אמר אדם חכם"שהרוצה בשלום ייכון למלחמה"
אנו נמצאים באזור ששורץ במוסלמים ,שעל פי הקוראן והחליפים למינהם עליהם לחסל קודם שיעים או סונים ואחר כך אותנו. אלוהים עשה להם מגדל בבל בתוכם.ושיהיה להם בהצלחה.
אני מסכים עם דבריו טובי יש בהם טעם והיגיון.
טובי לא רוצה להתייחס לבנט ,זה מובן הרי במו עיניו ראה בוועידת השלום איך אבירי הדמוקרטיה הסובלנות ,הפלורליזם והאינטלגנציה מורידים את בנט מן הבמה במכות אגרוף…! ותחשבו על זה…!
ניר
12 ביולי 2014 @ 8:23
מה שאתה מציע לשבת בשקט [הגל הזה יעבור] ולהשתין במכנסיםרוסיה שהזכרתה נכנסה לצצניה והשטיחה [במילה עדינה החריבה] כפרים שלמים נו טוב אנחנו לא רוסיה יש לנו גם מוסר יש בג"צ ויש בצלם אם היית גר בשדרות למשל ויש לך משפחה עם ילדים קטנים ואתה ארבע עשר שניים חוטף ירי רקטות כמעט כל חודש מה היית עושה או מבקש מהממשלה שלך האם קראת פעם את האמנה של החמאס אני לא צריך" שיזריקו לי לוריד" אני שומע ורואה איזו אהבה שולחים לי ומאחלים ה"שכנים מעזה" טובי כתבות כאלה כמו שלך האם תושבי עזה גם כותבים אני לשמל לא בעד כניסה לעזה יש עוד כמה דברים שצריך לעשות ולא עשו כמו ניתוק החשמל על כל מטח רקטות ניתוק זרם החשמל לשעות איזו מדינה בעולם שולחת משאיתו של מזון דלק בעת מלחמה למדינת אויב איזו מדינה בעולם מספקת חשמל למדינת אויב רק היהודים האכזרים הגזענים מסוגלים לכך שנשמע בשרות טובות ושבעזה יבינו שאלימות לא תפתור את הבעיה יש לכם אדמות תגדלו אבטחים ירקות במקום לגדל רקטות עד לעלית החמאס עבדתם כאן התפרנסתם בכבוד תראו איזה חורבן מביא עלכם החמאס נזכרתי אני מדבר אל הקיר
נעמה
11 ביולי 2014 @ 19:29
נמאס לי לשמע ברחוב מכל פינה מסדקי המדרכה מהשכנים ובסופר את נשימות השנאה והזעם המכוונים בייחוד פנימה
כמה אלימות זורמת בין אנשים בימים חרדים אלה.. כן (בציניות) ודאי שפלישה יבשתית ו"השמדת" תושבי עזה תפטור את תחושת המחנק הזו…
תודה לך כותב יקר על תקווה עבורי . אני לא לבד.
אתה לא לבד.
אנחנו .
קורא
11 ביולי 2014 @ 15:34
יש מוסר השכל בכתבה השטוחה הזו?