Skip to content

ערביי ישראל החיים באימה, בפחד מתמיד, בטרור אזרחי, משוועים לעזרה

מצוקה נוראית של אזרחים, החיים באימה ובפחד, חוששים לחייהם ולחיי ילדיהם ומשוועים לעזרה מתרחשת יום יום בעשרות ישובים ערבים בישראל. לעבריינים במגזר אין גבולות. הפשיעה מתבצעת בכל מקום, והם אינם חוששים להיכנס לתוך הבתים עצמם. לראשונה בהיסטוריה, יש קונצנזוס בין יהודים לערבים בישראל -יש חלון הזדמנויות היסטורי ויש למהר ולנצלו, כי הבעיה היא לאומית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מצוקה נוראה של אזרחים, החיים באימה ובפחד, שחוששים לחייהם ולחיי ילדיהם ומשוועים לעזרה –  מתרחשת יום יום בעשרות ישובים ערבים בישראל. לעבריינים במגזר אין גבולות. הפשיעה מתבצעת בכל מקום, והם אינם חוששים להיכנס לתוך הבתים עצמם.  לראשונה יש קונצנזוס בין יהודים לערבים בישראל – יש חלון הזדמנויות היסטורי ויש למהר ולנצלו, כי הבעייה היא לאומית

מאת נורית קרטן

משטרת ישראל תוכל לבצע את עבודתה במיגור האלימות והפשע במגזר הערבי, כפי שצריך, לאחר שבמשך שנים רבות מנעו מהם ערביי ישראל את האפשרות לפעול בחופשיות בתחומם. מניעה זו התבררה כטעות ארוכת שנים, שהביאה למצב של חיים תחת טרור אזרחי. חיים בלתי נסבלים תחת אלימות לא מרוסנת, שמתנהלת בכל מקום וכמעט בכל רגע ביישובים הערביים ברחבי הארץ.

הכנסת המשטרה לפעילות מיידית וקבלתה בזרועות פתוחות, היא, למעשה, התוצאה המיידית של  ועדת חקירה פרלמנטרית שכונסה בשבוע שעבר והשתתפו בה שרי ממשלה, ראש הממשלה, המפכ"ל ובכירי משטרה, ראשי הציבור הערבי ואזרחים שנפגעו קשות מהאלימות היומיומית. התושבים התחננו לעזרה מהמדינה בכלל ומהמשטרה בפרט. כולם הסכימו שיש לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, שבו כל הצדדים מעוניינים באותה תוצאה ומוכנים לשתף פעולה לשם כך.

המשטרה הייתה סדין אדום. עימותים (אתר פאנט)
המשטרה הייתה סדין אדום. עימותים (אתר פאנט)

במשך שנים ארוכות היוותה משטרת ישראל סדין אדום עבור ערביי ישראל. בצדק ושלא בצדק, תמיד התלוננו שם שהם זוכים ליחס שאף יהודי-ישראלי לא מקבל מהמשטרה. בכל אירוע – מקומי או ארצי – נכבדי המגזר דרשו שהמשטרה תישאר מחוץ לתחומי הישוב הערבי, כדי שלא להלהיט את הרוחות שם. המשטרה סימלה עבורם את כל הרע והלא טוב במצבם המדיני והחברתי. להתגייס למשטרה היה להיות משת"פ, מבחינת החברה הערבית-ישראלית.

אזרחים בקו האש

המסר שקיבלו הצעירים במשך השנים הוא לא זה שאליו כיוונו הנכבדים והגולם קם על יוצרו. האלימות פשתה בכל חלקה טובה ומי שסובל ממנה בעיקר הם התושבים, האזרח הקטן, פעמים רבות בלי לדעת על מה ולמה. הרחובות הפכו ללא בטוחים. ביתו של האדם כבר לא מבצרו.

זירת רצח אופנוען לאור יום, יפו (דוברות משטרת מחוז ת"א)
זירת רצח אופנוען לאור יום, יפו (דוברות משטרת מחוז ת"א)

"האלימות הפנימית והתפשטותה מדירה שינה מעיני רבים," אמר ח"כ אחמד טיבי (רע"מ תע"ל) שכינס את ישיבת החירום. "לא עובר לעיתים יום ללא רצח או אלימות כלשהי". הוא הבהיר, כי "לאלימות פנים רבות: סכסוכים, כנופיות, אזרחים שנקלעים לקו האש של הכנופיות, רצח נשים – שבצורה מקוממת מכונה עדיין חילול כבוד המשפחה. אנחנו אומרים: אין כבוד ברצח! זה פרימיטיבי, נפשע. ולכן, אין להקל בסוג כזה של פשיעה".

טיבי גם ביקש, בפנייה ישירה למפכ"ל ולכלי התקשורת, להפסיק להשתמש במונחים חיוביים לתיאור פשע כזה. "לא להשתמש במילים 'רקע רומנטי' או 'כבוד המשפחה', זה רצח. רצח במשפחה". רנ"צ יוחנן דנינו, שמסכים אתו, השיב מיד שקיימת הוראה לפיה במשטרה כיום מדברים אך ורק על "רצח במשפחה".

ד"ר אחמד טיבי ציין, כי בחברה הערבית "מתקיים דיון נוקב"  וכי קיימת הסכמה לגבי הצורך ב"העלאת התודעה, גינוי מובהק ונוקב למה שבעבר היה עובר פעם בשקט במגזר, במיוחד לגבי רצח נשים".

הדיון נסב גם על האחריות שלהם עצמם במה שקורה, כשלא פעלו כשהיו צריכים לפעול ואף הגנו על הצעירים, שבסופו של דבר הפכו את חיי כולם לסיוט מתמשך. ניסו לפתור זאת לבד, והרימו ידיים. הבינו שדרושה חשיבה אחרת, שדרושה משטרה.

חיים תחת טרור אזרחי

נשק ואמצעי לחימה שנתפסו בדיר חנא (דוברות משטרת ישראל)
נשק ואמצעי לחימה שנתפסו בדיר חנא (דוברות משטרת ישראל)

ד"ר ניהאד עלי מאוניברסיטת חיפה הביא נתוני מחקר שהעלה, כי האלימות בקרב ערביי ישראל יצרה קונצנזוס בין שתי הקבוצות בישראל – יהודים וערבים. מפת הפשיעה במגזר היהודי מעידה על ירידה בעוד המחקרים מלמדים על עלייה בכל תחומי האלימות בחברה הערבית. "החברה הערבית צעירה מאוד," הסביר ד"ר עלי. "50% מהם, מתחת לגיל 19. כך שיש כאן חברה צעירה ותוססת, ענייה מאוד, בעלת שיעור השכלה לא גבוה – אם נחבר את כל הנתונים יחד, נקבל מועמדים קלאסים לחיי אלימות ופשע".

הציבור הערבי, על פי המחקרים והסקרים, חי בתחושת חרדה מתמדת, חוסר ביטחון אישי, חוסר אונים. חלק ניכר מההורים אינם יודעים איך לחנך את ילדיהם. "אלימות ופשיעה – הביטויים האלה מעדנים את התחושה ביחס למה שהיא באמת. מדובר בטרור אזרחי, תרתי משמע, בתוך החברה הערבית," אמר ד"ר עלי.

ח"כ טיבי, שאמר בתחילת דבריו כי שיעור הערבים המעורבים במקרי רצח בארץ גבוה יחסית למספרם בחברה, קיבל חיזוק. 40% ממבצעי רצח בארץ ו- 36% מניסיונות רצח הם ערבים, בעוד שחלקם באוכלוסייה עומד על 17%. ד"ר ניהאד עלי הבהיר את שיודעים כולם – בישראל קל מאוד להשיג נשק והשימוש בו גובר במגזר הערבי. אם פעם היו היריות מתבצעות הרחק מאזורי מגורים, הרי שכיום הן מתבצעות בעיבורן של שכונות.. "תופעת הירי הפכה לטבע שני. לא מבחינים כבר אם מדובר בירי בחתונה או ירי כנופיות".

נשק שנתפס בכפר סאלם. (דוברות משטרה ישראל)
נשק שנתפס בכפר סאלם. (דוברות משטרה ישראל)

הקלות הבלתי נסבלת בהשגת נשק חם וקר יוצרת הזדמנויות, לדעת ראשי המגזר. היום, בכל בית במגזר יש נשק. חוקי או לא חוקי. "אנחנו קוראים לכם להיכנס לכל בית, לחשוף את הנשק. לפענח את כל מקרי הרצח והפשע," פנה טיבי, נואש משהו, למפכ"ל. "הגיע הזמן לטפל בבעיה בצורה שורשית!"

המשתתפים שמעו תוצאות מזעזעות של מחקר בקרב המגזר הערבי, לגבי חששם של האזרחים הערבים להיות קורבן לאלימות. 43% חוששים שיהיו קורבן תקיפה, ירי, דקירה, אלימות קשה. 41% חוששים שיהיו קורבן לעבירות רכוש – גניבה, שוד. ונתון מדאיג עוד יותר – ירידה גדולה מאוד בקרב הערבים שמוכנים להתלונן במשטרה. יחד עם זאת, בניגוד לעבר – כיום יותר מ- 60% מהאזרחים הערבים רוצים לראות שוטרים ערבים במשטרה "כשבעבר זה היה טאבו כמעט". וכולם רוצים לראות בתוך הישובים נוכחות מאסיבית של משטרת ישראל.

עבור סיהאם אגברייה וילדיה, תושבי אום אל-פח'ם, החשש להיות קורבן התממש בצורה נוראה. כשגוללה את סיפורה בפני ראש הממשלה, השרים וחדר הוועדה שהיה מלא מפה לפה, נראה שלא נשארה עין אחת יבשה. בשקט, בכאב, אבל לא בהשלמה, כשהיא פורצת בבכי מדי פעם, הישירה מבט אל רוה"מ ואל המפכ"ל ואמרה: "אני דורשת לדעת מי רצח את בעלי ושני ילדיי לפני ארבעה חודשים." היא סיפרה כיצד ישנו היא ושניים מילדיה בחדר אחד ובעלה ושני ילדים אחרים בחדר אחר. איש לא יודע למה ומה. באישון לילה מישהו נכנס וירה בהם בשנתם. "לא נכנסתי הביתה מאז," מיררה בבכי, "אני והילדים ישנים אצל השכנים." ואז פנתה ישירות לנתניהו וממש התחננה:  "כדי להרגיש בטוחה אני צריכה לישון במשטרה? אני רוצה ביטחון. יש לי ילדים בני שש ושתים עשרה, שראו מה שקרה לאבא שלהם ולאחיהם. הם כל היום אתי. ואני מבקשת רק ביטחון".

אגברייה ציינה, כי אין לה מושג מי עשה זאת. "אין לנו אויבים. אף פעם לא סגרתי את דלת הבית עד שקרה מה שקרה". ואז הישירה שוב מבט לראש הממשלה ואמרה: "כל עוד הרוצח חופשי – אין ביטחון, לא לי ולא לילדיי".

נתניהו היה המום. כך שאר הנוכחים. "הלב של כולנו נקרע מהסיפור של סיהאם," אמר. מאוחר יותר, לפני צאתו מהחדר, ניגש וישב עמה קמעה, התעניין בילדיה ששרדו ובאלה שנרצחו.

אין כבוד ברצח

נרצחה בינואר 2011. ואיל זהאר (צילום: אתר פאנט)
נרצחה בינואר 2011. ואיל זהאר (צילום: אתר פאנט)

אחמד מחאמיד מאום אל-פח'ם, שבתו אמל נרצחה לפני שש שנים, סיפר כי עד היום רוצחה – כמו רוצחים רבים אחרים – לא נתפס. היא לא הייתה המטרה.טעות בזיהוי. בדמעות סיפר על בתו, סטודנטית שנה שנייה בעבודה סוציאלית, באוניברסיטה העברית בירושלים. "שש שנים אני מחכה. מפקדי משטרה מתחלפים. כולם מבטיחים. אף אחד לא מקיים".

גם מרווה, תושבת חיפה, אמה של אלאא ואיל זאהר, סטודנטית לרפואת שיניים בת 19, סיפרה על אסונה. בתה הייתה במונית, בדרך לביקור אצל אחותה המתגוררת ברמלה. בצומת מצליח נורתה הצעירה. המשטרה עצרה כחשוד ברצח את חסן אבו גאנם. לחוקרים התברר שאלאא הגישה נגדו תלונה במשטרה משום שאיים על חייה. "גם אני חוששת," סיפרה לנוכחים. "אין לי ביטחון ללכת בכביש. כבר שנה אני ישנה אצל הוריי".

עאידה תומא מ"נשים נגד אלימות" סיפרה, כי משנת 2007 נרצחו 35 נשים ערביות בלוד-רמלה בלבד. "אי אפשר להתייחס לזה כאל אלימות רגילה. המימד המגדרי באלימות כלפי נשים נותן צורך להתייחס לזה אחרת." היא הפנתה אצבע מאשימה למשטרה ולרשויות הרווחה : "אנחנו, הנשים בחברה הערבית, לקחנו לשנות את המצב, לשבור את השתיקה כבר לפני עשרים שנה. המשטרה לא לקחה. הרווחה לא לקחה".

"יש לעשות הכל שלא תהיה שום סובלנות או הקלה כלפי רצח נשים" אמר ד"ר טיבי. "יש חובה מוסרית שלטונית. זו הערבות ההדדית של מדינה כלפי אזרחיה." הוא הבהיר כי "הנרטיב הוא – תפקיעו את הנשק.  הערבים הפכו להיות מצבור אחורי של נשק. וכאשר הנשק זמין – הרצח קל יותר".

 טיבי היה הדובר הראשי והעיקרי. "אנחנו לא מגלגלים אחריות – אנחנו מגנים את הרציחות בקול גבוה יותר, חזק יותר, אמיץ יותר" הבהיר. "אחרי שאנחנו מקבלים אחריות זו, האחריות על האלימות, משותפת לחברה הערבית ולמשטרה", אומרים ראשי הציבור הערבי. "הנהגת הציבור הערבי קוראת לכם (למשטרה – נ.ק.) לבצע פעולה נחושה, נקודתית – לעבור מבית לבית, לאסוף את הנשק" והקריאה הזו, מבחינתם, היא קריאה להם עצמם, האזרחים הערבים "לחזק את הערבות ההדדית כחברה".

מדובר בבעייה לאומית, לא בעייה מגזרית

המפכ"ל שהקשיב שעות ארוכות לכל הדוברים, הטענות, הבקשות והאזהרות פתח את דבריו בהבהרה כי "מדובר בבעייה לאומית ולא מגזרית." הוא מודע היטב למצוקות ומסכים כמעט עם כל מילה. אבל הוא מוסיף גם את תאונות הדרכים לעניין ולא בכדי. "המספר נורא! למעלה מ-40% מהרוגי תאונות הדרכים הם ערבים. זה משהו שאפשר להילחם בו! "

צריך ערבים. המפכ"ל עם שוטרי רהט (צילום: דוברות מחוז דרום)
צריך ערבים. המפכ"ל עם שוטרי רהט (צילום: דוברות מחוז דרום)

והמלחמה מבחינתו היא ביחד. "בראייה לאומית – שילוב הקהילה". כי הקהילה לא רצתה את המשטרה עד עכשיו. "בואו נהיה מעשיים – היום מדברים פתוח, ושמים הכל על השולחן. אנחנו בבעיה גדולה והיא לא רק של אכיפה. אם לא יהיה שיתוף פעולה מלא, שיטור מבוסס קהילה, לא נצליח. במוקד 100 כמעט שאין לנו דוברי ערבית צריך שיהיו שם דוברי ערבית! זו דוגמה לשירותי משטרה שיוויונים".

וגם כאן יש בעיית תקציב. "אני יודע שאני יכול לעשות, אם רק היו נותנים לי". רנ"צ דנינו הבהיר שהמשטרה קיצצה במאות תקנים במטה הארצי כדי להוסיפם למיגזר הערבי. "אני לא יכול להמציא שוטרים. פיענוחים זו פונקציה של שוטרים".

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ הבהיר כי יש לטפל בבעייה מכל הכיוונים בנוסף לצד המשטרתי – חינוך, תרבות, תשתיות, רווחה ואוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו חש שיש כאן "רגע של תפנית שנובע מסבל של אנשים, של אזרח שחי חיים בלתי נסבלים מבחינת הפשיעה, פוחד בישוב שלו – חייבים לשנות את זה!" והוא ביקש לקיים ישיבות עדכון.

"יש חלון הזדמנויות וצריך לתפוס את היד שאנחנו מושיטים" אמר המפכ"ל יוחנן דנינו. "בפירוש אומר – נתפוס יותר עבריינים וניתן גם שירותי משטרה טובים יותר. המצב לא טוב, יש לנו הרבה מאוד מה לעשות. אני מאוד רוצה, מדי פעם, להיפגש אתכם, להראות לכם במה התקדמנו".

מאמר על המגזר – מבט מבפנים (מאת ג. נח'לה)

 

2 Comments

  1. יני
    25 בפברואר 2012 @ 20:29

    האם באמת מקבלי ההחלטות האמיתיים בישראל מעוניינים להפחית את הפשע והעוני במגזר הערבי ?
    כרגע דברי הבכירים הם רק כדי לצאת ידי חובה..

  2. יוסי גלברט
    24 בפברואר 2012 @ 11:13

    אם האוכלוסיה הערבית בישראל היא כ-20 אחוז – אז בכל יחידה של המשטרה – צריכים להיות 20 אחוז ערבים
    רק כך ירכש אמון וחזית משותפת נגד האלימות
    כמו כן יש להגביר את השרות הלאומי של הערבים תחת הכוונה של ההנהגה הערבית ולא היהודית
    כמו כן על ממשלת ישראל לפתור בכל הכח את הסכסוך עם הפליסטינאים אחרת הבוקה והמבולקה מבפנים ומבחוץ תמוטט את ישראל למרות כל ה-f15 שיועילו כקליפת השום

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן