באקול נולדה בניו יורק למשפחה יהודית שמוצאה מפולין ומרומניה, והיא בת דודו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס. לאחר שעבדה מספר שנים כדוגמנית, החלה להופיע בתפקידים קטנים בברודוויי.
בשנת 1943 הופיעה על שער של מגזין ניו יורקי נודע, ואשתו של הבמאי המוצלח ביותר בשנות ה-40, הווארד הוקס, ראתה את תמונתה והציעה לבעלה לבחון את באקול לתפקיד בסרט "להחזיק ולאבד", לצד המפרי בוגרט. באקול זכתה בתפקיד וקיבלה שיעורי משחק לצד שיעורי פיתוח קול, אשר העניקו לה את הגוון הצורם, העמוק והייחודי.
במהלך הצילומים באקול ובוגרט ניהלו רומן (בוגרט היה נשוי באותה עת), אך לאחר גירושיו, באקול ובוגרט התחתנו בשנת 1945, כשנה לאחר תחילת הצילומים. מערכת היחסים ביניהם אף הונצחה ביצירת המופת בהשתתפותם – "התרדמה הגדולה", על בסיס הסיפור המפותל של כותב המותחנים, ריימונד צ'אנדלר.
באקול ובוגרט הופיעו בעוד שני סרטים: "מעבר אפל", ו-"קי לארגו" של ג'ון יוסטון. השניים התגוררו בבית מכובד סמוך לבברלי הילס, והביאו לעולם שני ילדים: סטפן ולזלי. השניים לא נפרדו עד מותו של בוגרט בשנת 1957.
באקול המשיכה להופיע בסרטים רבים: "איש צעיר עם חצוצרה", "איך להינשא למיליונר", "רצח באוריינט אקספרס", "משהו ללבוש", ובשנת 2002 בסרט "דוגוויל" של לארס פון טרייר. באקול הופיעה במחזות רבים בברודווי, ביניהם "שלום, צ'ארלי", "פרח הקקטוס" ו"אשת השנה".
באקול המשיכה להופיע בסרטים עד ממש לאחרונה, כולל הופעות אורח בסדרות טלוויזיה. בשנת 1999 בחר המכון לקולנוע האמריקני את לורן באקול כאחת מ-25 השחקניות החשובות בכל הזמנים. בחודש נובמבר האחרון היא דובבה תפקיד בסרט ההנפשה, "ארנסט וסלסטין", אשר ישודר בשלישי הבא בערוץ Yes3.
באקול לקתה אתמול בשבץ ומיד לאחר מכן נפטרה, בביתה המכובד, המכונה "דקוטה", אשר נמצא באפר-איסט סייד, בדירה נוף המשקיפה על סנטרל פארק במנהטן.