הממשלה אישרה ברוב גדול את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015 שהגיש שר האוצר, יאיר לפיד. גובה התקציב הוא 328 מיליארד שקל. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2014 ל-2015 יהיה 12.5 מיליארד שקל. סכום זה כולל בתוכו תוספת חד פעמית בגובה 4.3 מיליארד שקלים עבור משרד הביטחון לטובת מימון ההתעצמות ופיתוח אמצעים המתבקשים לאחר מבצע צוק איתן. יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מהתוצר.

לדברי האוצר – "עקרונות התקציב מתבססים על כלכלה מבוססת חדשנות וחיזוק האדם העובד. בנוסף לתוספת לתקציב הביטחון, מכיל התקציב תוספות משמעותיות למשרדים החברתיים. התכנית הכלכלית מגדילה באופן ניכר את התקציבים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, והביטחון האישי".

משרד הבריאות

משרד הבריאות יקבל תוספת של 2.8 מיליארד שקלים, הכוללת, בין היתר, 350 מיליון שקל לטובת קיצור תורים במערכת האשפוז, 250 מיליון שקל לבסיס התקציב של קופות החולים וחיזוק יציבותן הפיננסית והבטחת מקורות מערכת הבריאות לטווח ארוך. כמו כן, סוכם על העברת 100 מיליון שקל לתקציב משרד הבריאות, לצורך צמצום פערים בבריאות למגזרים הסובלים מפערים חברתיים ובריאותיים.

משרד החינוך

משרד החינוך יקבל תוספת של 1.8 מיליארד שקלים הכוללת בין היתר: 350 מיליון שקל עבור הארכת שנת הלימודים בחינוך הרשמי לכיתות א'-ד', כ-375 מיליון שקל עבור המשך פריסת רפורמת "עוז לתמורה", 215 מיליון שקל עבור תכנית "למידה משמעותית" ו- 110 מיליון שקל עבור תכנית ביטחון תזונתי. כמו כן, יינתנו תוספות עבור המשך יישום מלא של חינוך חינם לגילאי 3 – 4 בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג והמשך יישום תכנית הניהול העצמי להגברת האוטונומיה התקציבית והפדגוגית של מנהלי בתי הספר היסודיים.

המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטחון הפנים יקבל תוספת של מיליארד שקלים לצורך הרחבת מערך השיטור העירוני, העמקת המעורבות המשטרתית במגזר הלא יהודי, חיזוק תחושת הביטחון באזורי ריכוז מסתננים והקמת יחידה לטיפול בפשיעה לאומנית ועוד.

רווחה

תחום הרווחה (כולל התוספת לניצולי השואה) יקבל תוספת של 1.7 מיליארד שקלים. כמיליארד שקלים בקצבאות לניצולי שואה, בהשוואת תנאים בין הקבוצות, בפטור מלא מתשלום עבור תרופות ובשירותי רווחה ובריאות. כ-100 מיליון שקל לטובת הסדרה בחוק והרחבה של שירותי רווחה ובריאות הניתנים לאוטיסטים, הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים במטרה להעלות מעל קו העוני כ-180 אלף קשישים. כ-137 מיליון שקל לצורך תכניות ממוקדות לטיפול בעוני של משרד הרווחה: מיצוי זכויות, תעסוקה לאוכלוסיות רווחה ותכנית ליווי כלכלי לכ-5,000 משפחות, זאת בנוסף לתוספת ריאלית בקשת רחבה של תחומי הרווחה – טיפול בילדים ונוער בסיכון, אלימות, התמכרויות והרחבת הסיוע לאנשים עם מוגבלות.

הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות

מדובר בתכנית רב שנתית שצפויה להתבצע בצורה הדרגתית תוך כמה שנים. המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל בשנים הבאות, שיסייעו להקטין את החוב הלאומי. מטרת התוכנית, מלבד הכנסות המדינה בגין ההנפקות, היא להגביר את השקיפות בחברות הממשלתיות והכנסת סטנדרטים של ממשל תאגידי שקוף, עסקי ומתקדם שיביא את החברות הממשלתיות להיות יעילות ורווחיות יותר, כך שהרווח יהיה גם של הציבור. הנפקות מסוג אלו יניעו את גלגלי הבורסה בתל אביב וייתן זריקת מרץ לשוק ההון.

הצעת חוק הפיקוח על המחירים

ההצעה נועדה להבטיח שלוועדת המחירים ולמפקחים במשרדים יהיו הסמכויות והכלים המתאימים לפקח בצורה המיטבית, ולוודא שהמצרכים והשירותים המפוקחים נמכרים לציבור במחיר הוגן. על פי הצעת ההחלטה, שיטת הפיקוח בענפים השונים תהיה אחידה ככל הניתן. לצורך כך תוקם מערכת ניהול מרכזית ממוחשבת למעקב ובקרה על פעולות יישום הפיקוח. בנוסף, על מנת לייעל את מנגנוני האכיפה של החוק, החוק יקנה למפקחים סמכות להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות החוק, וזאת במקביל לסמכויות האחרות ולאחריות הפלילית הקבועות כיום בחוק. מבוצע תיקון ההגדרה בחוק כך שיבטיח מניעת עקיפת הפיקוח ע״י יצרנים באמצעות ייצור מוצרים דומים למוצר המפוקח מחד, מבלי לפגוע בתמריץ ליצור מגוון של מוצרים ולעודד את התחרות ע״י עידוד יצרנים קטנים ויבוא מאידך.

עידוד חברות הזנק צעירות (אנג'לים)

תיקון חוק האנג'לים נועד לעודד השקעות בחברות היי-טק צעירות. המהלך יאפשר את הגדלת היקף ההון הזמין להשקעה בחברות אלה. במטרה לשמור על היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום תעשיות עתירות הידע, החליטה הממשלה על מתן תמריצי מס שיסייעו לחברות צעירות לפתח רעיונות חדשניים עד לכדי ביסוסן.

הקמת הרשות להתחדשות עירונית

הקמת רשות להתחדשות עירונית שתפעל לשחרור חסמים בתכניות להתחדשות עירונית, תקדם תכניות אלה ותפעל להגדלת היצע יחידות הדיור במרקם העירוני הוותיק. הרשות תהווה מוקד ידע בתחום ותרכז את הסמכויות הניהוליות בתחום, במסגרת מדיניות הממשלה.

הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

לרשות יוקנו יכולות מקצועיות וגמישות מרבית, מתוך כוונה לאפשר לה יוזמה, כלי ניהול ושימוש במגוון אמצעים שיסייעו לקדם את החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, בקצב שמתאים לשוק וביעילות מרבית. מטרותיה הנוספות של הרשות הן עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתחומי התעשייה בישראל. הקמת הרשות מחזקת את מטרתה ארוכת הטווח של הממשלה ביחס לתעשיית ההייטק, שהיא שמירה וחיזוק ההובלה העולמית אל מול תחרות הולכת וגוברת, יחד עם חיבור חלקים נרחבים במשק אל מנוע צמיחה זה.

תוספת תקציבית להשכלה הגבוהה

תוספת תקציבית בהתאם לתכנית הרב-שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה. התוספת התקציבית תנותב להגברת המצוינות האקדמית ועידוד המחקר וגם קידום הנגשה של המערכת לאוכלוסייה הערבית והחרדית. הגברת המצוינות תיעשה בין ההיתר באמצעות תמיכה במרכזי מצוינות ותכניות להשבת מדענים לארץ.

רפורמה בקק"ל

קרקעות קק"ל מנוהלות ע"י רשות מקרקעי ישראל ולכן היא נהנית מתקבולי קרקע בשווי של יותר ממיליארד שקלים בשנה, זאת במקביל לפטור מלא ממס. במסגרת חוק ההסדרים מוצע כי שימושי תקבולים אלו יסוכמו בין קק"ל למדינה ויעוגנו בחוק התקציב השנתי.

שר האוצר יאיר לפיד: "התקציב נועד לסייע ולחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים של מדינת ישראל. אנחנו מציבים סדר יום חברתי עם תוספות משמעותיות לחינוך, רווחה, בריאות וחיזוק הביטחון האישי של האזרחים". עוד הוסיף: "התקציב שאושר הוא תקציב אחראי, שמתייחס לצרכים המיידים של הכלכלה הישראלית, אבל לא שוכח גם לבנות מדיניות כלכלית ארוכת טווח ומוטת צמיחה".

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "במסגרת תקציב 2015 עמדנו על מספר עקרונות ובהם שמירת יתרונותיו היחסיים של המשק ושמירה על אחריות תקציבית שתאפשר את צמיחת המשק גם בשנים הבאות. שמירה על המסגרות הפיסקאליות עם יעדי גירעון ההולכים וקטנים הם תנאי לשמירה על דירוג אשראי חיובי ויציב למדינת ישראל".

הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "בתקופה של אילוצים תקציביים וביטחוניים הצלחנו להגיש תקציב מאוזן ששומר על המסגרות הפיסקליות. משנת 2016 ואילך נחזור למתווה של גירעון יורד ונקטין את יחס החוב-תוצר. העברנו מספר שינויים מבניים לשיפור הצמיחה והפריון וביניהם רשות ביצוע למדען הראשי, חוק האנג'לים, הקמת רשות להתחדשות עירונית ורפורמה בקק"ל".