Skip to content

מלחמת ההישרדות של הומלנד

בצעד מסוכן החליטו יוצרי הסדרה לחזור עם עונה רביעית אחרי שבעונה השלישית נראה שהסדרה המדוברת מיצתה את עצמה. נגה גור-אריה צפתה בפתיחת העונה החדשה וחוששת ש"הומלנד" היא עוד סדרה שלא ידעה לפרוש בשיא
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בסוף ספטמבר "הומלנד" חזרה לחיינו בעונה רביעית. בצעד מסוכן החליטו יוצרי הסדרה להמשיך את סדרת הלהיט, עם חצי מהקאסט ועם דף חדש לגמרי, אחרי שלוש עונות עם קו עלילה משותף. שני פרקים לתוך העונה, צופים רבים מתחבטים בשאלה: האם אבד הקלח על אחת הסדרות האיכותיות שנראו על הטלוויזיה, או שפשוט צריך להתיישב מול המסך עם ראש פתוח למשהו חדש ולא פחות מוצלח?

בחורף שעבר סיימה "הומלנד" את עונתה השלישית, שנחשבה להכי פחות מוצלחת עד כה. עם אפס זכיות ב"אמי" ואפס מועמדויות ל"גלובוס הזהב", נראה היה שעידן הזהב עם שפע הפרסים והשבחים שהורעפו על סדרת המתח בכיכובה של קלייר דיינס – הולך ודועך, ושתכלס, הבנו את הקטע.

פתאום הכל משתבש (העונה הרביעית, צילום מסך)

כשהסדרה עלתה לראשונה, בשנת 2010, היא היתה סטירת לחי מצלצלת שעימתה את הצופים, האמריקנים שבהם במיוחד, עם זכרונות 9/11 ועם התמודדות המערב מול איומי הטרור האיסלמיסטי. מעבר לגאווה ישראלית (הסדרה נוצרה בהשראת "חטופים" הישראלית, ויוצר הסדרה הישראלית, גדעון רף, אף נמנה על יוצרי הסדרה האמריקנית), "הומלנד" היתה סדרת טלוויזיה משובחת באמת. מצד אחד, היא העניקה לנו שעה של בידור. מצד שני, היא סיפקה לנו הסתכלות על עצמנו ועל הסביבה שלנו, ונתנה לנו הרבה על מה לחשוב.

במרכז העלילה היתה קרי מתיסון (דיינס), סוכנת CIA עם הפרעות נפשיות, החושדת שניקולאס ברודי (דמיאן לואיס), חייל מארינס אמריקני שחזר משנים בשבי בעיראק, "עבר צד" ומתכנן לסייע בביצוע פיגוע טרור שכמוהו האומה לא ראתה מאז 2001. במשך שלוש עונות עקבנו אחרי קארי, ברודי, סוכני ה- CIA ומשפחתו של ברודי מסתבכים בתוך העלילה הזו. האובססיה של קארי לברודי, החשש מפני טעות יחד עם הידיעה שהיא צודקת, יחסיה המורכבים עם מפקדיה ב- CIA בראשות סול ברנסן (מנדי פטנקין), ההתאסלמות של ברודי, בתו המתוסבכת ואשתו המבולבלת – כל אלה, לצד פיגועים, פיצוצים וחטיפות, הכניסו את הצופים למערבולת של אקשן, מתח ורגשות מעורבים, ונתנו לכולנו אגרוף בקרביים.

בסוף העונה השלישית, אולי עקב הירידה ברייטינג, אולי עקב מחסום כתיבה, אולי עקב ביקורתיות המבקרים ואולי בגלל כל אלה יחד – ברודי נהרג, ויחד איתו יצאו מהסדרה כל בני משפחתו, שהיו דמויות מרכזיות בעלילה. אנחנו, מצדנו, נותרנו עם קארי, סול, והסוכן קווין (רופרט פרנד), שבעונה הרביעית נמצאים במרכזו של קו עלילה חדש לחלוטין, שלמעשה מנתק אותנו מכל מה שהכרנו עד כה, וכמו מכניס אותנו לסדרה חדשה עם (כמעט) אותם שחקנים, עם קונספט אחר (לא עוד חשדות בקשר בין חיילים אמריקנים חטופים לשוביהם הטרוריסטים), אך עם אותו אקשן, אותו מתח ואותו משחק משובח.

העונה הרביעית נפתחת במתקפה שמארגנים כוחות אמריקנים על מקום משכנו של טרוריסט מבוקש באפגניסטאן. המשימה, שעליה ממונה קארי, משתבשת כאשר מתגלה שהמידע המודיעיני שנמסר היה לא מדויק, ומתברר שבמקום המופצץ, מלבד הטרוריסט המבוקש, נהרגו עוד עשרות אזרחים שהיו בעיצומה של חגיגת חתונה. בעוד קארי וקווין מנסים להבין כיצד נעשתה הטעות במידע המודיעיני שנמסר ממקור אנונימי, אך אמין, שעבד עם אחד הסוכנים, פרצופו של אותו סוכן נחשף בטלוויזיה האפגנית, והוא מוכה למוות ברחוב על ידי המון זועם.

האם אנו צפויים לפרק חדש בחייה של קארי מתיסון? (צילום מסך)

התקרית מחזירה את קארי לארצות-הברית לצורך בירורים ודיונים, מה שמאלץ אותה לחזור ולהתמודד עם המציאות של חייה, ולטפל בבת המשותפת שלה ושל ברודי. הפחד של קארי, שבקושי מסוגלת לטפל בעצמה, לטפל בתינוקת קטנה, הוא זה שהבריח אותה לאפגניסטאן והביא אותה, "בלית ברירה", להשאיר אותה בחסות אחותה הגדולה. החזרה לארצות הברית מטלטלת אותה, את קווין ואת סוכנות הביון כולה, ומחזירה את סול, שפרש בלב כבד למגזר הפרטי, לעניינים.

העונה הרביעית של "הומלנד" היא משהו אחר, ועם זאת עוד הרבה מאותו הדבר. היא כבר לא הסדרה שהתמכרנו אליה, וחסרונו של ברודי יותר ממורגש. בנקודה הזו, אופן ההסתכלות שלנו על המשך העונה הוא זה שיקבע אם נמשיך לצפות בה בהנאה ובהערכה: אם נראה בעונה הרביעית יחידה נפרדת, פרק חדש בחייה של קארי שמנותק כמעט לחלוטין מכל מה שקרה עד כה, נגלה שעד כה, העונה הזו לא פחות מותחת ועוצמתית מקודמותיה. אם נסתכל על העונה הרביעית כהמשך לשלוש הקודמות, היא בסבירות גבוהה תהיה עבורנו לא יותר מניסיון עלוב להחיות משהו שכבר מת – ניסיון של יוצרי הסדרה לחלוב עוד קצת כסף מהסיפור של קארי וברודי שבא לסופו.

בנקודה זו, הכל תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו, ובשאלה האם נצליח להיפתח למשהו שונה, בהבטחה שמדובר באותו צוות שחקנים יוצא מן הכלל ובעלילה מותחת על ארצות-הברית וארגוני טרור. אם זה יקרה, נזכה לראות עוד הרבה מעלילות קארי מתיסון ואולי אפילו הסדרה תחזור אל רשימת הזוכים הגדולים בטקסי הפרסים. אם לא, סביר להניח שהסדרה תמשיך לדשדש עד שתעלם איפהשהו בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ותיזכר כעוד סדרה שלא ידעה לפרוש בשיא.

1 Comment

  1. פיני
    13 באוקטובר 2014 @ 8:20

    אין ספק שהייתה עשויה טוב מאד אבל היה לי קושי עם הסדרה מהעונה הראשונה בגלל חוסר הגיון פנימי של הסדרה. בעונה השלישית כבר צפיתי בפרקים זמן רב אחרי שיצאו וללא מתח אמתי. המחויבות של ברודי לאסלאם אחרי שחזר הביתה – אל אשה, ילדים ואומה מחבקת הוא בעיני לא מקובל עד כדי טיפשי. אני חסיד גדול של מדע בדיוני, אבל חייב להיות בו הגיון פנימי. נקודת כשל היתה בעיני גם בהמשך הסיפור – וגם זה קשור לז'אנר ספרי מתח וריגול שחביב עלי – אם מצליחים להחדיר סוכן כפול לתפקיד כל כך בכיר לא משתמשי בו למשימות כל כך לא חשובות ובוודאי שלא חושפים אותו לחיילי שטח ברמה הנמוכה ביותר. היו עוד דברים כאלו שפשוט מפילים בעיני סיפורים שלא כתובים טוב (מכירים בסדרה 24 איך אנשים חוצים את וושינגטון או את לונדון ב-10 דקות בעוד שלנו זה לוקח שעה וחצי? (או 40 דקות מקרית אונו למרכז יכין בפתח תקווה – בערך 4 קילומטר – אבל מצד שני זה לא לונדון) ואולי למרות שהסיפור בעייתי המכוניות יותר טובות…..

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן