בראיון בלעדי לאילה חסון בערוץ הראשון, תקף ברק במילים בוטות את הרמטכ"ל אשכנזי, עוזרו, דוברו ואשתו על התנהלותם בפרשת הרפז: "זו היתה פעילות על סף העבריינות. אלה דברים שמתאימים לעולם שלישי"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מה לא אמרו עליו. שהוא חמקן, שהוא ברחן, שהוא מתאבד פוליטי, שהוא בעל חלומות ובעל רגליים קרות. אמרו עליו שהוא מורם מעם, שדילג מהר מדי משבילי הקיבוץ למגדלי אקירוב ולפנטהאוז במגדלי העשירון העליון, ועכשיו אומרים עליו שהוא חולה אלצהיימר. ואם חשבנו לרגע שנתגלו קלטות לוהטות וייחשפו סודות ביטחוניים מימי "פרשת הרפז", שהותירה כתם כבד על מסדרונות הקריה, הרי שאנחנו עומדים להתבדות.
אילה חסון קיבלה ראיון בלעדי עם ברק, בשידור חי, וזה קרה הערב (שישי) ביומן של ערוץ 1. ברק, החייל המעוטר ביותר בצה"ל, הפוליטיקאי התזזיתי, ראש ממשלה ושר ביטחון, שקיווה לפתור שלוש בעיות (פלסטינים, לבנון, סוריה) באבחת קדנציה אחת – וכשל, שובר שתיקה אחרי שנתיים "באזרחות".
מה שלומך" הוא נשאל על ההתחלה ומשיב – "מצוין". ברק מתלוצץ עם אילה ומכחיש את השמועות על מחלתו באלצהיימר. השמועות הגיעו אליו דרך האנשים שסבבו אותו, רוב הזמן הוא נמצא בחו"ל. בתחילה חשב שהשמועות "ימותו", אבל הערב הוא מנצל את ההזדמנות להפריכן. "אולי יש אנשים שהיו שמחים שאשכח כמה דברים". ואכן ברק נראה טוב, בתחילה מעט נרגש או נסער, מתנסח בבהירות, אבל לעיתים מסתבך עם משפטים מורכבים מדי מלווים בסיסמאות מעולם הפוליטיקה.
אילה חסון לא עושה לו הנחות ומפגיזה אותו בשאלות על כל הנושאים הכואבים מעל ומתחת לחגורה. ברק עונה, בישירות, בכנות, לא על הכל, מתנועות הגוף שלו נראה שלא תמיד נוח לו לעמוד במתקפה. ברק מעיד על עצמו כי עזב את השדה הפוליטי מתוך בחירה וטוב לו בחיים הפרטיים. בוז'י וביבי יכולים להירגע, אין בכוונתו לחזור לשדה הפוליטי. אחרי הפרישה מהממשלה הוא עוסק בייעוץ בתחום האסטרטגי לחברות פרטיות בעולם, מרצה, מרוויח את לחמו ביושר ומשלם (הרבה) מיסים על פי חוק. "גזרתי על עצמי שבשנים הראשונות אעשה הכל בחו"ל ולא בארץ כדי שלא יהיה ניגוד עניינים ולו למראית עין."
לשאלתה של חסון הוא עונה: "עשיתי השקעה במגדל אקירוב ואני לא מצטער על כך. זו היתה השקעה נבונה ומוצלחת". חסון מאתגרת אותו, שאולי הרווח הכלכלי היה נכון, אבל הוא גרם להפסד בדעת הקהל ואפילו ליותר מזה. ברק ממשיך בשלו ומדגיש כי זכותו לעשות בכספו מה שהוא בוחר. זה לא נושא לדיון ציבורי כל זמן ששילם מיסים כחוק. "בתחום התרומה למדינת ישראל אני עושה את כל מה שאזרח צריך לעשות ואולי למעלה מזה."
ברק מתייחס לעובדה, ששר הביטחון יעלון, בביקורו בארה"ב, לא זכה להיפגש עם מזכיר המדינה קרי ועם צמרת ההנהגה האמריקנית, אלא רק עם מקבילו בתפקיד. ברק לא בטוח שזאת כתף קרה. "ארה"ב היא המשענת של ישראל, ישראל זוכה לתמיכה כספית עצומה ועד כה קיבלה כ-100 מיליארד דולר מארה"ב. האמריקנים עוזרים ומסייעים בכל מישור. הם גם אמורים להציל אותנו מדעות שונות בעולם ובמועצת האו"ם. יש לדבוק ביחסים של כבוד הדדי.
"היחסים ברובד המקצועי בין ישראל לארה"ב מצוינים ויחסי המודיעין נעדרי תקדים בעולם מאז ועד היום. היחסים עם ארה"ב הם אבן פינה ביכולות של ישראל להתמודד עם המהמורות שעדיין מצפות לנו גם בעתיד". ברק לא רוצה להתייחס ליחסים הקרירים בין הנשיא אובמה לרה"מ נתניהו, אבל אומר, ברמזו לנתניהו ולשרי הימין, שעלינו לנהוג בתבונה כי אנחנו מאבדים את האהדה שיש לנו.
אחד מרגעי השיא בראיון היה כאשר ברק התבקש להתייחס לפרשת הרפז/אשכנזי הלא נגמרת, כשברקע מוקרנת מצגת הכפשות שכנראה הוכנה, כך חסון, על ידי אשכנזי ו/או אנשיו. ברק אומר כי התנהלותו של הרמטכ"ל לשעבר (שברק מתקשה לקרוא בשמו) חשודה בפלילים, והיא מהלומה קשה מאוד למדינת ישראל. היועץ המשפטי צריך לחקור. "אלה דברים שמתאימים לעולם שלישי ולא למדינת ישראל.
"עצוב לראות את הפעילות על סף העבריינות, שפשתה במשרד הרמטכ"ל. אני כועס על מה שקרה לקצינים מהמעלה הראשונה, שעשו את כל הדרך לפיקוד הבכיר ומצאו עצמם נרדפים עד חורמה ללא הצדקה וללא עוול בכפם." ברק מקווה שתהיה חקירה מעמיקה, שתחשוף את ההתנהלות של החבורה הכוללת את הרמטכ"ל, עוזרו, אשתו, דוברו, וחבורת עיתונאים. כולם התייצבו, כך ברק, בצורה חסרת תקדים בתולדות צה"ל כדי לנסות ולשבש תהליכים חוקיים בדרג המדיני תוך שימוש בכלים עברייניים ובחציית קווים אדומים. אנשי החבורה הזאת, מוסיף ברק, לוקחים את האחריות לשבש תהליכים ולהכפיש את הרמטכ"ל המיועד, שאמור להיבחר על ידי הממשלה ושר הביטחון.
ברק מבטל את הפרסום אמש בערוץ 2 על מציאת קלטות נסתרות בכספת במשרד הביטחון, שקשורות לפרשה. ברק וחסון מתייחסים לפרסום שעשה הערוץ השני אמש, כ"פרומו" לריאיון היום, וברק אף מציין כי "מה שקרה אתמול לא היה מרגעיו הגדולים של הערוץ המתחרה".
לדברי ברק, במשרד הביטחון הקליטו שיחות מבצעיות, שיחות עם מנהיגים זרים או שיחות שאחד המשתתפים ביקש להקליט. "לכל הקלטה יש רישום במחברת של המזכירה. הקלטות אמורות להיות ללא רבב. אם תמצאנה קלטות שאינן רשומות, מדובר בהאזנות סתר לא תקינות".
בעניין המנהרות בעזה, אומר ברק כי צה"ל והדרג המדיני ידעו על המנהרות, הנושא היה בטיפול, נעשו פעולות רבות ועדיין לא מצאו לכך פתרון הולם. לדבריו, לא היתה סיבה בעבר, לפני מבצע "צוק איתן", לצאת לפעולה בעזה. "המבצע נוהל בצורה שקולה ואחראית, יש לנו רמטכ"ל מצוין". ברק מסרב לחשוף את שיחותיו, אם היו או לא היו, עם ראש הממשלה והרמטכ"ל. הוא גם מסרב לתת ציונים לנתניהו, אבל טוען שהפתרון צריך להיות שתי מדינות לשני עמים ולא מדינה אחת לשני עמים, שהיא "רמזור אדום מהבהב".
בהקשר לכך הוא תוקף את הימין: "אנשי הימין מספרים לנו שיש דרישות ביטחון שרק אם הן יתממשו, אפשר יהיה לדון על הסכם. זה לא המצב. אין תוכניות ביטחון מושלמות. יש לבחון את כל האלטרנטיבות הקיימות. ישראל היא המדינה הכי חזקה בסביבה הקרובה והרחוקה. תפיסת המציאות לא אמורה להתבסס על פחד ופסימיות כי אז ניתקל בנבואות שמגשימות את עצמן. ישראל צריכה להתמודד מתוך עמדת כוח וביטחון עצמי. ובנימה אופטימית הוא מוסיף: "אני מסתכל קדימה בביטחון, תוך 10-15 שנה אנחנו יכולים להיות במקום מצוין. אנחנו צריכים לקחת את הגורל שלנו בידיים בלי לפחד מהעולם, ולעשות."
ואי אפשר בלי "מחאת ברלין" ויוקר המחיה. ברק נשאל מה יעשה אם אחת מבנותיו תאמר לו שהיא רוצה לרדת מהארץ. "זה יהיה קשה, ותחושה של כישלון, אבל הן בוגרות ותעשנה מה שתבחרנה. הממשלה צריכה לנקוט פעולה אקטיבית לשמור על הזרם המרכזי של הצעירים שמשרתים במילואים, עובדים ותורמים למדינה, לנטרל את המתח שנוצר בינם לבין המדינה, להביא אותם ואת החברה למצב טוב עם אופק חברתי. כוחה של ישראל לא רק ביכולות מבצעיות ואסטרטגיות אלא גם בחברה סולידרית וחזקה". מילים יפות, אך ברק לא נותן תשובה מספקת לשאלה של חסון מה הוא עשה בנידון, כשהיה ראש ממשלה ושר ביטחון בממשלות הקודמות.