כתובת קעקע| וולאס סטיבנס 

הָאוֹשר הוּא כְּמוֹ עַכָּבִישׁ.
זוֹחֵל עַל הַמַּיִם.
זוֹחֵל עַל שׁוּלֵי הַשֶּׁלֶג.
זוֹחֵל תַּחַת עַפְעַפֶּיךָ
וּפוֹרֵשׁ קוּרַיו שָׁם –
אֶת שְׁנֵי קוּרַיו.

קוּרֵי עֵינֵיךָ
מְהֻדָקִים
עַל בְּשָׂרְךָ וְעַל עֲצְמוֹתֶיךָ
כְּמוֹ קוֹרוֹת דֶּשֶׁא.

חוּטֵי עֵינֵיךָ
עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וְעַל שׁוּלֵי הַשֶּׁלֶג.

Tattoo

the light is like a spider.
it crawls over the water.
it crawls over the edges of the snow.
it crawls under your eyelids
and spreads its webs there –
its two webs.

the webs of your eyes
are fastened
to the flesh and bones of you
as to rafters or grass.

there are filaments of your eyes
on the surface of the water
and in the edges of the snow.

(from Stevens, Collected Poetry & Prose, p. 64)

Wallace Stevens.משורר אמריקני, ממבשרי המודרניזם. 1879-1955. כונה על ידי המבקר הרולד בלום המשורר החשוב של תקופתו.

**

[related-posts title="ערן צלגוב – פרסומים קודמים. חיה רעה"]